עבודה ערבית
"ערבים, ארבעים שנה בקבר, אי אפשר לסמוך עליהם", אמר לי בצד סוכן חומרי הבנייה. "תיזהר. אל תפנה גב. אל תסמוך. במקרה הקבלן שלך מקצועי. אבל עדיין, אל תעצום עיניים. אתה יודע מה, אני לא מתבייש לומר לו את זה בפנים, הוא יודע את זה. ערבים, ארבעים שנה בקבר אי אפשר לסמוך עליהם", הטיח באמג'ד, מנהל העבודה הפלסטיני מהכפר חארס שזה עתה שכרנו את שירותיו.
אמג'ד, חייך במבוכה, כאילו לא שמע.
"כולכם אותו הדבר. אין בכם אמונה", חזר על אותם דברים בניסוח קצת שונה, בעל מקצוע נוסף, שהגיע דקות ספורות לאחר שהסוכן הראשון עזב את השטח. "כל החיים אני בונה רק עם ערבים, לחש לכיווני. אני מסתדר איתם הכי טוב. האמת שאין כמעט פועלי בניין ישראלים". "אין?" שאלתי. "יש קצת רוסים ובדואים, אבל גם הם לרוב לא יהודים. אבל שתדע", הגביה את קולו כשאמג'ד הצטרף אלינו, "אין בהם אמונה, נכון אמג'ד?".
לפני שבועיים, אזרנו אומץ. הדפסנו את התוכניות שקיבלנו מהאדריכל והמהנדס, שחררנו את קרן ההשתלמות, הוצאנו מהבוידם את מעט המזומנים שנותרו לנו עוד מימי החתונה, קיבלנו קצת עזרה מההורים, תכננו את גובה המשכנתא, ויצאנו לדרך.
ראשונים עלינו על גבעה המשקיפה לנוף קסום במזרח לכיש, בין פרות רועות באחו למטעי גפנים. המשימה – להצליח לבנות בית בגודל בינוני, 150 מטרים סך הכל, שתי קומות בלי מרתף ובלי מחסן.
ביום הראשון שהגענו לשטח קיבלו את פנינו שני בדואים חביבים. הם באמת היו חביבים. הם הציעו שמירה על הציוד שלנו, כי "האזור פרוץ", ומסוכן להשאיר ככה סתם דברים על הגבעה. לאחר היסוס קל החלטנו לא להסכים למה שתושבי אזור באר שבע מכנים כ'פרוטקשן'. צוות זריז של מגב, סייע להם באדיבות לעזוב את המקום והודיע בשמנו ובשם היישוב שעתיד לקום במקום שתודה על ההצעה, אבל לא תודה. אנחנו נשמור לבדנו.
אתמול כבר יצקנו רצפה. חבר שלי השתבץ כששמע שאני מגיש לפועלים משקאות קרים, קפה ועוגיות. כשנודע לו שהבטחתי להם "על האש", לאחר יציקת הרצפה, הוא לא עצר בעד עצמו וקרא אותי לשיחה. "אתה לא מכיר אותם! לא מספיק שאתה נותן להם עבודה?! אל תתייחס אליהם ככה". נזף בי. "ועוד אתה, שלומד ומלמד, זה יסתובב אליך כבומרנג… בסוף תראה שהם יבגדו בך!".
שבועיים אני מתרוצץ בשטח, מנסה להשיג חשמלאי במחיר שפוי, אינסטלטור וטרקטור, לתאם ביניהם, לרכוש במחיר הזול האפשרי את הבלוקים, הקלקר והבטון, לחשב כמויות ברזל, להזמין את מכון התקנים, לוודא שנחובר למים, להזמין חשמל, להשוות בין הצעות ביטוח והרשימה עוד ארוכה. שבועיים אני קורא בלוגים וספרים על בנייה. מבקש לוודא שאמג'ד לא מחסיר שום איטום או מדידה. עד כה אני לא מצטער שלא שכרנו את שירותיו של מפקח/מנהל בנייה. התקציב לא אפשר, וגם אם כן, לא בטוח שהייתי מוותר על החוויה. לתומי חשבתי שאם בן גוריון הצליח לנהל את מלחמת השחרור ללא ניסיון צבאי משמעותי קודם, והסתמך רק על ספרי מלחמה ואסטרטגיה שהזמין מאירופה וקרא ערב המלחמה, גם אני אוכל לנהל את בניית הבית על בסיס עיון מהיר בחומר הרלוונטי.
