קצרים
מה לומדים מהתרבות הפרסית על מנגנוני הרס עצמי
מנגנוני הרס עצמי
טוב על אחד המנגנונים של הרס עצמי אפשר ללמוד מהאיראנים.
לתרבות הפרסית הייתה השפעה גדולה על המדע, המתמטיקה הפילוסופיה. הם כתבו שירה, דייקו במדידות אסטרונומיות המציאו את טחנת הרוח הראשונה, פיתחו פתרונות הנדסיים מבריקים להתמודדות עם האקלים הקשה היו אבות האלגברה ומה לא.
אז מה קרה בדרך? מה נשאר מכל זה? איך הפכו לאומה מנוונת, שנמצאת הרחק מאחור מבחינה כלכלית והתפתחותית.
התשובה היא שבמקום להיות עסוקים בבנייה ויצירה הם הפנו את כל המרץ שלהם לשנאה, אכזריות, טרור ומלחמות.
במקום לשאול איך הם יכולים לתרום לעולם, הם חיפשו להילחם בעולם.
וכמו שזה נכון ברמה הלאומית זה נכון בנפש של כל אדם. כשאדם מפנה יותר משאבים למלחמתיות ומריבות ופחות משאבים ליצירתיות ומציאת הזדמנויות חדשות הוא יפסיק לצמוח ובסוף כל מה שסביבו יתחיל לנבול.
