זה הזמן לבייבי בום

לשמחה יש תולדה.
כשאדם שמח הוא צריך להוליד משהו מתוכו.
למה הכוונה?
כתוב שלאחר חג הסוכות, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, כל העם חזרו לאוהליהם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב.
והגמרא מציינת במסכת שבת ובמסכת מועד קטן שהתוצאה של השמחה הייתה שכל אחד ואחד נתעברה אשתו בבן זכר.
השאלה הראשונה הרי היא לכולם בן זכר. זה לא כל כך הגיוני.
הכוונה העמוקה שמציע הרבי מליובאוויטש היא
שהתוצאה של שמחה היא פרו ורבו ומלאו את הארץ.
כלומר כשאדם באמת שמח, הוא פורץ גבול. הוא מוכן להוסיף משהו חדש לחייו, להוליד מתוכו משהו שלא היה. והלידה הזאת יוצרת השפעה, התקדמות והצלחה.
זכר משמעו השפעה. כלומר השמחה שהאדם שמח בשמונת ימי החג,
הכרת התודה על הטוב שבחייו, הכוחות שקיבל,
צריכים להתבטא בהשפעה חדשה שהוא מביא לעולם.
וההשפעה הזאת יכולה להתגלות בכל תחום שהאדם יהיה מוכן לנער בו את חייו ולהוציא מהם יותר.