אמג'אד סיפר לי שבבית האחרון שבנה בעלת הבית ביקשה שהפועלים לא יתפללו אצלה באתר. זה הלחיץ אותה לטענתה. אמרתי לו שאני דווקא מאוד שמח כשהם מתפללים. אני חושש הרבה יותר ממי שלא מאמין מאשר ממי שמאמין אמרתי לו. ויותר מכך, זו נראית לי התכלית. שכולם יתפללו.
שבע מצוות בני נוח
ביום הולדתו השמונים, הקדיש הרבי מליובאוויטש שיחה לנושא חדש שהציב בקדמת הבמה – קידום האמונה המונותאיסטית וערכי מוסר וצדק עולמיים, הבאים לידי ביטוי בשבע מצוות בני נוח המוטלות על ישראל כמו גם על כלל האנושות.
בהיסטוריה היהודית אין דוגמה לכך שמנהיג יהודי העז להזכיר בפני קהל לא יהודי את שבע מצוות בני נוח ולדרוש מהם לקיימם. אבל עתה הגיעה השעה, טען הרבי מליובאוויטש.
עד היום לא היה נהוג לשכנע ולעודד לא יהודים לקיים את מצוות בני נוח משום שההיסטוריה היהודית הייתה רצופת קשיים ומהמורות. העם היהודי ניצב בפני רדיפות דת, משטרים רודניים ואנטישמיות. התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, הסביר הרבי, הולידה מצב חדש, שמחייב עמידה גם על החלק בתורה הנוגע לאומות העולם. דווקא ההפצה של שבע מצוות בני נוח, על-פי הרבי, תגביר את ההערכה אל בני ישראל, שיוכיחו כי אינם דואגים רק לעצמם ומרוכזים בעצמם כי אם ערבים גם ליישוב העולם כולו על פי חוקי המוסר והצדק.
הפצת מצוות בני נח בקרב אומות העולם היא, על-פי הרבי, חיוב בעל מעמד שווה כמו קידום חיי התורה ומצוות בקרב יהודים[2]. בסיומה של כל תפילה, מכריזים המתפללים כי הם מקווים ש"…כל בני בשר יקראו בשמך", וכל יושבי תבל יכירו במלכות הבורא ויקבלו את עול מלכותו. 'תיקון עולם במלכות ש-די', הכוללת את קבלת שבע מצוות בני נח, היא חלק מאותה תקווה ומחויבות יהודית.
על-פי דברים אלה, בכל מפגש בין עמים ודתות יש הזדמנות, להיות קצת יותר 'אור לגויים'. כשגם בנושא מצוות בני נוח פועל אותו עיקרון של הרמב"ם לפיו גורל העולם יכול להיות תלוי במעשה אחד שיכריע את כף המאזניים לחיוב או להפך.
נכון שרבים מהפלסטיניים הם אויב, ונכון שהמצב בארץ נפיץ ורגיש, אבל לא זכור לי שבשנים האחרונות נתקלתי בגילויי שנאה וגזענות שכאלה כנגד הגרמנים, או הפולנים או האוקראינים, שטבחו רק לפני 65 שנים במיליוני יהודים, וגם כיום האנטישמיות האירופאית מאיימת לשוב לקדמת הבמה ולהשפיע על הכוח הבינלאומי של ישראל. מעניין אם בעל וילה יוקרתית לא יציע קפה וכיבוד לאדריכל הגרמני היוקרתי שישכור את שירותיו. כנראה שתמים מי שסומך על הפועל הפלסטיני כפי שתמים מי שחושב שאידיאולוגיה אנטישמית באה ונעלמת בזמן כה קצר. אלה ואלה יכולים לפעול בסופו של דבר לטובתנו או לרעתנו. ואולי צודק סמואל הנטיגנטון שהסיבה לשנאה ההדדית היא התנגשות ציבליזציות. קל לנו יותר לסלוח, לקבל ולנסות להשפיע על העולם המערבי-נוצרי מאשר על זה הערבי-מוסלמי.
