איך להשתחרר מזהות חונקת ולבנות זהות מעצימה – פסיכולוגיה בפרשה, וישלח

אי אפשר בלי זהות. לכל אחד מאיתנו יש מגוון מעגלי זהות שעוזרים לנו להבין את עצמנו ואת המציאות. יחד עם זאת זהות יכולה גם לחנוק ולהגביל.
איך בונים זהות עצמית מעצימה ולא מגבילה?

מקורות

זהר מתורגם, בראשית ל״ב
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר׃
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ׃
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב׃
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׃
וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה־נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם׃
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי־רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל־פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי׃
וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ׃

שיחת הרבי מליובאוויטש, יו״ד כסלו תשמ״א

זוהר וישלח

וּבֹא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁעוֹלֶה הַבֹּקֶר, שֶׁהֲרֵי לֹא כָתוּב כִּי בָא הַשַּׁחַר, אֶלָּא כִּי עָלָה, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן כִּי בָא הַשַּׁחַר, אָז הִתְחַזֵּק אוֹתוֹ מְמֻנֶּה וְהִכִּישׁ אֶת יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ מְמֻנֶּה הִכִּישׁ אֶת יַעֲקֹב לָתֵת כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְעֵשָׂו. 

וּכְשֶׁעָלָה אוֹתוֹ שָׁחֹר שֶׁל שַׁחַר וְנִרְאָה, בָּא הָאוֹר וְהִתְחַזֵּק יַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי אָז הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִהְיוֹת מוּאָר, מַה כָּתוּב? וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהֲרֵי אָז הַזְּמַן לִהְיוֹת מוּאָר. 

וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. אָז הוּא רֶמֶז, שֶׁהֲרֵי בְּעוֹד שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְסוֹבְלִים כְּאֵבִים וְצַעַר וְכַמָּה רָעוֹת, כְּשֶׁמֵּאִיר לָהֶם הַיּוֹם וְיָבִיא לָהֶם מְנוּחָה, אָז יִסְתַּכְּלוּ וְיִכְאֲבוּ בְּעַצְמוֹתֵיהֶם מִכַּמָּה רָעוֹת וְצַעַר שֶׁסָּבְלוּ וְיִתְמְהוּ עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם כָּךְ וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. שֶׁאוֹתוֹ זְמַן הַמְּנוּחָה, וְאָז הוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, כּוֹאֵב וּמְצַעֵר עַצְמוֹ עַל מַה שֶּׁעָבַר. 

וְהוּא, כְּשֶׁעוֹלֶה קַדְרוּת הַשַּׁחַר, אָז מִתְחַזֵּק וְנֶאֱחָז בּוֹ, שֶׁהֲרֵי נֶחֱלָשׁ כֹּחוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שִׁלְטוֹן אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְיַעֲקֹב שִׁלְטוֹנוֹ בַּיּוֹם. וְעַל זֶה אָמַר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בִּרְשׁוּתְךְ עוֹמֵד, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר וּפֵרְשׁוּהוּ.

אור החיים לב

כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל. אוּלַי כִּי לֹא יִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל אֶלָּא יַעֲקֹב לְבַד, אֲבָל כֹּל חוּץ מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ דְּבַר תּוֹרָה תִּקְרָאֵהוּ פְּנוּאֵל, וְכֵן נִקְרָא בְּשׁוֹפְטִים (ח:ח).

רבנו בחיי, בראשית ל״ב:ל׳

ואני אומר לפי הדרך הזה שיתכן לפרש מה ששנה הכתוב קריאת שם המקום פעם פניאל ופעם פנואל, כי בהיות מחשבתו משוטטת בענין המלאך קרא את שם המקום פניאל ביו"ד, לרמוז על המלאך הזה שהוא העשירי במעלות המלאכים הנקראים אישים, וכאשר עבר את המקום ההוא ונתפשט מן המחשבה הזאת, חזר כבתחילה להרגשות העוה"ז שהוא שש קצוות, ע"כ הזכיר פנואל בוי"ו, וזהו שאמר והוא צולע על ירכו, כי אז התבונן בענייני הגוף והרגיש בהרגשותיו.  

נעם אלימלך – חיי שרה

וזה שנאמר ביעקב אבינו ע"ה "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל", ר"ל ה"שמש" היא הבהירות והקדושה רבה, היה זורח ומאיר לו כאשר עבר את פנואל, פירוש "פנואל" לשון פנו אל, והוא כשאדם מסיח דעתו מהקדושה, אזי מיד "והוא צולע על ירכו", היינו שיש לו חסרון בהירך, וכאשר עבר את פנואל, ר"ל שאינו מסיח דעתו כלל מהקדושה, אז ויזרח לו השמש. 

נמצא שצריך האדם לקשר עצמו עם צדיקים גמורים בקדושתם ובהירתם, ולשמור עצמו לבל יפנה אל מדעתו, ולקדש עצמו בכל המידות כנ"ל. והשם יעזרנו לעבדו באמת, ויהי ה׳ עמנו כאשר היה עם אבותינו. אמן כי יהי רצון.