חרדות, טרדות ופיזור הנפשלנהל את המחשבות

לא לפחד מבלבולים ומחשבות טורדות

מהו המידע החשוב ביותר על בלבולים, מחשבות זרות, טרדות וחרדות שאנחנו צריכים לדעת כדי להתמודד איתם.

מקורות

תניא, פרק כט

וְהִנֵּה, כָּל מַה שֶּׁיַּאֲרִיךְ בְּעִנְיָינִים אֵלּוּ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְגַם בְּעִיּוּנוֹ בִּסְפָרִים, לִהְיוֹת לִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ, וְ"נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס" כַּכָּתוּב, בְּתַכְלִית הַמִּיאוּס, וּלְמָאֵס חַיָּיו מַמָּשׁ,
הֲרֵי בָּזֶה מְמָאֵס וּמְבַזֶּה הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּמַשְׁפִּילָהּ לֶעָפָר, וּמוֹרִידָהּ מִגְּדוּלָּתָהּ וְגַסּוּת רוּחָהּ וְגַבְהוּתָהּ, שֶׁמַּגְבִּיהַּ אֶת עַצְמָהּ עַל אוֹר קְדוּשַּׁת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית לְהַחֲשִׁיךְ אוֹרָהּ.
וְגַם, יַרְעִים עָלֶיהָ בְּקוֹל רַעַשׁ וְרוֹגֶז לְהַשְׁפִּילָהּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: רִגְזוּ וְגוֹ'",
דְּהַיְינוּ, לִרְגּוֹז עַל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁהִיא יִצְרוֹ הָרָע, בְּקוֹל רַעַשׁ וְרוֹגֶז בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, לוֹמַר לוֹ: "אַתָּה רָע וְרָשָׁע וּמְשׁוּקָּץ וּמְתוֹעָב וּמְנֻוָּול וְכוּ' – כְּכָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה – בֶּאֱמֶת;
עַד מָתַי תַּסְתִּיר לִפְנֵי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה בְּשָׁוֶה, גַּם בְּמָקוֹם זֶה שֶׁאֲנִי עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא לְבַדּוֹ קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, בְּלִי שׁוּם שִׁינּוּי,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי", כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ',
וְאַתָּה מְנֻוָּול וְכוּ', מַכְחִישׁ הָאֱמֶת הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם, דְּכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת רְאִיָּיה חוּשִׁיִּית".
וְהִנֵּה, עַל יְדֵי זֶה יוֹעִיל לְנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, לְהָאִיר עֵינֶיהָ בֶּאֱמֶת יִחוּד אוֹר־אֵין־סוֹף
בִּרְאִיָּה חוּשִׁיִּית, וְלֹא בְּחִינַת שְׁמִיעָה וַהֲבָנָה לְבַדָּהּ,
כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁזֶּהוּ שֹׁרֶשׁ כָּל הָעֲבוֹדָה.
וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מַמָּשׁוּת כְּלָל בַּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁלָּכֵן נִמְשְׁלָה לְחֹשֶׁךְ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם מַמָּשׁוּת כְּלָל, וּמִמֵּילָא נִדְחֶה מִפְּנֵי הָאוֹר,
וְכָךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אַף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַיּוּת הַרְבֵּה, לְהַחֲיוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים הַטְּמֵאִים וְנַפְשׁוֹת אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְגַם נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי כָּל חַיּוּתָהּ אֵינָהּ מִצַּד עַצְמָהּ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא מִצַּד הַקְּדוּשָּׁה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְלָכֵן הִיא בְּטֵלָה לְגַמְרֵי מִפְּנֵי הַקְּדוּשָּׁה, כְּבִיטּוּל הַחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי הָאוֹר הַגַּשְׁמִי. רַק שֶׁלְּגַבֵּי קְדוּשַּׁת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבָּאָדָם, נָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רְשׁוּת וִיכוֹלֶת לְהַגְבִּיהַּ עַצְמָהּ כְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְעוֹרֵר לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ, לְהַשְׁפִּילָהּ עַל יְדֵי שִׁפְלוּת וּנְמִיכוּת רוּחוֹ, וְ"נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס".
וּבְאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא – אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "מִשָּׁם אוֹרִידְךָ , נְאֻם ה'",
דְּהַיְינוּ, שֶׁמְּסִירָהּ מִמֶּמְשַׁלְתָּהּ וִיכָלְתָּהּ, וּמְסַלֵּק מִמֶּנָּה הַכֹּחַ וּרְשׁוּת שֶׁנִּתַּן לָהּ לְהַגְבִּיהַּ עַצְמָהּ נֶגֶד אוֹר קְדוּשַּׁת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית,
וַאֲזַי, מִמֵּילָא בְּטֵילָה וְנִדְחֵית, כְּבִיטּוּל הַחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר הַגַּשְׁמִי.
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ דָּבָר זֶה מְפוֹרָשׁ בַּתּוֹרָה גַּבֵּי מְרַגְּלִים, שֶׁמִּתְּחִלָּה אָמְרוּ: "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" – "אַל תִּקְרֵי מִמֶּנּוּ כוּ'", שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בִּיכוֹלֶת ה', וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ וְאָמְרוּ: "הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ וְגוֹ";
וּמֵאַיִן חָזְרָה וּבָאָה לָהֶם הָאֱמוּנָה בִּיכוֹלֶת ה'? הֲרֵי לֹא הֶרְאָה לָהֶם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שׁוּם אוֹת וּמוֹפֵת עַל זֶה בֵּנְתַיִים, רַק שֶׁאָמַר לָהֶם אֵיךְ שֶׁקָּצַף ה' עֲלֵיהֶם וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ;
וּמַה הוֹעִיל זֶה לָהֶם, אִם לֹא הָיוּ מַאֲמִינִים בִּיכוֹלֶת ה' חַס וְשָׁלוֹם לִכְבּוֹשׁ ל"א מְלָכִים, וּמִפְּנֵי זֶה לֹא רָצוּ כְּלָל לִיכָּנֵס לָאָרֶץ?
אֶלָּא וַדַּאי, מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עַצְמָן הֵם "מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים", רַק שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּפָם הִגְבִּיהַּ עַצְמָהּ עַל אוֹר קְדוּשַּׁת נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית בְּגַסּוּת רוּחָהּ וְגַבְהוּתָהּ, בְּחוּצְפָּה בְּלִי טַעַם וָדַעַת,
וְלָכֵן, מִיָּד שֶׁקָּצַף ה' עֲלֵיהֶם, וְהִרְעִים בְּקוֹל רַעַשׁ וְרוֹגֶז: "עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת וְגוֹ'", "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְגוֹ", "אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי, אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת וְגוֹ'",
וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ, נִכְנַע וְנִשְׁבַּר לִבָּם בְּקִרְבָּם, כְּדִכְתִיב: "וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד", וּמִמֵּילָא, נָפְלָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִמֶּמְשַׁלְתָּהּ וְגַבְהוּתָהּ וְגַסּוּת רוּחָהּ,
וְיִשְׂרָאֵל עַצְמָן הֵם מַאֲמִינִים.
וּמִזֶּה יָכוֹל לִלְמוֹד כָּל אָדָם שֶׁנּוֹפְלִים לוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ סְפֵקוֹת עַל אֱמוּנָה, כִּי הֵם דִּבְרֵי רוּחַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְבַדָּהּ, הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמָהּ עַל נַפְשׁוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל עַצְמָן הֵם "מַאֲמִינִים כוּ'".
וְגַם הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַצְמָהּ, אֵין לָהּ סְפֵיקוֹת כְּלָל בֶּאֱמוּנָה, רַק שֶׁנִּיתַּן לָהּ רְשׁוּת לְבַלְבֵּל הָאָדָם בְּדִבְרֵי שֶׁקֶר וּמִרְמָה, לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ,
כְּפִיתּוּיֵי הַזּוֹנָה לְבֶן הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁקֶר וּמִרְמָה בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:

להורדת קובץ לקריאה

לא לפחד מבלבולים ומחשבות טורדות

ד"ר יחיאל הררי

היום נתבונן במידע החשוב ביותר שיכול לעזור לנו להתמודד עם בלבול, עם מחשבות זרות טורדניות ממגוון של סוגים ומינים כל אחד במה שעובר עליו.

אין אדם שאין לו מחשבות שטורד אותו באופן כזה או אחר, מוציאות אותו מהמיקוד מפריעות לו לאיכות החיים.     מאחורי כל מחשבה עומד רגש.

כמו למשל – יש אנשים שעוצמים את העיניים או לא עוצמים את העיניים וחושבים פתאום על כל מיני דפוסים של עבודה זרה. וזה משגע אותם, וזה מוליך באמצעות ספקנות ובלבול.   ויש כאלה אנשים שיש להם תאוות ויצרים שמשגעים אותם ומושכים אותם לכל מיני מקומות. שפוגעים להם בחיים ביכולת להתמקד בבית. בזוגיות.  יש כאלה שחושבים על פגיעה במישהו אחר, יש כאלה שחושבים על טרדות שלא עוזבות אותם. יש מגוון של מחשבות – אני לא טוב, אני קשה. וריאציה אין סופית של מחשבות כיד הדמיון הפורה שמפריעות לנו להשיג הישגים להתקדם.

המחשבות לא סתם צומחות

המחשבות לא סתם צומחות. הם לא מעצמם. המחשבות הם ביטויים של רגש מסוים, שרוצה להשתלט עליי.  רגש לא רצוי שעומד מאחורי כל מחשבה ומניע אותה.  אומר: אני רוצה להתגלות. איך אני אתגלה..? אני חייב שיחשבו עליי.

זה היסוד של הבנת העבודה על מחשבות. כדי לתקן רגשות מסוימים.

אני רוצה לשתף היום במידע אחד סופר חשוב לגבי איך צריך להבין את מכלול המחשבות הללו. השליליות לצד הרגשות שעומדים מאחוריהם, ומניעים אותם ודוחפים אותם.

איך אני צריך להתייחס לאותן מחשבות ומה אני צריך? איך אני צריך לראות אותם?

אתם יודעים מה לפני שמתחילים? אני רוצה לשתף רגע בקרב הגדול ביותר באומנות לחימה.  אומנות לחימה זה בכלל – האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי, משתמש בדימוי של אומנות לחימה כדי להבין ממה שנראה לי בחינוך.   

סיפור הקרב – ביטחון עצמי

אני רוצה להשתמש בקרב האחרון כדימוי מסוים. זה לא שאני כזה צופה הדוק אל תחשדו בי, אבל פה שמתי לב למה שקורה וראיתי רעיון או שניים.

נלחמו שניים – אחד היה בחור קטנצ'יק אוסטרלי. והשני בחור. מוסלמי גדול יותר, חזק יותר שכאילו שוקל יותר ובקרב לפני הקרב רוב הקרדיט רוב ההימורים הלכו על הבחור הגדול והחזק יותר שהוא אמרו שהוא יהיה זה שיצליח יותר. הבחור הקטן (הוא היה אלוף קודם לכן), אמרו לו תשמע, עד עכשיו היית אלוף, אבל אתה לא יודע מול איזה עוצמה של כוח אתה הולך לעמוד. אתה לא יודע. אתה הולך לעמוד במשהו אחר שלא הכרת לעולם והוא כנראה זה השפיע עליו פסיכולוגית.   הוא הפסיד בסופו של דבר בקרב. בסיבוב החמישי הוא ניצח אותו, אבל כאילו  בקנה מידה אחר – הוא אראה הרבה יותר כוחות ויכולות.    כשהוא סיים את הקרב הוא אמר ככה:  כל הזמן חיכיתי לכוח האדיר הזה שעומד להשתלט עליי ולעשות בי שמות. אבל פתאום גיליתי שהכוח שדיברו עליו הוא לא באמת היריב. הוא לא באמת כזה חזק. זה לא היה באמת כל כך קשה. הוא לא היה כל כך עוצמתי כמו שתיארתי לעצמי, כמו שחיכיתי, זאת אומרת, זה לא היה כזה.   עכשיו אני רוצה קרב נוסף, תנו לי עוד קרב. זה כמו 'הליכה בפארק'… אני גומר אותו. אני מנצח אותו כמו הליכה בפארק. בקלילות אני מנצח את היריב שלי.