בינתיים אמג'ד עושה את עבודתו המקצועית נאמנה והפועלים מזדרזים. הם רוצים לסיים את השלד לפני הרמדן, שיחול בעוד כשלושה שבועות. מי שרוצה לבקר במקום קסום, מוזמן לקפוץ, להצטרף לקפה ולימוד בצוותא, ו'על הדרך' לעזור קצת גם בשמירה. בכל זאת התחייבנו בפני הבדואים הצעירים שנשמור בעצמנו.
[2] ראו ניסן מנדל, מורה לדור נבוך, עמ' 285
בע"ה
נכון, אסף, לא נפטור את הגנב.
אך מטבע הדברים:"פירצה קוראת לגנב…" והאחריות לשמירה על הבית היא על כתפיו של בעל הבית !
שהרי לא תצפה שהגנב ישמור לבעל הבית על ביתו…?!!! כי על כך נאמר 'לתת לחתול לשמור על החלב'.
בעל הבית יודע בוודאות שבחוץ מסתובבים גנבים האורבים לו ולרכושו.הוא יודע את טיבו ומאפייניו של הגנב.
אי אפשר ואסור לגלגל את האחריות על הגנב.
זוהי תפיסת חיים קורבנית !!!
זו אוזלת יד ורפיון שאינו הולם את העם הנבחר!
מתי ואת מי תקף עמלק אחרי יציאת מצרים?
"זכור את אשר עשה לך עמלק …ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים…"
אדרבא, הודות למעלת העם היהודי, הודות לגאון יעקב,עלינו להתנהל כבעל בית אחראי, הנוקט בפעולות יזומות לשמור על בעלותו, על הרכוש שהופקד בידו, ולא להכנע למאיימים, לפוגעים, לסוחטי "דמי פרוטקשן" כפשרה, בתקוה שהתשלום יקזז את האיומים והדרישות.
ככתוב בתהילים י"ח, כו: "עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם עם נבר תתברר ועם עיקש תפתל.."
השם ברא את בעל הבית, והשם הפקיד בידו את רכושו.
והשם ברא גם את הגנב כדי שלבעל הבית תהיה אפשרות בחירה לפעול עפ"י המצוות בדרך השם.
הגנב הוא הקטליזטור שאמור להוציא לפועל מפנימיות בעל הבית את ההתנהלות הנכונה להגשמת רצון השם.
מה החכמה לשמור על הבית כשאין מפני מי לשמור עליו?
איך יכול בעל הבית להראות להשם עד כמה מתנתו יקרה וחשובה בעיניו, אם לא ע"י האופן בה הוא משמר אותה מפני כל גזלן ועושק?
"…למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך…"
(דברים ח,טז)
לא לשווא השם ברא הכל בזוגות של ניגודים: בלי חושך לא מרגישים את מעלת האור, בלי הרע, אין הערכה לטוב, ובלי הגנב…
בלי זוגות ניגודים אין בחירה, ואפשרות ויכולת הבחירה היא המעלה הגדולה ביותר שניתנה לנו.השם נותן ומאפשר לנו הכל, אך רוצה מאיתנו שנבחר בדרך הנכונה "ובחרת בחיים…"
אינני זוכרת היכן קראתי שהשם ברא את העניים כדי שאפשר יהיה לעשירים לקיים את מצוות הצדקה(ראה מאמרו של יחיאל באתר הזה על המצווה החשובה ביותר ביהדות !!!)
