חלק א: מהו העיקרון המנחה בחינוך שצריך לעמוד ביסוד כל פעולה של הורים ומחנכים? מהי מטרת הסדנה? המטרה העיקרית של החינוך היא לעזור לילד לגלות את הכוחות הפנימיים שלו. לעזור לו לממש את הפוטנציאל. על-פי האדמו"ר מפיאסצנה: האדם עצמו חי זמן קצוב. אולם באמצעות חינוך ילדיו הוא יכול לגלות את הנצחיות, את ההתחדשות והשלמות. החינוך מגלה בילדים כוח פנימי, עמוק ואינסופי. "כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".[1] מעצם כך שהוא מלמד את בן חברו, משום אותה התחדשות, הוא מגלה בו כוח פנימי ועמוק, כוח א-לוהי, ולכן הוא כאילו "ילדו".[2] הרב צבי יהודה קוק: "החינוך... הלא הוא ההוצאה מכוח לפועל, מהעלם לגילוי את הכוחות והכישרונות הנמצאים בנפש הילד בטבעה..." 2. מה מקור הסמכות שלנו כהורים ומחנכים? למה שהילדים יקשיבו לנו? מקור הסמכות, הסיבה שהילדים יקשיבו לנו, היא לא הכוח שיש לנו, הכסף, הידע או הניסיון - אלא הידיעה שלהם שאנו פועלים לטובתם, כדי לעזור להם לגלות את הכוחות שלהם. אין הכוונה שאנו פועלים כדי לרצות אותם, אלא כדי לעזור להם לממש את עצמם. ילדים הם בעלי "חוש ריח" בריא. הם מרגישים מתי אנחנו פועלים מתוך אינטרס ומתי אנחנו פועלים לטובתם. 3. מטרת הסדנה היא לעזור לילדים לגלות את הכוחות הפנימיים שלהם, ולהכיר אילו חסמים מונעים מהילדים לגלות את כוחותיהם. מהם הכוחות שצריך לעזור לילדים לגלות? חלק ב: הכוח הראשון בנפש שעלינו לעזור לילדים לגלות הוא רגשות ומידות מתוקנים, וללמד אותם לדחות רגשות לא מתוקנים. בהכללה ניתן להצביע על שני סוגי הורות, על-פי הרב סולובייצ'יק. הורות מן הסוג הראשון היא הורות טבעית, אורגנית-ביולוגית. זוהי הורות הנותנת חיים לילדים, מכשירה אותם לחיים, אך אין בה יסוד מנהיגותי. סוג ההורות השני אינו מסתפק בהכשרה מעשית של ילדים, בפיתוח כישרונותיהם ובהפעלת היכולות הפיזיות והאינטלקטואליות שבהם. בסוג השני יש ממד חדש של גילוי. הילד מתגלה כבעל פנימיות שלמה, אינסופית ונשגבת. החינוך מן הסוג הראשון עוזר לילדים להתכונן לחיים ולהסתגל למציאות. ההורות מן הסוג השני מרוממת את הילד ומבקשת להגביהו למקום שבו רגשותיו הטבעיים אינם שולטים בו עוד. ההורות הראשונה, הטבעית, יש בה דאגה עצומה לילדים, אולם אין בה התעלות. ניתן לראות בטבע גם בעלי חיים הדואגים לצאצאיהם בצורה מעוררת התפעלות. אולם הם אינם מסוגלים להכווין את רגשותיהם. עז תגן על הגדי בחירוף נפש. היא תפגין כלפיו אהבה ודאגה. אך היא אינה יכולה לסייע לו להתגבר על טבעו. ההורות מן הסוג השני היא במידה רבה האידאל שאליו מכוונת תורת הנפש היהודית. זוהי הורות שיש בה גאולה נפשית, רגשית, רוחנית המרוממת את הילדים ועוזרת להם להוליד רגשות מתוקנים ולגלות את הפוטנציאל הנשגב שלהם. ** מכאן, התפקיד העיקרי של הורים הוא להעמיד ילדים איתן ללא תסביכים וקרעים בנפשם. למרות שהדבר נראה ברור, הוא תובע מאיתנו שינוי סדרי עדיפויות.כלומר לא רק בריאות הגוף, צחצוח השיניים, ההקפדה על תזונה וכושר ופיתוח כישורי השתכרות בעתיד.שליחותם הראשונה של ההורים היא להדריך וללוות בתחום הרגשי-נפשי ולפתח יכולת לגלות רגשות נכונים ורצויים.אחד התפקידים העיקריים של הורים הוא ללמד ילדים כיצד להתמודד עם רגשות לא רצויים, עצבות, חרדות, פחדים, כעסים, הלקאה עצמית והתפרצויות זעם. - רגשות הם המנוע של הנפש. הרגשות הנכונים, המתוקנים, עוזרים לילד לצאת מעצמו ולגלות את התוכן של העולם ולהתקרב אליו.רגשות לא מתוקנים, כמו עצבות, כעס, חרדות ואטימות – יוצרים את התנועה ההפוכה. ניתוק, וריחוק מהעולם. הרגשות השליליים יוצרים מצג שווא של המציאות. הילד לא רוצה לצאת, לפעול, ללמוד. - מה מקור הרגשות הלא רצויים? הרגשות נובעים בדרך כלל מתנועה אגוצנטרית טבעית. - החשיבות של התמודדות עם רגשות לא רצויים נובעת לא רק מכך שזו הדרך העיקרית כדי לגרום לילד להתקדם, לצמוח ולהשיג הישגים. אלא גם מכך שזו תכלית האדם - לתקן את טבע המידות, ולצמוח מבחינה רגשית. המשיכו כאן לפרקים הבאים העוסקים במערכות כוחות הנפש הנוספות שמטרת החינוך היא לגלותן. תזכורת: אתם תמיד יכולים להרחיב ולהעמיק בקריאת המקורות בספר אומנות ההגבהה. העשרה: בחלק מהשיעורים תמצאו בתחתית הדף קטעי וידאו נוספים המכילים נקודות העשרה הקשורות לנושאי השיעור. לייב העשרה: [1] מסכת סנהדרין דף יט, עמ' ב; [2] ראו, אש קודש, פרשת חוקת, עמ' רסד-רסט. לכל מפגשי הסדנה
