פסיכולוגיה בפרשה

איך לשמור על מיקוד ולא להתפזר | פסיכולוגיה בפרשה, תולדות

היצר מפתה אותי לסטות מהמטרה שלי רק קצת. ואז אני מוצא את עצמי שהתרחקתי מהמסלול הרבה יותר ממה שהרשיתי לעצמי.

שלוש עצות איך למנוע את הסטיות הללו ולהישאר ממוקדים.


מקורות

בראשית, כ״ז

וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃

וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃

וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צידה [צָֽיִד׃]

וַעֲשֵׂה־לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃

וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃

הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃

וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃

לֶךְ־נָא֙ אֶל־הַצֹּ֔אן וְקַֽח־לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃

וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃

וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃

אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃

וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃

וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ וַתַּ֤עַשׂ אִמּוֹ֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃

וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃

וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃

וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃

וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃

וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃

וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־בְּנ֔וֹ מַה־זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃

וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־לֹֽא׃

וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃

וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃

וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃

וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃

וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־נָּ֥א וּשְׁקָה־לִּ֖י בְּנִֽי׃

וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ יְהוָֽה׃

וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃

יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וישתחו [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃

וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃

וַיַּ֤עַשׂ גַּם־הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃

וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃

וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃

כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִי גַם־אָ֖נִי אָבִֽי׃

וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃

רש״י
במרמה. בְּחָכְמָה:
אבן עזרא –

שלא דבר אמת

וַיֹּאמֶר לו יצחק : בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ. הברכה כבר חלה עליו, ואינני יכול לקחתה ממנו. את הנעשה אין להשיב.

בא אחיך במרמה עיי' פי' משנה לרמב"ם ר"פ כיצד מערימי' כי מרמה היא הערמה של איסור, גם להבין עשו אמר הכי קרא שמו ואח"כ אמר הלא אצלת לי ברכה, הנה טענת יצחק בא אחיך במרמה של איסור וכאחד הנבלים ואפ"ה ויקח את ברכתך כי הרגשתי ברה"ק שלקח ברכתך וחל הברכה עליו וכ"כ רמב"ן א"כ איך אפשר שהקב"ה יסכים לברך בעל מרמה ונבלה רבה אין זה כי יודע ה' כי אתה רשע גמור והברכו' ראוי' לו וממילא אין כאן מרמה ואתה אינך ראוי לברכה, והשיב עשו לא כן כי לא הי' מרמה של איסור ונבלה כי כבר מאז לקח בכורתי וע"כ הסכי' הקב"ה עם ברכתו, אבל לעולם אין מוכרח שאין עשו ג"כ ראוי לשום ברכה ע"כ אמר הברכה א' היא לך אבי ברכני גם אני אבי, וא"כ עכ"פ בדין שברך יעקב:

עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל. עִם חָסִיד בְּסִטְרָא דְּחֶסֶ"ד, וְעִם עִקֵּשׁ בְּסִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא, כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת.

היצה"ר סט"א וצריך לילך עמו ברמאות וזהו עם עק"ש ע' רומז לעשו. ק"ש ת' איש שהם מקור הסט"א ומשם היצה"ר תתפתל.

ליקוטי מוהר"ן, תנינא ע״ט:ב׳:ח׳

הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. כְּרוּז. עֵשָׂו וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ. הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיר הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב עַל הַקּוֹל דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ, שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר לְהַעֲלִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַקּוֹל שֶׁל יַעֲקֹב, וּצְרִיכִין לְהַתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ הַקּוֹל שֶׁל עֵשָׂו, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל שֶׁל יַעֲקֹב. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בִּטּוּל הַזְּמַנִּים כַּנַּ"ל.

