מתי אדם מאבד ערך עצמי #זלדה

זלדה המשוררת כותבת משפט כל כך עוצמתי. זה הולך ככה:
כשאדם מאבד את ההרגשה שמעשיו מכריעים את גורל היקום לחיוב או לשלילה – הופכת אהבתו ושנאתו
צדקתו וחטאיו, לקליפה ריקה.
הוא הופך לנקודה אבודה באינסוף.
ומהמשפט הזה, שמתכתב היטב עם התניא ועם הרמב״ם, עולה שהאדם, כל אדם, צריך להרגיש שהוא כל כך משמעותי שכל מעשה שלו וכל מחשבה שלו וכל דיבור שלו מכריעים את גורל היקום.
ואם הוא מתחיל עם כל מיני התחבטויות נפש בסגנון של אני לא יודע איזה ערך אני מביא לעולם, והאם מה שאני עושה בכלל תורם ומשמעותי.
ומה המשמעות של הדברים, הרי הכל הבל,
הוא צריך לדעת שרוב ההתחבטויות האלה הן מצד יצר ההרס העצמי, הסטרא אחרא, ולא מצד האמת.
כי כל המטרה שלהן היא בסוף אחת.
לגרום לי לא לעשות ולאבד מוטביציה, וזה מה שבסוף גורם לאדם באמת להרגיש קליפה ריקה ואבודה בחלל.