fbpx
קצרים

שבת היא לא אי מלאכותי של אסקפיזם. אלא מרחב המלמד אותנו משהו על פנימיות החיים

יש עניין כזה שבשבת "אסור לספר" בדברים המצערים. צריך להימנע מלשוחח על זיכרונות כואבים או קרובים חסרים, על ידיעות שפוגמות במצב הרוח ומביאות לידי דכדוך, או על קשיים כלכליים.

הסיבה לכך היא לא שהשבת היא אי מלאכותי של שקט, עונג ושמחה המנותקים מהעולם האמיתי. השבת היא לא מרחב של אסקפיזם כפי שנהוג לחשוב. הפוך. היא מלמדת אותנו משהו על החיים האמיתיים, על פנימיות החיים. כך שאם נסיר עטיפה אחת, מתעקשים חכמים, נראה שבאמת בפנימיות הטוב בחיים גובר על הרע והחסד על השלילה וההעדר.

העניין הזה בשבת, כלומר ההלכה הזאת, הוא לא פשוט לאור הנטייה המובהקת לחפש את ההתחדשות דווקא בידיעות שליליות והצורך להזין פסימיות וחרדות טבעיות.

לכן אולי כדאי להתאמן על הדברים כבר בימות השבוע. כלומר לא רק בשבת, אלא גם בימים ראשון עד שישי, כדאי פחות להתעקש על הפסימי, הרע, המפריד והמדכדך.

פחות לצרוך ידיעות ששולטות לנו במצב הרוח ומשחקות בנו כבשבשבת. פחות לשוחח על אנשים מצערים ומעצבנים.

ואז אולי נראה שבאמת אנחנו יכולים להחזיר לעצמנו את השליטה על החיים ואלה יכולים להיות הרבה פחות מדכדכים.

(ראו הלכות שבת, חלק ב, סימן שז, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תרצו לקרוא גם

Back to top button