לצערנו, בעל הבית שהבית הופקד בידיו, לוקה בחסר בבחירותיו…זו הבעיה, ולא הגנב !
"ראה אנכי נותן היום לפניכם ברכה וקללה.את הברכה אשר תשמעו אל מצוות השם אלקיכם…והקללה אם לא תשמעו…וסרתם מן הדרך…" (דברים יא,כו)
" בעוונותינו חרב בית המקדש ובוטל התמיד והקטורת
ואין לנו לא כהן בעבודתו ולא לוי בדוכנו
ולא ישראל במעמדו"
(תחנון קרבן התמיד בתפילת שחרית)
"יהי רצון מלפניך…שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
ותן חלקנו בתורתך…ויהי נועם השם עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו"
בברכת שבת שלום
ומשיח עכשו
אתייחס למשל הגנב.
מי שאשם במצב הוא אכן מי שהשאיר חלון פתוח. אבל גם הגנב אשם. לא נפטור את הגנב בגלל רשלנות בעל הבית. ולא נשכח כי בעל הבית צריך לסגור את החלון רק בגלל שיש גנבים…
ולענין. נכון שהעיקר הוא לעשות תשובה, ולהתחזק בתוך העם היהודי. אבל בשלב שני אחד מסממני ההתחזקות הוא הכח להתאפק מבחינה צרכנית ולא לפרנס גויים.
ואם אנו מתנהגים בגולם, אולי נעמיק בכתבי המהר"ל מפראג…( לא שאני יודע אם יש אמת בסיפור…)בייחוד בספר נצח ישראל על מעלת העם היהודי.
בע"ה
אתה כותב: "התכוונתי להצביע על העובדה הפשוטה שאותם אנשים שחיים כאן עמנו, רואים את עצמם בעלי הבית, או שותפים, כאילו שהארץ אינה מתנת ה' לעם היהודי.*** וכאשר אנו מתעלמים מכך וחושבים שאם נחיה יחד הכל יהיה בסדר, התוצאה היא פריחה של הגוים בארץ, והתבוללות".
המשפט השני שכתבת(שאחרי הכוכבים)מסביר את המשפט הראשון:
כל עוד אנו ננהג באופן שבו אנו נסחבים ונגררים ולא יוזמים ופועלים בעד מה שאנו מאמינים בו, מתאפשרת ההעצמה של הגורמים הלא רצויים !!!
אם משאירים חלון ו/או דלת פתוחים, אל לנו להלין על הגנב שפורץ לביתנו, אלא על עצמנו…
אלא שתמיד נוח יותר לכעוס על האחר ולתלות בו את קולר האשמה…או האחריות.
אין לנו שליטה על מה שהם חושבים או רוצים.
צריכה להיות לנו שליטה על המסרים והמעשים שלנו שישודרו באופן ברור וחד משמעי, לצד האחר, כולל מסקנות ותוצאות שיבואו בעקבות אי- עמידה בדרישותינו.
לצערנו, הגולם לא מתקשה לקום על יוצרו, וחס ושלום אנו מתנהלים כבר כגולם…
בע"ה
אסף, נראה לי שבסערת הרוח לא שמת לב שאין בינך לביני כל חילוקי דעות.אלא שהתבטאתי באופן שונה ממך.
ציינתי שאינני תומכת בערבים, ושיש לי העדפה שבינתיים…איננה מציאות…
הסימנים לתקופת משיח, שהיא תקופה ממושכת שיש בה שלבים שונים מבחינת מאפייניהם,הם חיזבאללה, חמס, אחמדינג'ד, ערביי ישראל והסביבה.וגם הגויים והמסתננים והעובדים הזרים, הם חלק מתמונת התקופה, והם כולם מאת מסובב הסיבות. ובשום אופן אין באמירה זו משום ראיה דטרמיניסטית פטליסטית הקוראת לפאסיביות ולישיבה בחיבוק ידיים.
אדרבא, להוותי ,אני טוענת ,שמסובב הסיבות מציב לנו סיבות ומצבים כנסיונות, ותגובתנו להם הזויה, כסומא בחשיכה…אין לא שכל ישר ולא אמונה בצעדים הננקטים ע"י "נבחרנו". ולכן, אנו העם צריכים לצאת מ"סיר הבשר" האישי, היומיומי שלנו, ולא לקבל את המציאות הנפולה הזאת כאקסיומה שאין דרך לשנותה.
לא התכוונתי שצריך להפוך אותם לשונאים. יש כאלה מספיק גם ככה…:-) גם לא התכוונתי שצריך להרעיב אותם או להתאכזר אליהם בצורה כלשהיא.
התכוונתי להצביע על העובדה הפשוטה שאותם אנשים שחיים כאן עמנו, רואים את עצמם בעלי הבית, או שותפים, כאילו שהארץ אינה מתנת ה' לעם היהודי. וכאשר אנו מתעלמים מכך וחושבים שאם נחיה יחד הכל יהיה בסדר, התוצאה היא פריחה של הגוים בארץ, והתבוללות.
ה' מרחם על כל מעשיו, וזן את כולם, אבל ה' גם צווה בתורה לרשת את הארץ, ובתורה שבעל פה נמסר לנו כי גוי שאינו מקבל על עצמו את מצוות בני נח, אינו רשאי לגור בארץ ישראל.
והעיקר, ה' רוצה שיהודים יפרנסו יהודים. "וחי אחיך עמך". לצערי הרב הבחירה שלנו לקנות מגויים, ולהעסיק גויים כן באה על חשבון אחינו היהודים, הן באופן ישיר, והן באופן עקיף. כלומר, או שאין להם עבודה, או שאנחנו לא מפתחים את השוק בהתאם לצרכי העם היהודי. כי יש עבודה זרה זמינה.
מה יפה יותר מלראות עם בריא חי בארצו, ארץ ישראל, כאשר כל בניו מתפרנסים זה מזה, ומתוך האמונה והקדושה והטהרה שמקרין העם כולו והאנשים הפרטיים, באים הגויים, מתרשמים בלב טהור, ומתוך יראת כבוד והכנעה לה' מצטרפים לאט לאט לחיים בארץ, הכל על פי התורה.
אסף, אסף, הירגע…
"ורחמיו על כל מעשיו", שכחת?
"זן ומפרנס לכל", גם למי שאתה לא אוהב.
בשום מקום לא קראתי כי רצונו יתברך שנהפוך לשונאים, מתעללים או מרעיבים של ברואיו.
לכרמלה. אינני מבין איך למציאות שבה הגויים בארץ הולכים ורבים, הן בילודה טבעית והן בכניסה לארץ כמהגרי עבודה או מסתנני עבודה, אפשר לקרוא מציאות של ימות המשיח. אלא אם כן מתכוונים לחבלי משיח. חלק מימות המשיח זה הסבל שהעם היהודי עובר לפני הגאולה השלמה. למיטב ידיעתי גם הרבי מליובאוויטש לא התכוון לכך שניתן לגויים אחיזה בארץ. המציאות היא שאותם גויים אותם אנו מפרנסים לא רק שאינם מכירים בה' בעקבות כך, ולא רק שאינם מקבלים על עצמם שבע מצוות בני נח, אלא הם רואים את עצמם כשותפים מלאים בעלי זכויות בארץ, כולל תביעות בעלות על הקרקע.
לומר שהכל מאת ה' זה עדיין לא פוטר אותנו מלחפש דרכים יצירתיות לחיות זה מזה ולהתפרנס זה מזה.
אמת כי קשה למצוא פועלים יהודים, אך היא הנותנת. אולי נמצא דרכי בניה חדשות, טובות יותר, בהן ישמחו יהודים לעבוד. כל עוד אנו נסמכים על עבודה זרה זולה, נוח לנו להשען על הבעיה ולומר, "אין מה לעשות". ממה שלמדתי אמונה בה' פירושה גם לדעת מה רצונו ולהתעקש על כך.