תולדות יעקב יוסף, וישלח פ״ה

העולה מזה, שצריך לגנוב דעת היצה"ר וישתתף עמו בתחלה, ואח"כ יראה לגבור כארי ויעשה לשמה. וזש"ה אני חכמה שכנתי ערמה וגו' (משלי ח, יב). וזש"ה (בראשית כז, לה) ויאמר בא אחיך במרמה, וכמפורש בזוהר. הגם שזה סכנה יותר שיכנס בגלות של היצר הרע להתחבר עמו, ומי יודע איזה צד גובר, אם יוכל ליפרד ממנו אח"כ, וכמו שכ' בפרי עץ חיים (ש' נפ"א פ"ב-פ"ג) סכנת נפילת אפים, מי יודע אם יוכל לעלות משם, כי אין אתנו יודע עד מה וכו' יעו"ש. מ"מ יתן דעתו ליזהר שיוכל לעלות, ויתפלל להש"י שיעזור לו נגד היצה"ר, ואז טוב סוג זה יותר מסוג א' הנ"ל, והבן זה היטב, כי זה סוד דעייל ונפיק, שהיא בחינה מעולה יותר ממאן דלא עייל כלל.

הרש״ב

ויותר נר' שזהו שפנימיות הכוונה היא לש"ש רק שבחיצוניות נראה שאוכל בתאוה ח"ו, כמ"ש בענין הרמאות דיעקב דכתי' בא אחיך במרמה כו', ומבו' שם בשם לק"א מהמגיד נ"ע דבהעלות מח"ז באדם (היינו בצדיקים) גם מתאוה מותרת כממון וכיוצא זה ההרהור מ"מ בחי' רע הוא, וכאשר מגביר עליו האהבה אלקית דקדושה ומתבטלת

זהו"ע הניצוח שבא לקדושה יתרון אור ביתר שאת ע"י שהניח עצמו תחלה.

וענין ההנחה אינו שיחשוב מח"ז בתחלה ח"ו אלא שאם נפלה פתאום אל יפול לבו מזה אלא יגביר עלי' האהבה לה' כו',

וע"י שמתבונן בה איך להעלותה ה"ז כמתאבק עם המנוול שיתנוול גם הוא בהאבקו עמו, מפני שיש באיבוקו עמו קצת ניצוח המנוול לפי שעה כו' רק שהוא בדקות מאד ומתגבר עליו באור האהבה כו',

 ולא כל אדם יכול ללחום בהניצוח ויכול ליפול ח"ו,

וע"כ ע"ה אסור לאכול בשר כו',

ורק במדרי' הצדיקים יכול להיות הניצוח הזה כו' שתחלתה היא בדקות מאוד וסופה הוא בבחי' ניצוח ובבחי' יתרון אור כו'. ומ"מ י"ל דזה במדרי' צדיק שאינו גמור, אבל במדרי' צ"ג אינו שייך הנחה כלל כו', וכמו שנת' בענין הנ"ל בשם הע"ח שער הארת המוחין פ"ג דכאשר המל' מקבלת מבחי' פלא עליון אז אין מקום ושרש כלל וכלל ליניקת החיצונים גם לא מבחי' הלבושים, וכשהמל' היא בבחי' אלקי' דכתי' מלך אלקי' כו' אז יכול להיות איזה יניקה מבחי' החיצוניות כו'.

 וא"כ י"ל דבמדרי' צ"ג שעבודתם הוא בבחי' אהבה בתענוגים אינו שייך שום אחיזה ושום הנחה כלל כו', ואפשר דמ"ש בסש"ב פכ"ח בענין העלאת המדות של המח"ז כו' הוא גם בצ"ג, וכמש"ש שאין נופלים להם מח"ז שלהם כ"א משל אחרים כו'

שאין בזה שום התפעלות כלל אף לא במקצת דמקצת,

וההעלאה אינו בדרך התאבקות כ"א שמתתקנת ומתעלה ממילא בהתגלות אור עצמות אלקות בנפשו בעבודתו באה"ר בתענוגים כו').

וכמו"כ הוא למעלה בבחי' חו"ג דסדר השתל' דז"א הוא רובו חסדים שהחסד מתגבר על הגבו' ומ"מ הרי יש גם מדת הגבו' כו' (וגם בחי' החסד אינו כמו בחי' החסד שלמעלה מהשתל' כו'), וכן הוא בכללות בחי' חסדים דז"א וגבורות דמל' שהמל' הוא בבחי' רצוא תמיד בבחי' רשפי אש התשוקה והצמאון ונק' הצמאה כו', וכמו ואל אישך תשוקתך בהתלהבות רשפי אש כו', ונמתקים הגבו' ע"י בחי' המשכת מ"ד דז"א וכמא' אתבשמת נוק' ועביד נייחא לה כו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן