ביאורים לספר התניא – המלצות וביקורות

מגמתו הברורה של מחבר ספר התניא, רבי שניאור-זלמן, היא שהספר יהיה נגיש ללימוד עבור ציבור רחב ככל האפשר. עדות אחת לכך היא שהתניא, שפורסם לראשונה בשנת ה'תקנ"ז, 1796, הוא הספר הראשון שעבר מכתב רש"י, שהיה נהוג במשך מאות בשנים, לאותיות מרובעות. גם הפונט שבו הודפס הספר לראשונה הוא בהיר ומרווח ביחס לדפוסים צפופים וחסכניים שהיו נהוגים אפילו עד לאחרונה.

תלמידים ותיקים שלמדו תניא מגיל צעיר מעידים שלעתים הם מאזינים לשיעורים של בעלי תשובה ומגלים תניא אחר לגמרי ממה שהם עצמם למדו בישיבות. הסיבה לכך אינה נעוצה בדרך כלל רק בהבדלים פרשניים. ספר התניא הוא כל כך רב ממדי שכל מורה שיעור ופרשן תופס היבטים וממדים אחרים בתניא, אותם הוא מגיש בלשונו.

בגין סיבה זו ניתן לאתר מעלה מסוימת בלימוד עצמאי בתניא. הלומד לבדו אינו קונה אוטומטית את הקו של מעביר השיעור. הוא מתמודד עם הטקסט כמעט לבדו או בליווי פרוש כלשהו ומצליח להפיק ממנו תובנות הצבועות בצבעים ייחודיים של הבנתו האישית.

אולם אליה וקוץ בה. למרות מגמתו של בעל התניא, כיום רוב הציבור אינו מכיר את עולם המושגים הקבלי-חסידי ממנו צומחת תורתו של בעל התניא. לכן ללא פירוש יעיל, משימת הלימוד בתניא היא כמעט בלתי אפשרית. באופן ברור, ככל שהפרוש רחב יותר וכולל דוגמאות וסיפורים הוא מתרחק מהמקור ומשתלט על המרחב הפרשני של הלומד. מאידך ככל שהפרוש יותר טכני ומסתפק בביאור המושגים והשפה, הוא עלול להתיר את הלומד ללא הבנה אמיתית.

בשל כך אי אפשר להמעיט באתגר הניצב לפני מפרשי התניא השונים. ברשימה הזאת אסקור כמה מהביאורים לתניא תוך בחינת מעלותיהם וחסרונותיהם ללימוד עצמי. הביאורים הנסקרים כאן הם כאלה המצויים עדיין בהישג יד, על מדף הספרים וניתן לרוכשם בחנויות הספרים. סדר הביאורים המובא הוא חסר חשיבות.

ביאור תניא | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) שמונה כרכים

הוצאות הספרים הגדולות בטוחות שיש מסלול אחד לספר חדש. הוא יוצא לאור, מטפס לשיאו בחודשיו הראשונים, ומשם המכירות הן רק במגמת ירידה. אני כמעט משוכנע שביאור התניא של הרב שטיינזלץ מוכיח את ההפך. כלומר כיום, כעשרים שנה לאחר שהוא יצא לאור לראשונה (במהדורה שתחת ידי כתוב תשנ"ז, 1997) נמכרים הרבה יותר ביאורי תניא מאשר בחודשיים הראשונים להוצאה. מדוע? זה קשור כמובן לפרסום בו זכה הרב שטיינזלץ בשנים האחרונות, אך לא פחות מכך לעובדה שלמרות ניסיונות רבים ומושקעים עדיין לא נמצא מתחרה הולם לביאורו המדובר של הרב שטיינזלץ.

הביאור של הרב שטיינזלץ סובל מחסרונות לא מעטים. יתרונו הגדול, שהוא גם חסרונו, הוא שהוא מלווה את התניא משפט אחר משפט. כתוצאה מכך הביאור הוא ארוך, מייגע ולא מהודק מספיק. פעמים רבות מוסברים קטעים בתניא מבלי שהם מתקשרים למהלך הכולל. ישנם פרקים שבהם לא ברורה השאלה העיקרית ששואל בעל התניא וממילא אי אפשר להסיק את התשובה או את הנתיב העיקרי שמפלס בעל התניא, אלא רק להבין מהלכים שונים באותו פרק או להבין דברים נקודתיים.