פתאום, התמלא ביטחון והבין שהיריב שלו לא היה כל כך חזק כמו שמכרו לו כל התקשורת וכל המודעות וכל ההכנות לקרב. הוא הבין שזה לא היה כל כך קשה והוא אם יתנו לו עוד הזדמנות.

לפעמים – משהו נראה לך… אתה מגשש… ואם תבוא נחרץ. חזק. עם כל העוצמה שלך, אתה תנצח אותו. אם תגשש. אתה תחטוף המון עד שתהיה החלטתי. עד שתהיה אתה. אתה יודע מה אתה רוצה להציג, ותדע איך אתה רוצה לנצח.

המידע הזה. הוא סופר חשוב עבורנו. כי המחשבות המבלבלות ומאחוריהם הרגשות הלא רצויים, הם לא כאלה חזקים כמו שנראה לנו.  שוב. צריך להכניס לנו את זה לראש כל מה שקורה לי, כל העולם שנלחם נגדי ואני מרגיש וואו, לא בא לי להיות מה עושים לי? איזה רעש? איזה קושי… איזה התמודדות, איזה ספקות. זה בלבול. זה לא כל כך נורא כמו שנראה לנו, לא צריך לפחד מזה יותר מדי. אני נותן לזה יותר מדי עוצמה ומשקל – אני עולה חלש לקרב, אני עולה מהוסס.     אני בא חזק, עוצמתי, אני מבין מה קורה לי. אני מחזק את עצמי מבפנים. אני יודע שזה לא כזה נורא. האתגר היא אחרת לגמרי.

בלשונו של אדמו"ר הזקן, בפרק כ"ט בתניא:

בלשונו של אדמו"ר הזקן, הוא אומר ככה, בפרק כ"ט בתניא, והטעם לזה (משפט שצריך לחקוק אותו ולכתוב אותו מעל המיטה, תביאו אותו באותיות קידוש לבנה).

אין ממשות כלל בסיטרא אחרה

 "והטעם שבאמת כל המחשבות הטורדות". כל הרגשות הלא רצויים – זה לא באמת חזק כמו שנראה לנו, הוא "שאין שום ממשות כלל בסיטרא אחרא". סיטרא אחרא זה הצד האחר. זה כל מה שמונע ממני את המיקוד. כל מה שמונע ממני את האחדות, כל מה שמונע ממני להוציא יותר מהחיים שלי. לחיות אותם בצורה מלאה.

סיטרא אחרא. הצד אחר. צד אחר לאמת צד אחר לנכון, צד אחר, לחיבור, צד אחד שאין לו ממשות.

הצד האחר – ללא ממשות כלל.

מה זאת אומרת אין ממשות? אין ממשות. ולכן הוא נמשל, לחושך שאין בו ממשות כלל,

ומילא נדחה מפני האור.  מה זאת אומרת, שמשהו אין לו ממשות? מה הכוונה? המבחן של, משהו שאין לו ממשות, שהוא לא אמיתי, שהוא לא פותר באמת שום בעיה אמיתית ולא באמת. מתיימר להציע לי פתרונות אמיתיים.

טראומה כתירוץ לבעיות

הרבה פעמים אני מחפש רגע שמישהו יגיד לי, אולי עברתי טראומה בחיי, אני מחפש בעיות. ה- סיטרא אחרא -היא לא נותנת לי שום דבר. אין בשום דבר אמיתי אם אני אפול בהתמכרות הזאת. אם אני אפול במחשבות הללו. אם אני אתן להם להשתלט עליי הם לא יועילו לי בכלום. הם לא יוציאו אותי מהבוץ.

איך אני יודע שמשהו אין לו משהו שהוא לא אמיתי? אם תיקחו אותם מהחיים שלי? הטרדות את הבליטות הזאתי, את הבעיות הרגשיות – יחסר לי משהו? לא יחסר לי שום דבר.

להפך, אם אני אקח מכם את כל המאבקים, הנפש הללו את כל הטרדות, את כל הבלבולים. את כל התאוות. את כל היצרים, את כל הדברים הלא רצויים שם שמפריעים לך לפעמים אולך להיות ממוקד בעניין את כל המחשבות שלא עוזבות אותי, אני יתפקד טוב יותר או פחות? ברור שאני אתפקד טוב יותר.   אני יחיה חיים טובים יותר. לא יחסר לי שום דבר.  זאת אומרת שאם לכתחילה אין בהם שום ממשות כלל. זה לא אמיתי, כל החיות של אותם בילבולים שהם טבעיים, ולכולם יש אותם. כך צריך להסתכל עליהם.

מחשבות קופצות – אלו הקרבות לנצח.

מישהו אמר לי שהוא מנסה לחיות חיי אמונה וקופצות לו כל מיני מחשבות נוראיות כל הזמן. אין טבעי מזה. מה אתה רוצה בלי קרבות? אז בשביל מה באת לעולם תהיה נשמה בלי גוף.  באת לעולם כדי לממש קרבות כדי לנצח. זה להתפתח, וכל המהות של הדבר הזה הבלבולים הרעשים שמבטאים רגשות לא רצויים – זה כדי שמה כדי שיהיה לי מאבק ואני אנצח ואני אצמח ואם אין לי מאבק אני לא אצמח, ואם אין לי בילבולים שמציפים אותי, אני לא אחפש להתמקד ולהוציא מעצמי יותר.

ולפעמים אנחנו מפסידים

 רק מה? שלפעמים אנחנו מפסידים. צריך לכמת את רגעיי ההפסד.  לנצח כל רגע מחדש, אומר שנכון שיש לי אפשרויות להפסד, אבל אני רוצה כמה שיותר לנצח.  אני לא רוצה כמה שיותר להפסיד אז הפסדתי פעם אחת אני קם ומנצח שוב

ז"א המידע החשוב ביותר שיעזור לנו לא לפחד. מכל מה שעובר לנו בראש אחד שזה סיטרא אחרא. זה צד אחר. זה לא אני, זה לא אני. אני לא מזדהה עם זה במובן שאני לא חושב שכל הדברים הנוראיים שעוברים לי בראש זה אני. זה יחיאל הררי…נראה לכם? ואני לא מזדהה? אני לא מתכוון לשמוע עליהם ואני לא מתכוון ללכת להכפיף את עצמי אליהם. לא מתכוון לתת להם יותר מדי מקום במחשבה.  לא מתכוון לברר אותם, כי זה מה שהם רוצים.

הרבה פעמים. אם יש מה לברר, מבררים זה עניין אחר. ברוב הפעמים אין מה לברר, אין מה לברר. זה רגש לא רצוי שהוא שם – כל המשמעות שלו זה כדי להשתלט עליך ולהוליך אותך למטה

לא לברר. לא להתאבק עם מנוול

אם אתה מברר – אתה  מתאבק עם מנוול מתנבל בעצמו, הוא יפיל אותך ליותר נפילות, ליותר קושי. למקומות פחות טובים ואתה לא תצליח לצאת ממנו.   אין שם מה לברר, כי אין לו ממשות אמיתית. הוא מתנדף ברגע שאתה לא נותן לו מקום ומתנדף מאליו וזה מרגיז אנשים. זה מרגיז שאנחנו אומרים את זה? למה זה מרגיז שאומרים את זה? כי אני כל מה שאני רוצה זה לתת מקום לרגשות הללו לברר אותם. זה מרגיש שאומרים לי תשמע כל המחשבות שאתה עכשיו בתוכם כל זה הכל חרטה. קח את זה כאילו אין מה לעשות עם זה. אין מה בכלל לדון בזה.

אין מה אתה רוצה וזה מרגיז כי אני רוצה הישות שלי, רוצה מאוד לדון בזה, לדבר באיזה להיות עסוק בזה, לשים את זה, לתת לזה מקום. להפוך את זה ממשהו לא ממשי, לממשי. וזה לא הדרך להתגבר, לא יעזור זה לא הדרך להתגבר. תמשיך להתפלש בתוך הבוץ – תהיה  מלא בוץ. מה אתה רוצה?

