מתי נוחות היא חבר ומתי אויב | פסיכולוגיה בפרשה, ויגש
נוחות היא דבר שכולנו רוצים והיא מקלה עלינו את החיים, אך לעתים נוחות "תוקעת" אותנו במקום ואפילו הופכת למסוכנת עבורנו. איך נדע מתי נוחות זה חבר ומתי אויב?
מקורות
לשיחת הרבי מליובאוויטש, ויגש תשכ"ה
פרשת ויגש:
וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃
- אבן עזרא על בראשית מ״ז:כ״ז: ויאחזו בה. שקנו שם אחזה:
רש"י – ויאחזו בה. לְשׁוֹן אֲחֻזָּה
מלבי"ם: וישב ישראל. תחלה ישבו ברעמסס לא בכל ארץ גשן שהיתה למצרים, ועתה שהעביר אותם לערים הקנה כל ארץ גשן לבני ישראל, באשר פרו ורבו מאד והוצרכו לארץ רחבת ידים:
- אוצר המדרשים, ברייתא דר׳ פנחס בן יאיר א׳:כ״ד
וישב ישראל בארץ מצרים ויאחזו בה (בראשית מ״ז) הארץ היתה אוחזת בהם ותופסת אותם, ואילו היו מבקשים לצאת מתוכה קודם לכן, לא היו יכולים עד שבא הקץ שהם חייבין, לפיכך כתיב ויאחזו בה כאדם שאוחז בו בעל כרחו.
בראשית טו
וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
- מי השלוח, חלק א, ספר בראשית, ויגש ז׳
וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן. להיות כי יעקב אבינו היה מתירא לילך לחוץ לארץ כמו שאיתא בגמ' (כתובות ק"י:)כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלקים וכו', ואמר לו הש"י כי בכל מקום שאתה שם הוא קדוש בקדושת א"י, וזה פירוש וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן, היינו שאף בארץ מצרים היה קרוב להש"י והיה מקום מקודש, כי גושן היא לשון התקרבות.
- הכלי יקר – זה פסוק לגנאי
וישב ישראל בארץ גושן וגו'. כל פסוק זה באשמת בני ישראל הוא מדבר כי הקב״ה גזר עליהם כי גר יהיה זרעך,
והמה בקשו להיות חושבים במקום שנגזר עליהם גרות,
כמו שדרשו אצל יעקב וישב יעקב ביקש לישב בשלוה קפצה עליו רגזו של יוסף כו',
הפסוק מאשימם על ישיבה זו שבקשו אחוזה בארץ לא להם, ולא כך אמרו אל פרעה לגור בארץ באנו, מלמד שמתחלה לא ירדו להשתקע שמה אלא לגור כמדייר בי דיירא ועכשיו חזרו מדבריהם, וכל כך נשתקעו שמה עד שלא רצו לצאת ממצרים, עד שהוצרך הקב״ה להוציאם משם ביד חזקה, ואותן שלא רצו לצאת מתו בשלשת ימי אפילה.