ובכל זאת זהו הביאור המתאים ביותר כיום ללומד שהוא חסר רקע בספרות החסידית. אמנם מדובר בעריכה של שיעורים שנאמרו בעל-פה אך הלשון שוטפת וסגנונו הייחודי של הרב שטיינזלץ נשתמר. מונחים יסודיים מוסברים בצורה בהירה ללא סיבוכים מיותרים. סיפורים משובצים לאורך הביאור כדי להקל את הלימוד וליצור הזדהות. ניכר שהרב שטיינזלץ אינו מבקש להרשים או להוכיח בקיאות. הוא מוותר מראש על הניסיון לתפוס את כל הרבדים בתניא ובכך יוצא שכרו של הקורא.

אם לסכם, גם כיום, עשרים שנה אחרי שיצא לאור, עדיין אין תחליף לסדרה הצהובה למי שרוצה ללמוד תניא בצורה עצמאית.

לקוטי אמרים עם פירוש חסידות מבוארת (שני כרכים, עד פרק יז)

הכרך הראשון ראה אור לפני כחמש שנים בקול תרועה גדול. בינתיים היבול בהחלט מאכזב למרות ההשקעה הגדולה. במגמה להתמודד עם העומקים השונים של ספר התניא בחר צוות העורכים לחלק את הטקסט לארבעה רבדים. הטקסט המקורי, שוב הטקסט המקורי כשהוא מנוקד וללא ראשית תיבות. המערך הפרשני ורובד נוסף של הערות.

לאורך שני הכרכים ניכרת ההשקעה והמחשבה שהושקעו בפירוש. ההפניות מדויקות. ניכר שהמערך הפרשני מבקש להימנע מהרחבות מיותרות ולהסביר בדיוק את העקרונות בתניא. לכל פרק יש הקדמה, סיכום וקיצור שמוסיפים רבות ללימוד ומאפשרים לקורא לחבוק את הפרק ולצאת ממנו עם תובנות משמעותיות. גם כאן, כמו בביאורו של הרב שטיינזלץ, הביאור מלווה את הלומד משפט אחר משפט בתניא.

אחד החסרונות הבולטים של פירוש זה הוא שהניסיון להגיע לידי דייקנות מקסימלית הוביל לטקסט נוקשה. לשון הפירוש חיוורת ונמנעת מהרחבות "ספרותיות". קורא שאינו מכיר את השפה התורנית יתקשה לזרום עם פירוש זה. יחד עם זאת הביאור בהחלט מתאים לקורא התורני או לבני חסידויות אחרות שרוצים ללמוד בתניא בחברותא.

תניא עם משכיל לאיתן מאת הרב יקותיאל גרין 18 כרכים.

משכיל לאיתן הוא ביאור קלאסי למגידי שיעור. אלה בדרך כלל אינם זקוקים לקריאה רחבה לפני שיעור אלא לתזכורות, הדגשים, הפניות, מראי מקומות וכדומה. משכיל לאיתן עושה בדיוק את העבודה הזאת. הפירוש מאפשר למי שמכיר את המהלך המרכזי של התניא לרענן את זכרונו ולסמן לעצמו היבטים מרכזיים שברצונו לחזור עליהם.

קורא ללא רקע בתניא יתקשה למצוא כאן את מבוקשו אך פירוש זה בהחלט יכול ללוות לומדים מתקדמים, למרות שהשפה בה משתמש ר' גרין היא פשוטה וקלה להבנה גם להדיוטות.

פניני תניא מאת הרב לוי יצחק גינזבורג (8 כרכים)

בשונה מהביאורים האחרים, למעט זה של הרב שטיינזלץ, בפניני התניא הרב גינזבורג (לא המקובל וגם לא רב היישוב עומר) מביא את עצמו לתוך הביאור. הסגנון הוא פחות למדני או דידקטי וכולל דוגמאות וסיפורים המקלים את הלימוד. אל ביאור זה יתחבר מי שרוח החסידות כובשת אותו יותר מאשר הרצון להכיר לעומק ובצורה שכלתנית וסדורה היבטים של תורת הנפש ואחדות הבורא.

שיעורים בספר התניא מאת הרב יוסף וינברג (4 כרכים)

מדובר בקלאסיקה של שיעורים שנאמרו על-ידי הרב וינברג ברדיו ביידיש, נערכו ותורגמו למספר שפות. זהו גם כנראה הביאור "המודרני" הראשון לתניא. "שיעורים בספר התניא" משובץ בהערות הרבי מלובביץ' על התניא ונחשב למדויק. הלשון בביאור זה קצרה ומתאימה בעיקר למי שמכיר או למד בעבר בספר התניא ורוצה להסדיר שיעור יומי או שבועי מבלי לקרוא הררי חומר. הביאור נטול כמעט סיפורים ומתמקד בהסבר קצרצר של מושגים קבליים חסידיים.

מתאים לתלמידים מתקדמים ולא לחדשים.

בצור ירום – הרב יורם אברג'יל (9 כרכים)

בכל בוקר מעביר הרב יורם אברג'יל שיעור בספר התניא בבית המדרש שלו בנתיבות. התלמידים שותים את דבריו בצמא (על תפילה חסידית בסגנון מזרחי כתבתי כאן). השיעורים שהוא מעביר הולידו ברבות השנים תשעה כרכים עמוסים כל טוב. מעניין שהכרך הראשון עסק באגרת התשובה דווקא, הוא החלק השלישי בספר התניא. הסגנון, כמצופה, שונה מהסגנון החב"די הנפוץ. השפה חמימה, ישירה ואי אפשר שלא להבחין בפרויקט חייו הייחודי של הרב אברג'יל עולה מתוך ביאוריו לתניא.

הביאור הוא בהחלט תורני ומתאים מלכתחילה לקהל יעד מסוים. אם כי גם ציבור מסורתי עשוי למצוא בו עניין רב.

פירושים נוספים לתניא

שיעורים בחסידות – שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין

ביאור מעמיק לשער היחוד והאמונה של הרב גופין. זהו ביאור רחב יריעה ומומלץ לאלה הרוצים להכיר מגוון של רבדים בשאלת אחדות הבורא.

מודעות יהודית ר' נדב כהן

הצלחת ספרו של ר' נדב כהן מעידה על הצימאון הקיים לביאורים מודרניים לתניא. מודעות יהודית אינו מלווה את טקסט התניא כביאורים האחרים אלא מציע סיכום קצר ופשוט של התוכן של כל פרק בתניא. סיכומי הפרקים מתבססים על סיכומי שיעורים בתניא שהתקיימו במרכז אסנט בצפת. הספר לא נועדו למגידי שיעור או למי שרוצה לרכוש בקיאות בתניא אלא למי שרוצה להבין מה המסר העיקרי בפרקי התניא השונים וכיצד הם קשורים זה בזה.

להכיר את הבורא – ביאור לשער היחוד והאמונה – מאת יחיאל הררי

כל ספר שכתבתי היה משמעותי עבורי, אך זה יותר מכולם. אני חושב שכתיבת הביאור לשער היחוד והאמונה דרשה ממני מאמץ אינטלקטואלי רב יותר מאשר כל טקסט אחר שאי פעם נגעתי בו. הביאור כולל את טקסט התניא המקורי כשהוא נקי מראשי תיבות והארמית בו מפוענחת. עיקר הספר הוא הסבר לרעיונות העולים בכל פרק ותיאור המהלך העיקרי של הפרק תוך שזירה לוגית של הפרקים. כלומר בכל פרק אני בודק מה בעל התניא רוצה וכיצד השאלה שהוא שואל והתשובות שהוא מעניק קשורות לפרק הקודם ולפרק הבא. התמונה העולה מתוך שער היחוד והאמונה זוכה בלהכיר את הבורא לבחינה ודיון בתוך מסגרת רחבה יותר של סוגיות הקשורות לתפיסת הבורא.

אדם קרוב אצל עצמו. אני בטח לא אובייקטיבי אבל להכיר את הבורא הוא ספר זורם, שוטף, בהיר. בקיצור מומלץ בחום ובמבצע :)

***

עדכון: לנצח כל רגע מחדש – שיחות נפש עם בעל התניא

הספר ראה אור אחרי כתיבת הרשימה והוא מאפשר סיכום של הרעיונות המופיעים בתניא מהזווית של תורת הנפש. כאן תוכלו לקרוא עוד על הספר.

הסיכום אינו כולל את השיעורים המוקלטים הרבים המבארים את ספר התניא