שני דוברים. שניהם אומרים את אותם הדברים בדיוק. האחד ירדים את הקהל והשני יסחוף. הכיצד?
שני דוברים. שניהם אומרים את אותם הדברים בדיוק. האחד ירדים את הקהל והשני יסחוף. הכיצד?
שם המשחק הוא חיוּת. לחיות יותר, להמשיך יותר מאור הנשמה בגוף. הדובר השני דיבר וגילה יותר חיות בדיבורו.
החיות ממגנטת מפני שהיא מגלה אור פנימי, את אור הנשמה. לכן אנשים שממשיכים יותר חיות לחייהם הם אנשים מושכים יותר, מעניינים יותר, כאלה שנרצה להיות בקרבתם.
אפשר להבין טוב יותר את מושג החיוּת על דרך השלילה. באדם שזה עתה נפטר יש את כל האברים. רק החיות חסרה בו.
היכן היא אותה חיות?
חיות היא לא דבר סטטי. תוספת חיות יכולה להתבטא בכל אחת ממערכות הנפש. יש חיות בעולם המעשה והדיבור. יש חיות בעולם הרגש. שהאדם מתרגש, חי, מתלהב. יש חיות בכוח הרצון, שהנפש מתעוררת מעצלותה וגורמת לאדם לרצות יותר, ויש תוספת חיות בכוחות השכל. המשכת חיות זו האחרונה חשובה כל כך כי ממנה עוברת השפעת החיות לשאר "אברי" הנפש.
רק מה, לפעמים צריך להיזהר. לעתים מעט חיות מתגלגלת למקומות שאין בהם באמת חיות, אלא ההפך מחיות. חיות זו, הנקראת בחינת אחוריים, עלולה בקלות להטעות. המשיכה אליה עתידה דווקא למנוע את תוספת החיות של הנשמה בגוף.