אתה רוצה חמלה שיש לך מאבקי נפש? אתה לא צריך חמלה. אתה צריך שמישהו יראה לך איך מנצחים את הקרבות ותצא מהם, אנשים 'מתים' רק שיאשרו אותם במקום הנמוך, לא רוצה לאשר אותך במקום הנמוך? זה לא ממשי. המקום שלך זה לא אמיתי. מה אתה רוצה שאני אשב איתך עכשיו בתוך הבוץ?  אנחנו מדברים פה שוב אני חוזר אל על יצירת קשרי אמון, מדברים פה על ההבנה של העניין עצמו. קדימה תקום תבין את הקרב שמתקיים.

אל תפחד ואל תעזבו

יותר מזה אדמו"ר הזקן. "אל תפחד ואל תעזבו", חכו רגע, נותן קורא לנו לקרוא לצד האחר הזה, הלא ממשי הזה להיות הרבה יותר תקיפים ממה שאני פה. מתאר הרבה יותר תקיפות.

מה זאת אומרת כשאתה מבין שמשהו מסוים תוקף אותך, אבל הוא לא ממשי. כל הפיתויים שלי, כל האהבות שלי. כל הרעיונות שלי, כל הבלבולים שלי, כל הספקנות שלי זה לא ממשי. זה רק כדי להפיל אותי. אז מה אתה רוצה להתייחס לזה כמו שצריך?

כך אומר אדמו"ר הזקן, והנה כשהוא מעריך במחשבתו בעניינים אלה וגם בעייונו בספרים אתה לומד. אתה מקשיב, בוא תעשה עם זה משהו. "להיות לבו נשבר בקרבו". מה הכוונה? לא עצבות לא מרירות לאורך זמן. לתפוס את הנקודה מה זאת אומרת להגיד מיאוס? למאס את זה. מה פתאום להיות ממאס ומבזה הסיטרא אחרא ומשפילה לעפר!

נראה לכם שאני נותן מקום עכשיו במחשבות הללו בחשבון? "להשפילה על העפר ומורידה מגדולתה וגסות רוחה וגבהותה (לא לשוני לשון אדמו"ר הזקן). שמגביהה את עצמה על אור קדושת נפש האלוקית, להחשיך אורה.

כל מה שהיא רוצה זה להחשיך אותי. לא ייתן לה את הצ'אנס הזה. אני יודע את זה, ואם אני נופל אני מיד קם וגם ירים עליה בקול, נגיד בקול. רעש ורוגז, להשפילה.    

לרגוז על נפש הבהמית שייצרו הרע

מה זאת אומרת, לעולם הרגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, מה זאת אומרת אני אומר פה הנה אתה, איך אתה מעז לתת לכל המחשבות הקליפות האלה? לכל ההטרדות שאין בהם שום דבר מאחוריהם להשתלט עליך. איך אתה מעז ? קום, חסר אמון בעצמך. יש בך כאלה כוחות פנימיים, איך אתה מעז להיות במקום הזה? יאללה, תן לו איזה מכה אחת. אתה חלש? אתה לא מאמין בעצמך?. תלמד עוד. תתבונן עוד. תתחזק, תבין שזה לא ממש. תבין שזה לא אמיתי. תבין, תתחזק מזה. אנחנו איתך, הכל בסדר.

אתה רע, רשע, משוקץ מתועב, ומנוול.

דהיינו – "לרגוז על נפש הבהמית שייצרו הרע. בקול, רעש ורוגז מחשבתו לומר לו – אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול".   אני הייתי עדין אתכם, רציתם ללמוד פרק תניא? הנה למדנו בפרק כ"ט תראו איזה איזה איזה עוצמה, איך הוא מבקש לדבר אל כל הבלבולים והמחשבות הזרות שמאחוריהם רגשות שמעמידים אותנו במבחן של החיים שלנו. רוצים שוב? "אתה רע, רשע, משוקץ מתועב, ומנוול".

מי שמכיר את הספרות החסידית יודע עד כמה נזהרים, מלשון שלילית. עד כמה נזהרים להשתמש בשפה לא רצויה. והנה פה שאתה משתמש על משהו, כשאתה פוגש, רוצה להרחיק משהו לא ממשי, שמנסה סתם לשגע אותך סתם, להפיל אותך, להרוס לך את הבית.  להרוס לך את היחסים להרוס את העבודה, להרוס לי את החיים, לקחת אותך בגיל 20… אם הייתם יודעים כמה חבר'ה צעירים מתמודדים ונותנים מקום ל-סטרא אחרה, לממשות. והופכים אותה לעיקר. העניין המרכזי בחיים שלהם. וכמה משלמים על זה מחירים רגשיים, חרדות וכולי. תבין את זה, תבין את זה שזה לא ממש. אם זה לא אמיתי. אוקיי, זה בא, אוקיי בסדר.

בשלב ראשון זה להבין, לא לפחד מה מזה שזה בא באופן טבעי, לא לפחד להבין שזה קורה, להבין את תוקף הקרב, להבין את המשמעות של הקרב ולהבין שאני לא נותן לקרב להשתלט עליי. לא נותן לקרב להשתלט עליי במובן שהוא לא זה שיכריע אותי וייקח לי עכשיו את כל רגע בחיים ואת השמחה. את היכולת לשמוח ולהיות אדם שצומח ומתפתח.

"ואתה מנוול, מכחיש. האמת הנראה לעיניים". אתה מכחיש. מה אתה מספר לי שאני לא שווה. נראה לך שאני לא שווה?  אני הכי שווה בעולם! איך אתה מספר לי את זה שאני לא כלום ואני לא אצליח? איך אתה לוקח שליטה את המשתמש? נו באמת.

אתמול אני חושב בהתבוננות היומית בפרשת השבוע בדוגמה של חבר'ה שיוצאים, ההייטק וכל הזמן מתחילים להנמיך את האמון שלהם בעצמם. המשק לא במצב טוב, יש ירידה. אין להם מי שיעסיק אותנו. מה הערך ? במקום לחזק את האמון שלנו בעצמנו, להנמיך את האמון שלנו בעצמנו. מה הערך, מה העניין בזה בדיוק הפוך. ואז הוא אומר אתה שבכלל הטעם שה-סיטרא אחרה. הצד אחר, מצליח להשתלט כי יש לו חיות ממקור גבוה, כאילו שולחים אותו לשם. שולחים את המחשבות

משל הזונה

הוא מביא משל שאני חושב שהזכרנו כמה פעמים את משל הזונה הזוהר, שזה משל שהאדמו"ר הזקן מביא כמו שכתוב בזוהר הקדוש על מלך שרצה לבדוק איך הבן שלו עומד ומתמודד. אז שם זונה שתפתה אותו וכל מה שהיא ידעה הזונה 'הקדשה', מהי ידע? היא ידעה שהמלך עצמו מה הוא רוצה?… הוא רוצה שהבן ייפול. שלא יקים חיים בצורה טובה.  שהוא יפול. אז היא ידעה את זה, וברגע שהבן אמר לא. היא כל כך שמחה היא בעצמה לא רוצה את זה. זאת אומרת המחשבות הלא רצויות.

הנמשל

נחזור לנמשל הוא יותר חזק ממה של המחשבות הלא רצויות, באמת רוצות נתגבר עליהם. השליליות. הפחדים? החרדות, הטרדות באמת רוצים שנתגבר עליהם. וכל המטרה של הסרטון הזה זה להבין את חוסר הממשות של ההטרדות, שזה המידע הראשון שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו שעומדים מול איזה חושך חושך ורואה להבין את זה טבעי, זה לא באמת אמיתי.

זאת אומרת, אין שם משהו מאחורה עם כמה פעולות עם להבין את עצמי, להבין את הכף הקרב, להבין מה נדרש ממני. אני יוצא מזה, אני יוצא מזה. אתה לא השתלט עליי? ולא, בוא נראה עכשיו למה אני? מה גורם לי עכשיו להרגיש כל כך לא טוב? מה גורם לך להרגיש לא טוב, זה טבעי, זה המאבק שנטע בתוך כל אדם. אחד מאיתנו.

עוד בקטגוריה זו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן