פסיכולוגיה בפרשה

איך לחזק את האמון בדרך שבחרתי • פסיכולוגיה בפרשה, ויחי

לפעמים אנחנו מאבדים את האמון בדרך שבחרנו. איבוד האמון יפגע ביכולת התפקוד שלנו. בתוצאות ובחיבור לאותה הדרך.
אפרים ומנשה מלמדים על שתי דרכים משמעותיות, לכאורה סותרות, לחיזוק האמון בדרך שלנו. מהן הדרכים הללו?

מקורות

בראשית מח
וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃
וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃
וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃
וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ׃
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
וַיְבָ֨רְכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃

בראשית מא
וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃
וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי׃
וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱ-לֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃


קדושת לוי, בראשית, ויחי ב׳
לפי זה יבואר הפסוק הנ"ל, כי יש בכאן דקדוק למה כתב זאת בברכה וישם את אפרים לפני מנשה, הלא אנו רואין בברכה ששם אפרים לפני מנשה. ולפי חכמינו ז"ל יבואר, שגם זה היה מהברכה שבירך את ישראל. דהנה כתבנו בישראל הישועה והרפואה הוא מקודם והוא העיקר הכוונה בצרת ישראל על הרפואה ועל הישועה שבא אחר כך כדי שיהיה כלי יותר גדול כנ"ל. והנה השם של מנשה רומז על הצרה ככתוב (בראשית מא, נא) ויקרא שמו מנשה כי נשני אלהים. והשם של אפרים מרומז על הישועה כמו שכתוב (שם נב) כי הפרני אלהים וכו'.
ובאמת בישראל עם קדוש הישועה הוא מקודם והוא העיקר כנ"ל. וזהו וישם את אפרים, הוא הישועה. לפני מנשה, שמרומז על הצרה. כלומר שבישראל עם קדוש הישועה והרפואה הוא קודם והוא העיקר כנ"ל:

ספורנו על בראשית מ״א:נ״א
כי נשני אלהים. כענין לעתיד כאמרו כי נשכחו הצרות ה ראשונות:
רבנו בחיי, בראשית מ״א:נ״א
כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי. מזה קורין ז"ל בית אביה של אשה בי נשא כלומר בית השכחה, על שם הכתוב (בראשית ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, וכן האשה בבעלה.


מי השלוח, חלק ב, ספר בראשית, מקץ ב׳
שני שמות האלו קרא על שם חסדי השי"ת שהיה עליו, על דרך שכתיב (תהלים ל"ד,ט"ו) סור מרע ועשה טוב. ולכן קרא שם הבכור מנשה, שמורה שהשי"ת הצילו מכל מה שעבר עליו מיום צאתו מבית אביו שנמכר לעבד והיה בכבל רגלו, עד שהושיע לו השי"ת ונתן חנו לפני שר בית הסהר וניצל מכל רע. ושם אפרים על ראותו בטוב, וזה נקרא הפרני שנרחב לבו, כדכתיב ונתון אתו על כל ארץ מצרים

הרבי מליובאוויטש, שיחת שבת פרשת ויחי, תש"ל

עוד בקטגוריה זו:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן