הדופמין לא אשם

צריך להפסיק עם השקר הזה של דופמין.
דופמין לא אחראי על כך שאנחנו מתמכרים,
או מחפשים סיפוקים מהירים,
והוא לא אחראי לזה שאנחנו פותחים את המקרר באמצע הלילה
וגם לא על הפרעות הקשב וריכוז שלנו.
דרך אגב, הדופמין לא אחראי עלינו
כמו שקורטיזול לא אחראי על הסטרס שלנו.
וקופאין לא אחראי על ההתמכרות לקפה.
וניקוטין לא אחראי על ההתמכרות לסיגריות.
למה לא?
כי כשאנחנו מדברים על דופמין או קורטיזול, או קופאין או ניקוטין,
אז השלב הבא הוא שבדרך כלל אנחנו מסירים מעלינו את האחריות,
ומטילים אותה על הגוף והחומרים שהוא מייצר או צורך.
בהחלט כדאי להבין מה קורה בגוף שלנו,
אבל צריך גם להפסיק להאשים את הגוף
בכל מה שקשה לנו להתמודד איתו.
למה?
כי לכל אדם יש את הבחירה.
בחירה האם הוא מנהל את הגוף שלו ואת החיים שלו,
או שהגוף מנהל אותו.
והבחירה הזאת יותר חזקה מכל חומר שמופרש אצלו בגוף.