תשע דרכים להפוך אכילה למודעת

מהם היתרונות של אכילה מודעת, איך מקדשים את האכילה, איך הופכים אכילה סתמית, גשמית, למרוממת, וכיצד ליל הסדר תורם לאכילה מודעת.

מקורות

הרב סולובייצ׳יק, על חירותנו, ידיעות ספרים, מאמר ראשון.

משנה תורה, הלכות דעות ה
כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו וְהוּא מֻבְדָּל בָּהֶם מִשְּׁאָר הָעָם. כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ וּבִבְעִילָתוֹ וּבַעֲשִׂיַּת צְרָכָיו וּבְדִבּוּרוֹ וּבְהִלּוּכוֹ וּבְמַלְבּוּשׁוֹ וּבְכִלְכּוּל דְּבָרָיו וּבְמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ.
וְיִהְיוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ נָאִים וּמְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר. כֵּיצַד. תַּלְמִיד חָכָם לֹא יִהְיֶה גַּרְגְּרָן אֶלָּא אוֹכֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ. וְלֹא יֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲכִילָה גַּסָּה.
וְלֹא יְהֵא רוֹדֵף לְמַלְּאֹת בִּטְנוֹ כְּאֵלּוּ שֶׁמִּתְמַלְּאִין מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁתִּפַּח כְּרֵסָם. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (מלאכי ב ג) "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם". אָמְרוּ חֲכָמִים אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים. וְהֵם הָאוֹמְרִים (ישעיה כב יג) "אָכוֹל וְשָׁתֹה כִּי מָחָר נָמוּת". וְזֶהוּ מַאֲכַל הָרְשָׁעִים. וְשֻׁלְחָנוֹת אֵלּוּ הֵם שֶׁגִּנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר (ישעיה כח ח) "כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם". אֲבָל הֶחָכָם אֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא תַּבְשִׁיל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם וְאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּדֵי חַיָּיו וְדַּיּוֹ. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי יג כה) "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ":
כְּשֶׁהֶחָכָם אוֹכֵל מְעַט זֶה הָרָאוּי לוֹ לֹא יֹאכְלֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵיתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְלֹא יֹאכַל בַּחֲנוּת וְלֹא בַּשּׁוּק אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנֶּה בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת. וְלֹא יֹאכַל אֵצֶל עַמֵּי הָאָרֶץ וְלֹא עַל אוֹתָן הַשֻּׁלְחָנוֹת הַמְּלֵאִים קִיא צוֹאָה. וְלֹא יַרְבֶּה סְעֻדּוֹתָיו בְּכָל מָקוֹם וַאֲפִלּוּ עִם הַחֲכָמִים. וְלֹא יֹאכַל בִּסְעֻדּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִבּוּץ הַרְבֵּה. וְאֵין רָאוּי לוֹ לֶאֱכל אֶלָּא בִּסְעֻדָּה שֶׁל מִצְוָה בִּלְבַד כְּגוֹן סְעֻדַּת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנָּשָׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם. וְהַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא אָכְלוּ מִסְּעֻדָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶן:
כְּשֶׁהֶחָכָם שׁוֹתֶה יַיִן אֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶלָּא כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו. וְכָל הַמִּשְׁתַּכֵּר הֲרֵי זֶה חוֹטֵא וּמְגֻנֶּה וּמַפְסִיד חָכְמָתוֹ. וְאִם נִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם. וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּצָּהֳרַיִם וַאֲפִלּוּ מְעַט אֶלָּא אִם הָיָה בִּכְלַל הָאֲכִילָה. שֶׁהַשְּׁתִיָּה שֶׁהִיא בִּכְלַל הָאֲכִילָה אֵינָהּ מְשַׁכֶּרֶת. וְאֵין נִזְהָרִין אֶלָּא מִיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן:

משנה תורה, הלכות דעות ד׳

הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הוּא. שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע דָּבָר מִידִיעַת הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלֶה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף. וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִין וְהַמַּחֲלִימִים. וְאֵלּוּ הֵן:

דברים י"ב:י"ב

וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃

זהר הקדמה,  י״ח

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר כָּל מָאן דְּחָדֵי בְּאִנּוּן מוֹעֲדַיָּא וְלָא יָהִיב חוּלָקֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא רַע עַיִן שָׂטָן שׂוֹנֵא אוֹתוֹ וְקָא מְקַטְרֵג לֵיהּ וְסָלִיק לֵיהּ מֵעָלְמָא וְכַמָּה עָקוּ עַל עָקוּ מְסַבֵּב לֵיהּ…

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, כָּל מִי שֶׁשָּׂמֵחַ בְּאוֹתָם הַמּוֹעֲדִים וְלֹא נוֹתֵן חֵלֶק לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אוֹתוֹ רַע עַיִן, שָׂטָן שׂוֹנֵא אוֹתוֹ וּמְקַטְרֵג עָלָיו וּמְסַלְּקוֹ מֵהָעוֹלָם, וְכַמָּה צָרוֹת עַל צָרוֹת מְסוֹבֵב לוֹ

