קצרים

'לכל דבר שאבד יש תמורה, חוץ מאשת נעורים…'

'לכל דבר שאבד יש תמורה, חוץ מאשת נעורים…' סנהדרין, כב, א.

לפעמים אני נזכר באמירה הזאת של חכמים וחושב עליה קצת.

כמה דברים עוברים יחד איש ואשת נעורים. כמה אבדות הם מוצאים יחד. ההתמודדויות הכלכלית, הלידות, הטיולים, החוויות הראשוניות והעוצמתיות. החיבור התמים.

ועד כמה לפעמים זה עצוב כשזה נגמר, כשמחליטים לפרק את מה שנבנה, כשכל החוויות, הקשרים וההתמודדויות נותרים רק בזיכרון.

נכון, תמיד אפשר וצריך להתקדם ולהקים מחדש, ולחוות שוב חוויות שמחות ומרגשות. אבל יש משהו בחיבור "הנעורים", בנישואים הראשונים, שכשהוא אובד או מסתיים, בין אם מסיבות מוצדקות ובין אם פחות, אולי באמת אין לו תמורה.

2 Comments

  1. שלום יחיאל,
    קראתי הרגע את דבריך על אבידת אשת נעורים,במקרה שלי ,זה היה איש נעורים,אבל לא בחרתי בסה,הקב"ה החליט פתאום שהוא מסיים את שליחותו בעוה"ז,מבלי הודעה מראש.
    כך שהדברים שכתבת,כנראה מכוונים לפרידה של גירושים,אבל שאלמנה או אלמן קוראים זאת זה לא נותן כח לקרוא אותם.סליחה.
    אוהבת לשמוע את דבריך החכמים.

    1. נכון, האמת שאין כאן גם הרבה נחמה למי שהתגרש אלא אולי קריאה לעצור רגע לפני הפרדה. אבל תמיד המסר הוא אופטימי, שנצליח למצוא אושר ושמחה בכל סיטואציה וכל רגע נולד מחדש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תרצו לקרוא גם

Back to top button