לפעמים האדם כבר מבוגר. והוא אומר לעצמו מה רוצים ממני. עכשיו כבר לא אשתנה

לפעמים האדם כבר מבוגר. והוא אומר לעצמו מה רוצים ממני. עכשיו כבר לא אשתנה. עכשיו כבר לא אציב יעדים גבוהים. אם היו מכשירים אותי או מזכירים לי לפני כמה שנים הייתה אפשרות לשינוי. אבל עכשיו כבר מאוחר מדי, ואין לי כוח.

ואילו אברהם לא דיבר אל עצמו כך. הגיל לא שינה לו. ובזכות התודעה הזו, אחר שמל את עצמו בגיל 99, נגלה אליו הקב"ה.

וכך גם, מזווית אחרת כמובן, יאיר ישראל שסיים ביום חמישי 77 קילומטרים בריצה רצופה של לילה שלם לרגל יום הולדת 76. הוא לא אמר לעצמו מה כבר ארוץ, ובגיל הזה, ומה זה שווה. הוא אסף את עצמו ועשה, ובכך שימש השראה לרבים.

ולא רק במבוגרים עסקינן. יש שמעכבים את עצמם, וחשים שהם מבוגרים וכבר לא ישתנו, ומלינים על כך שפספסו את ההזדמנות וכבר לא מציבים אתגרים, למרות שבגילם הם כל כך צעירים. וגם עבורם ההוראה של אברהם.

(וראו מעין זה שיחת ש"פ לך לך ח מרחשון תשד"מ)