מָאן לָן בְּעָלְמָא גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם דְּעֲבַד טִיבוּ לְכָל בִּרְיָין. בְּיוֹמָא דְּעֲבַד מִשְׁתְּיָיא, מַה כְּתִיב, (בראשית כ״א:ח׳) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל, וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק. עֲבַד אַבְרָהָם מִשְׁתְּיָיא וּקְרָא לְכָל רַבְרְבֵי דָרָא לְהַהִיא סְעוּדָתָא. וְתָנִינָן בְּכָל סְעוּדָתָא דְחֶדְוָה, הַהוּא מְקַטְרְגָא אָזִיל וְחָמֵי אִי הַהוּא בַּר נָשׁ אַקְדִּים טִיבוּ לְמִסְכְּנֵי, וּמִסְכְּנֵי בְּבֵיתָא, הַהוּא מְקַטְרְגָא אִתְפְּרַשׁ מֵהַהוּא בֵּיתָא וְלָא עָאל תַּמָּן, וְאִי לָאו עָאל תַּמָּן. וְחָמֵי עִרְבּוּבְיָא דְּחֶדְוָה בְּלָא מִסְכְּנִי וּבְלָא טִיבוּ דְאַקְדִּים לְמִסְכְּנֵי, סָלִיק לְעֵילָא וּמְקַטְרְגָא עֲלֵיהּ.

מִי לָנוּ בָּעוֹלָם גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם שֶׁעָשָׂה חֶסֶד לְכָל הַבְּרִיּוֹת. בַּיּוֹם שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה מַה כָּתוּב (בראשית כא) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק. עָשָׂה אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה וְקָרָא לְכָל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר לְאוֹתָהּ סְעוּדָה. וְלָמַדְנוּ, בְּכָל סְעוּדַת שִׂמְחָה אוֹתוֹ מְקַטְרֵג הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה. אִם אוֹתוֹ אָדָם הִקְדִּים חֶסֶד לַעֲנִיִּים וְהָעֲנִיִּים בַּבַּיִת – אוֹתוֹ מְקַטְרֵג נִפְרָד מֵאוֹתוֹ בַּיִת וְלֹא נִכְנָס שָׁם. וְאִם לֹא – נִכְנָס לְשָׁם וְרוֹאֶה עִרְבּוּבְיָה שֶׁל שִׂמְחָה בְּלִי עֲנִיִּים וּבְלִי חֶסֶד שֶׁהִקְדִּים לָעֲנִיִּים, עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמְקַטְרֵג עָלָיו.

אַבְרָהָם כֵּיוָן דְּזָמִּין לְרַבְרְבֵי דָרָא, נָחַת מְקַטְרְגָא וְקָם עַל פִּתְחָא כְּגַוְונָא דְמִסְכְּנָא וְלָא הֲוָה מָאן דְּאַשְׁגַּח בֵּיהּ. אַבְרָהָם הֲוָה מְשַׁמֵשׁ לְאִנּוּן מַלְכִין וְרַבְרְבִין. שָרָה אוֹנִיקַת בְּנִין לְכֻלְּהוּ, דְּלָא הֲווֹ מְהֵמְנִין כַּד אִיהִי אוֹלִידַת אֶלָּא אָמְרוּ אֲסוּפִי הוּא וּמִן שׁוּקָא אַיְתִיאוּ לֵיהּ. בְּגִין כָּךְ אַתְיָין בְּנַיְיהוּ בַּהֲדַיְיהוּ וְנַטְלַת לוֹן שָׂרָה וְאוֹנִיקַת לוֹן קָמַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית כ״א:ז׳) מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵנִיקָה בָנִים שָׂרָה, בָּנִים וַדַּאי. וְהַהוּא מְקַטְרְגָא עַל פִּתְחָא. אָמְרָה (שרה) צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלהִים. מִיָּד סָלִיק הַהוּא מְקַטְרְגָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר לֵיהּ רִבּוֹן עָלְמָא אַתְּ אֲמַרְתְּ אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, (הא אברהם) עֲבַד סְעוּדְתָּא וְלָא יָהַב לָךְ מִידִי, וְלָאו לְמִסְכְּנִי, וְלָא קָרִיב קָדָמָךְ אֲפִילּוּ יוֹנָה חַד. וְתוּ אָמְרַת שָׂרָה דְּחַיְיכַת בָּהּ.

כֵּיוָן שֶׁהִזְמִין אַבְרָהָם אֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, יָרַד הַמְקַטְרֵג וְעָמַד עַל הַפֶּתַח כְּמוֹ עָנִי, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בּוֹ. אַבְרָהָם הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אוֹתָם הַמְּלָכִים וְהַגְּדוֹלִים. שָׂרָה הֵינִיקָה בָנִים לְכֻלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים כְּשֶׁהוֹלִידָה, אֶלָּא אָמְרוּ, אֲסוּפִי הוּא, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַשּׁוּק. מִשּׁוּם כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת בְּנֵיהֶם עִמָּם, וְנָטְלָה אוֹתָם שָׂרָה וְהֵינִיקָה אוֹתָם לִפְנֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה. בָּנִים וַדַּאי. וְהַמְקַטְרֵג הַהוּא עַל הַפֶּתַח. אָמְרָה שָׂרָה, צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים. מִיָּד עָלָה הַמְקַטְרֵג הַהוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, עָשָׂה סְעוּדָה וְלֹא נָתַן לְךְ דָּבָר וְלֹא לָעֲנִיִּים, וְלֹא הִקְרִיב לְפָנֶיךְ אֲפִלּוּ יוֹנָה אַחַת. וְעוֹד, אָמְרָה שָׂרָה שֶׁצָּחַקְתָּ בָּהּ.

