פסיכולוגיה בפרשה

מה עושים כשנגמרים הכוחות | פסיכולוגיה בפרשה, בהעלותך

לפעמים בתוך מסע החיים, אני מרגיש שאני מאבד את הכוחות וחש עייפות כרונית שמשתלטת עלי.

כלפי חוץ הכל בסדר. אבל בפנים הריקנות שולטת. איזה כוח בנפש אני צריך להחזיר לעצמי כדי להתמלא כוחות בחזרה.

מקורות

שיחת הרבי מליובאוויטש, ש״פ בראשית, תשי״ט

במדבר י, כה
וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃

מה הכוונה מאסף?

העמק דבר על במדבר י׳:כ״ה
מאסף לכל המחנות לצבאותם. מי שנחשל ולא יכול ללכת עם מחנהו. והי׳ נשאר יחידי אחורי המחנה. נאסף למחנה בני דן. ומחנה בני דן היו הולכים לאט עם הנחשלים עד שהביאום לצבאותם:

חזקוני, במדבר י׳:כ״ה
מאסף לכל המחנת כל אדם אפילו משאר דגלים כשלא היה יכול ליסע בדגל שלו היה מתאסף עם דגל מחנה דן שהיה אחרון אבל יותר לא היה יכול לעמוד פן ישאר יחידי ולכך קורא אותו מאסף לשון ואין מאסף אותו הביתה.

תלמוד ירושלמי עירובין ה׳:א׳
מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. לְפִי שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁלְדָּן מְרוּבֶּה בְאוֹכְלוֹסִין הָיָה נוֹסֵעַ בַּאַחֲרוֹנָה. וְכָל־מִי שֶׁהָיָה מְאַבֵּד דָּבָר הָיָה מַחֲזִירוֹ לוֹ הָדָא הוּא דִכְתִיב מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּֽחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם.

חגיגה ד, א

אֵי זֶהוּ שׁוֹטֶה — זֶה הַמְאַבֵּד כׇּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ,

לכן ישראל הוא, שיש לו הכח להיות שרית גו' ותוכל. ומה שאמרו51 איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו, ואיתא בלקו"ת52 שקאי על המ"ה שבנפש [דע"י53 שהוא שוטה, אינו לוחם כנגד הרוח שטות שנכנס בו54, הוא מאבד ח"ו את המ"ה שבו], הכוונה בזה היא, שהמ"ה שבו הוא בהעלם ביותר. וכמובן גם מהלשון איזהו שוטה המאבד כו', שהוא בדוגמת דבר האבוד, שגם לאחרי שנאבד הוא בשלימות, אלא שצריך למצאו55, וע"י החיפוש
כדבעי – בודאי ימצאנו. וזהו מה ה' אלקיך שואל מעמך, שה' אלקיך שואל ומבקש מעמך (מכאו"א מישראל) שהמ"ה שבו יהי' בגילוי.

וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצ֔וֹן וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת ה׳ יָ֥ם וְדָר֖וֹם יְרָֽשָׁה׃

רש״י – ים ודרום ירשה. יָם כִּנֶּרֶת נָפְלָה בְּחֶלְקוֹ, וְנָטַל מְלֹא חֶבֶל חֵרֶם בִּדְרוֹמָהּ, לִפְרֹשׂ חֲרָמִים וּמִכְמוֹרוֹת (ב"ק פ"א):
כג
ירשה. לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ "עֲלֵה רֵשׁ" (דברים א'), וְהַטַּעַם שֶׁלְּמַעְלָה בָּרֵ"ישׁ מוֹכִיחַ, כְּמוֹ סְלַח, יְדַע, לְקַח, שְׁמַע, כְּשֶׁמּוֹסִיף בּוֹ הֵ"א יִהְיֶה הַטַּעַם לְמַעְלָה סְלָחָה, יְדָעָה, לְקָחָה, שְׁמָעָה, אַף כָּאן יְרָשָׁה לְשׁוֹן צִוּוּי, וּבַמָּסֹרֶת הַגְּדוֹלָה מָצִינוּ בְּאַלְפָא בֵּיתָא לְשׁוֹן צִוּוּי דְּטַעְמֵיהוֹן מִלְּעֵיל:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן