לקבל אחריות על המצב הרגשי

האם אנחנו יכולים להיות אחראים על המציאות הרגשית שלנו? האם ייתכן מצב שבו המצב הרגשי שלנו לא יהיה מותנה בהתרחשויות חיצוניות?
"היום הרת עולם" הנאמר בתפילות ראש השנה על-פי הרבי מלובביץ', הרב סולובייצ'יק ובעל התניא.

• להצטרפות כמנוי והאזנה לכל השיעורים.
• מקורות:
  וְכַךְ הָיְתָה תְּפִלָּתו שֶׁל כּהֵן גָּדול: (וראו יומא ה, א)
  יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם אִם שְׁחוּנָה גְּשׁוּמָה. וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עובְרֵי דְרָכִים לְעִנְיַן הַגֶּשֶׁם בְּשָׁעָה שֶׁהָעולָם צָרִיךְ לו. וְשֶׁלּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלא לְעַם אַחֵר. שָׁנָה שֶׁלּא תַפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ וְשֶׁיִּתְּנוּ עֲצֵי הַשָּׂדֶה אֶת תְּנוּבָתָם וְלָא יַעֲדֵי עֲבִיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה:
• על-פי המשנה ברורה: היום הרת עולם – בתשרי נברא העולם.
• "ביאורו של "היום הרת עולם" – דאדם הראשון נברא בראש השנה. דבעשרים וחמישה באלול היתה התחלת הבריאה, והאדם נברא ביום הששי, ובו נגמר הריונו של עולם, שהאדם הוא תכלית הבריאה. וחטא בו ביום בעץ הדעת, ונדון בו ביום, ולכן "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". ערוך השולחן, א תקצו ו:
• אברבנאל על התורה: "בסוף התפלה תקנו היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם ופירושו שהיום ההוא תחלת הדין העולמי לאותה שנה להיותה התחלתה. ולכן ביום ההוא יעמיד במשפט כל יצורי עולם. במה שיורה המצב השמימי בעת אותו חדוש עליהם מהטובות או הרעות מאותה שנה. ולכן מתחננים אם כבנים אם כעבדים שירחם עליהם ויחנם ויוציא לאור משפטם. לפי שהוא קדוש ובידו לשנות המערכות:"
• פרי עץ חיים, שער שופר: "היום הרת עולם, סוד קיבוץ כל הדינין ברחם הנוקבא, הן דינין דכורין הן דינין נוקבין… והיא גי' הרת, ולכן היום דין, והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים:"
  אצל אבודרהם: "היום הרת עולם על שם (ירמיה כ, יז) וְרַחְמָה הֲרַת עוֹלָם:כי בתשרי נברא העולם (רה"ה י"א) והיה הריונו כי ההריון יאמר גם על עת הלידה כמו הורה גבר (איוב ג, ב) (ספר "אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם" סדר תפלת ראש השנה ד"ה היום הרת).
• הנביא ירמיה: "אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמֳּחָהוּ… וַתְּהִי לִי אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָה הֲרַת עוֹלָם.
• אדמו"ר הזקן: "קודם הלידה צריך להיות העיבור. ובראש השנה הוא העיבור, כמו שכתוב משפט לאלוקי יעקב. כי עיקר המשפט שדנים כל אחד ואחד כמה הוא יכול לקבל אלוקותו (דהיינו אהבתו ויראתו…) וזהו פרוש היום הרת עולם, שנותן כוח בכל אחד ואחד כפי המשפט אלוקותו והמשפט הוא לפי מעשה של שנה שעברה."
• הרבי מלובביץ': תורת מנחם, חלק א, תשד"מ, עמ' 105.
• הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, אדם וביתו: הורות טבעית והורות גאולה, עמ' 125.