נפלת וקמת? אל תהיה אטום וכפוי טובה

דוד המלך אומר בתהלים
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃ לְמַעַן  יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם
הפירוש הכללי נשמע ברור, תהפוך את הרע לטוב. רש״י מביא שמדובר על דבריו של מרדכי שהשק שלבש התהפך לשמחה אחרי שהמן נוצח.
המלבי״ם מביא פירוש קצת שונה. כל העם כבר נאספו להספיד את דוד המלך. הם היו בטוחים שהוא מת. וההספד שלהם הפך למחול כשראו שהנשמה חזרה לגופו. מהזווית שלו, השק, הוא העון שהעיק עליו, התהפך לשמחה כשנודע לו שאותו עוון נמחל.
ויש כאן שלושה מסרים חשובים
הראשון הפכת מספדי למחול – אף פעם לא להספיד אף אדם. אדם יכול ליפול, אבל הוא גם יכול לקום, ולכן צריך להאמין שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם לעולם אל יתייאש מן הרחמים.
המסר השני הוא פתחת שקי – שיציאה מבור כרוכה בהחלצות מהשק שסוגר עלי. השק הוא העבר, מה עשיתי ומה הייתי. האדם יכול לנקות את העבר ולברוא את עצמו מחדש על ידי שהוא משנה את איך שהוא רואה את העבר.
והמסר האחרון הוא שאם מישהו קם מנפילה, זה רק במטרה אחת, למען יזמרך כבוד,
שיודה על הישועה ולא יחשוב שהכל ממנו ובזכותו.