איך לגלות שאני מיוחד – בתשע דרכים | חג מתן תורה

אדם צריך להרגיש ולדעת שהוא מיוחד. יום מתן תורה מלמד אותנו איך לגלות את הייחודיות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו.

מקורות

הרבי מליובאוויטש, מאמר צאנה וראינה, ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב

שיר השירים  ג, יא

צְאֶנָה  וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃ 

משנה תענית ד:   וְכֵן הוּא אוֹמֵר, צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ (שיר השירים ג). בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זֶה מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן:

שיר השירים רבה ג, יא

שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ מַהוּ בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ הֵיאַךְ, אָמַר לוֹ לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מְחַבְּבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ בִּתִּי, וְלֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אֲחוֹתִי, וְלֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקָּרָא אוֹתָהּ אִמִּי.

ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות פסח ב׳:ב׳

אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁאָז מַתַּן תּוֹרָה וְאָז הַשִּמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ", וְאָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל, כִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן

לקוטי תורה, וזאת הברכה ב׳

מ״כ כתיב וימינו תחבקני שהוא בחי׳ המשכת מקיפים שנמשכו בסוכות להיות תחבקני. כמו שחובקין את האדם ואין מניחין אותו להפוך לאחוריו כמ״כ ההמשכת המקיפים מלמעלה נעשה כח לכל נפש מישראל לאכפיטיא לסט״א כו׳.

ג אך כל זה הוא בחי׳ אירוסין שהוא בבחי׳ חיצוניות לבד שהחתן שהוא בחי׳ תשב״כ ממשיך חיות להכלה שהיא בחי׳ תשבע״פ בבחי׳ חיצוניות אך כדי שיומשך מבחינת חתן לכלה מבחי׳ פנימיות תשב״כ לזה צריך מקודם בחי׳ נשואין כי אחר אירוסין הוא בחי׳ נשואין והיינו בחי׳ חופה שהחתן והכלה שניהם עומדים תחת החופה והחופה מקפת שניהם וזהו שאנו אומרים בתפלת יו״ט והשיאנו שהוא בחי׳ נשואין להחתן והכלה כי הנה מבואר למעלה שבחי׳ אירוסין היינו שבחי׳ תשבע״פ שהיא בחי׳ מל׳ שנקרא כלה מקבלת מהארת בחי׳ ח״ע שהוא בחי׳ תשב״כ שנק׳ חתן שנק׳ שמים שהוא בחי׳ ים החכמה. אך יש עוד למעלה מן החכמה והוא הנק׳ סתימו דכל סתימין שהוא בחי׳ ישת חשך סתרו עד שבחי׳ חכמה אינה נחשבת רק בחי׳ הארה בעלמא ונחשבת לעשי׳ גשמיות לגבי בחי׳ סתיטמו דכל סתימין הנ״ל כמ״ש כולם בחכמה עשית כו׳.

• בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד מישראל וקשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע

• גילוי התענוג בחיים – תענוג ותשוקה

תורה אור, ויגש ג׳

וכמ"ש ביום חתונתו זה מ"ת בחי' אירוסין כי במ"ת אף שהיה גילוי פב"פ היינו רק בבחי' חיצוני' בלבד באיסור והיתר אבל פנימית התורה שהוא בחי' ענג האלהי שבתורה לא נתגלה אז עדיין ונשאר בבחי' מקיף מלמעלה וה"ז דומה לבחי' אירוסין שגם שם אינו נמשך עדיין בבחינת פנימית רק הארה חיצוני' וכל עיקר האור בבחינת מקיף כמו טבעת קדושין שהוא עגול ומקיף ע"ג היד אבל לעתיד שיהיה בחי' גילוי פנימי' התורה שהוא ענג העליון שבתורה אז יהיה בבחי' נשואין כי בועליך עושיך האשה נקנית כו' כי ענין נשואין הוא ג"כ אחרי שכבר בא האור בבחי' פנימית:

והנה ידוע דכעת בגלות המל' מקבלת האור ע"י ז"א שהוא מקבל בעצמו מאימא. וכמ"ש בעטרה שעטרה לו אמו והוא משפיע אח"כ למל' אבל לעתיד נאמר א"ח עט"ב שתהיה המל' עט"ב ז"א שתתעלה יותר למעלה הימנו כי נעוץ סופן בתחלתן כו'.

אור המאיר, אמור

והנה נודע מזוהר ענין מצות הספירה כי הוא כמקרה האשה בנדת דותה כן קרה לעם בני ישראל בצאתם ממצרים ושבעת ימי ליבון יספרו לה לשכינה ואחר תטהר לבעלה והיתה לאיש כי כאשר עבדים היו לפרעה במצרים נשקעו בטומאת ע"ז המטמאה כנדה וביום צאתם ממצרים משכו ידיהם מכל דבר טומאה ומגע נכרי ותהי להם זאת כפיסוק דם נדה אך עדיין צריך לברר וללבן בחי' עצמם עד יהיו ראוים לקבל התורה אשר היא כיום חופה כנודע מפסוק ביום חתונתו זה מתן תורה ובא וראה מה דאיתא בזוהר ומכאן ולהלאה חושבנא לדכיותא וספרתם לכם דייקא כמד"א וספרה לה שבעת ימים לה לעצמה אף הכא לכם לעצמכם והכוונה כמו אשה סופרת שבעת ימים בחושק גדול להנאתה ולטובתה וחשק שלה גדול לקרב עת זיווגם להתחבר עם בעלה אוף הכי מהראוי להיות מי שיש בו מדעת קונו ויראת ה' נגד פניו בעת הספירה מכל יום ויום שחלף ועבר ירגיש תענוג מחדש להיות שנתקרב יותר אל אהבת דודים חג הקדוש יום מתן תורתינו הקדושה יחוד הכללי לחבר תורה שבכתב עם תורה שבעל פה