לדוג', בארצות המערב הבניה ברובה על ידי פועלים מיומנים, לא זולים, ולכן יש שיטות בניה מתוחכמות יותר. ואילו בארץ הבניה מפגרת, בגלל כוח האדם הזול.
גם פה, אשמח לאנשי מקצוע שיחוו דעתם בענין. איך אפשר למצוא שיטות בניה כך שיהודים יוכלו לעבוד בהן בשמחה?
בע"ה וברוך השם יום יום
מצטרפת לברכות ולאיחולים של קודמי ומוסיפה עליהן עוד שבעתיים…ועשרת מונים…
"שיר המעלות לשלמה אם השם לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו. אם השם לא ישמר עיר שוא שקד שומר…"
(תהילים קכז,א)
השם יצליח דרככם ופעולתכם !
ובאשר להעסקת ערבים:
הנה קישור לשיחה של הרבי מלובביץ על שלימות הארץ ועל תפקיד הגויים לעזור לישראל
http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=68
אנו כבר בימות המשיח, וכבר מתקיים בנו מאז יציאת מצרים
כשהמצרים עצמם היכו בבכוריהם, ועד ימינו אלה כפי שנאמר
במדרש "והיו מלכים אומנייך ושרים מיניקותייך" – גם רמי המעלה שבהם, בסופו של דבר, תפקידם לשרתנו כחלק מהיגיעה להביא להתגלות השם בארץ, לעיני כל בשר…
"כל" – יהודים וגויים כאחד.
בנוסף לכך, אין להתעלם מן המציאות –
העסקת ערבים לא גוזלת עבודה מיהודים.
הערבים עובדים במה שיהודים לא מוכנים (ברובם) ללכלך את הידיים. יהודים, בדרך כלל,אוהבים להיות מנהלי העבודה נותני ההוראות…
שיעבדו הערבים בשבילנו, ושיתפרנסו. הרי בסופו של דבר גם הם ברואיו של הקב"ה, והוא זה שנזף בבני ישראל
כשים סוף נבקע ביציאת מצרים:"מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה…"
ושלא ישתמע חלילה שאני תומכת בערבים בכל צורה שהיא. מצידי הייתי מעדיפה שלא יהיה אף אחד מהם כאן.אך העדפות ומציאות לא עולים בקנה אחד, לפחות לא בנושא הזה, בינתיים…
אל לנו לשכוח שהכל הוא סיבות שמסובב לנו השם, כי הוא הכל והכל זה הוא.
תודה, יחיאל, שכדרככך בקודש, אתה מעלה לדיון פתוח נושאים רגישים,נפיצים, המעוררים חילוקי דעות חריפים.
יחיאל המון מזל והצלחה בבניה הפיסית והנפשית
שמחתי לשמוע על בניה בארץ ישראל. הצטערתי לשמוע על כך שהבניה מפרנסת גויים שמעוניינים לשבת בארץ ורואים את עצמם כיושביה הטבעיים של הארץ, ובעלים על חלקים ממנה עליהם התיישבו בזמן הגלות הארוכה. העובדה שבניה כזו מפרנסת אותם ומחזקת את אחיזתם בארץ מעיבה על שמחת ההתיישבות. שנזכה לשמוע על בתים בבניה יהודית בכל רחבי הארץ.
מילא הגזענות, אבל מה קורה עם הנימוס?…:)
BS"D
Mazel Tov!! Mazel Tov!! My new laptop has no Hebrew keyboard yet so I'm writing in English, to wish you and your family an easy and smooth construction and transition to your new resedence and may it be
BeShaah Tova , quickly & safly
Sending endless love and light
Elisheva, Uzi & Ruthie .
שלום יחיאל, ברוך שובך…
התגעגענו למראה שאתה מציב בפנינו, גם כשהיא לא כל כך נעימה…
ברכות על הבניה!