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָאן בְּעָלְמָא כְּאַבְרָהָם. וְלֹא זָז מִתַּמָּן, עַד דְּבִלְבֵּל כָּל הַהִיא חֶדְוָה, וּפַקִּיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִקְרַב לְיִצְחָק קָרְבְּנָא, וְאִתְגְּזַר עַל שָׂרָה דְּתָמוּת עַל צַעֲרָא דִּבְרָהּ. כָּל הַהוּא צַעֲרָא גָּרִים, דְּלָא יָהִיב מִידִי לְמִסְכְּנֵי.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי בָּעוֹלָם כְּאַבְרָהָם וְלֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁבִּלְבֵּל כָּל אוֹתָהּ שִׂמְחָה, וְצִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְרִיב אֶת יִצְחָק קָרְבָּן, וְנִגְזַר עַל שָׂרָה שֶׁתָּמוּת עַל צַעַר בְּנָהּ. כָּל אוֹתוֹ הַצַּעַר גָּרַם שֶׁלֹּא נָתַן דָּבָר לָעֲנִיִּים.

בבא קמא צ״ד א:ה׳

דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּין, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ? אֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ!

ספר הזהר, בשלח כ״ח

רִבִּי יֵיסָא סָבָא, לָא אַתְקִין סְעוּדָתָא בְּכָל יוֹמָא, עַד דְּבָעָא בָּעוּתֵיהּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל מְזוֹנֵי. אָמַר, לָא נַתְקִין סְעוּדָתָא, עַד דְּתִתְיְהִיב מִבֵּי מַלְכָּא. לְבָתַר דְּבָעֵי בָּעוּתֵיהּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲוָה מְחַכֶּה שַׁעֲתָא חֲדָא, אָמַר הָא עִידָן דְּתִתְיְהִיב מִבֵּי מַלְכָּא, מִכָּאן וּלְהָלְאָה אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא. וְדָא הוּא אָרְחָא, דְּאִינּוּן דַּחֲלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דַּחֲלֵי חַטָּאָה.

רַבִּי יֵיסָא סָבָא לֹא הִתְקִין סְעוּדָה בְּכָל יוֹם עַד שֶׁבִּקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מְזוֹנוֹת. אָמַר, לֹא נַתְקִין סְעוּדָה עַד שֶׁתִּנָּתֵן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. אַחַר שֶׁבִּקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה מְחַכֶּה שָׁעָה אַחַת, וְאָמַר: הֲרֵי זְמַן שֶׁנִּתָּן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, מִכָּאן וָהָלְאָה הַתְקִינוּ הַסְּעוּדָה! וְזוֹהִי הַדֶּרֶךְ שֶׁל אוֹתָם יִרְאֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִרְאֵי חֵטְא.

ברכת הנהנים:
״הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא.״

ספר הזהר, יתרו כ״ז

רַבִּי אַבָּא, (נ"א רב המנונא סבא) כַּד הֲוָה יָתִיב בִּסְעוּדָתָא דְּשַׁבְּתָא, הֲוֵי חַדֵּי, בְּכָל חַד וְחַד, וַהֲוָה אָמַר, דָּא הִיא סְעוּדָתָא קַדִּישָׁא, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָא דְּכֹלָּא. בִּסְעוּדָתָא אַחֲרָא הֲוָה אָמַר, דָּא הִיא סְעוּדָתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵן בְּכֻלְּהוּ סְעוּדָתֵי, וַהֲוָה חַדֵּי בְּכָל חַד וְחַד. כַּד הֲוָה אַשְׁלִים סְעוּדָתֵי, אָמַר אַשְׁלִימוּ סְעוּדָתֵי דִּמְהֵימָנוּתָא.

רַבִּי אַבָּא (רב המנונא סבא), כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּסְעוּדַת הַשַּׁבָּת, הָיָה שָׂמֵחַ בְּכָל אַחַת וְאַחַת, וְהָיָה אוֹמֵר: זוֹהִי סְעוּדָה קְדוֹשָׁה שֶׁל הָעַתִּיק הַקָּדוֹשׁ הַנִּסְתָּר שֶׁל הַכֹּל. בַּסְּעוּדָה הָאַחֶרֶת הָיָה אוֹמֵר: זוֹהִי סְעוּדָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֵן בְּכָל הַסְּעוּדוֹת. וְהָיָה שָׂמֵחַ בְּכָל אַחַת וְאַחַת. כְּשֶׁהָיָה מַשְׁלִים אֶת הַסְּעוּדוֹת, אוֹמֵר: נִשְׁלְמוּ סְעוּדוֹת הָאֱמוּנָה.