מה מאיים על הנפש

בזוהר כתוב שיש שבעה היכלות, שהם שבעה מדורי גיהנום. כל אחד מהמדורים האלה הוא כנגד השמות של היצר הרע.
כלומר היצר מציב לפנינו שבעה איומים שתוקפים אותנו מבפנים, אבל מכיוונים שונים,
וכל נפילה ברשת שלו דוחפת אותנו להיכל אחר של גיהנום.
כנגד שבע שמות היצר יש שבעה היכלות של קדושה שהם בעצם התיקון או התרופה לאיומים האלה של היצר, ושאם נאמץ אותם במקום לחוש גיהנום נחוש שמחה וביטחון.
טוב אתם בטח סקרנים לדעת מהו האיום הראשון על הנפש.
ההיכל הזה נקרא בור ריק מכל. או במילים אחרות ריקנות,
בור ריק הוא מקום שבו האדם מרגיש שאין לו כל אחיזה. הוא מרגיש שחייו לא משמעותיים, הכל ריקני וחסר השפעה. הוא חש בודד בעולם, ושאין אף אדם שמבין אותו או מקשיב לו או רואה אותו. הדברים שהוא עושה הם חסריי ערך ולא משפיעים, ולכן הוא חש שהחיים עוברים לידו.
וכשהאדם חש ריקנות הוא נופל בקלות לאכילה לא רצויה, או בזבוז זמן, או תחושת עצבות.
וזו עצת היצר שמנסה למשוך אותנו לתוך הריקנות. וכנגדו מציב הזוהר את החלופה שהיא ההיכל שבו האדם מחזק את הרצון שבו… כלומר קדושה היא התמקדות, הבדלה. האדם מברר מה הוא באמת רוצה, מה התכלית שלו, למה הוא כאן ומחזק את תודעת השליחות שלו בעולם.
וכשזה קורה היצר לא יכול לסחוב אותנו עוד לתוך אותה ריקנות