סוד הגלגולים ומסע הנשמה

מה קורה אחרי המוות? האם הנשמה מתגלגלת? מה הכוונה? מה המטרה של הגלגולים ואיך אני יכול להיתרם מהנושא כעת? מה המקורות עליהם תורת הגלגולים מתבססת? ועוד ועוד.

מקורות

זהר, פרשת משפטים

פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן ואָמַר, (שמות כ״א:א׳) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, תַּרְגוּם, וְאִלֵּין דִּינַיָּא דִּתְסַדֵּר קֳדָמֵיהוֹן. אִלֵּין אִינּוּן סִדּוּרִין דְּגִלְגּוּלָא, דִּינִין דְּנִשְׁמָתִין, דְּאִתְדָּנוּ כָּל חַד וְחַד לָקֳבֵל עוֹנְשֵׁיהּ.

חַבְרַיָּיא, עִידָן הָכָא, לְגַלָּאָה כַּמָּה רָזִין טְמִירִין דְּגִלְגּוּלָא.

תרגום: פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. תַּרְגּוּם: וְאִלֵּין דִּינַיָּא דִּי תַסְדַּר קֳדָמֵיהוֹן. אֵלֶּה אוֹתָם סִדּוּרִים שֶׁל הַגִּלְגּוּל, דִּינֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּדּוֹנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ.

 כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם.

חֲבֵרִים, הַזְּמַן כָּעֵת לְגַלּוֹת כַּמָּה סוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁל הַגִּלְגּוּל.

מה צריך לדעת על הגלגולים – כמה תובנות:

הנשמה לא רצתה לרדת

וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃ (שמות כא, ז)

אַזְהָרוּתָא לְבַר נָשׁ (בהאי עלמא) אִית בְּהָנֵי קְרָאֵי, וְכַמָּה עֵיטִין טָבִין עִלָּאִין אִינּוּן, בְּכָל מִילֵי דְּאוֹרַיְיתָא, וְכֻלְּהוּ קְשׁוֹט, בְּאֹרַח קְשׁוֹט, וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן לְגַבֵּי חַכִּימִין, דְּיַדְעֵי וְאַזְלֵי בְּאֹרַח קְשׁוֹט. בְּזִמְנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, סָלִיק בִּרְעוּתָא קָמֵיהּ, וְצִיֵּיר כָּל נִשְׁמָתִין דְּאִינּוּן זְמִינִין לְמֵיהָב בִּבְנִי נָשָׁא לְבָתַר, וְכֻלְּהוּ אִתְצְיָּירוּ קָמֵיהּ בְּהַהוּא צִיּוּרָא מַמָּשׁ, דִּזְמִינִין לְמֶהֱוֵי בִּבְנִי נָשָׁא לְבָתַר, וְחָמָא כָּל חַד וְחַד.

תרגום: עוֹד, אַזְהָרָה לָאָדָם (בעולם הזה) יֵשׁ בַּפְּסוּקִים הַלָּלוּ וְכַמָּה עֵצוֹת טוֹבוֹת עֶלְיוֹנוֹת הֵן בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְכֻלָּן אֱמֶת בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְנוֹדָעוֹת לַחֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים וְהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אֱמֶת.

בִּזְמַן שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, עָלָה בְרָצוֹן לְפָנָיו, וְצִיֵּר אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵן עֲתִידוֹת לְהִנָּתֵן בִּבְנֵי אָדָם אַחַר כָּךְ,

וְכֻלָּן הִצְטַיְּרוּ לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ צִיּוּר מַמָּשׁ שֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת בְּנֵי אָדָם לְאַחַר מִכֵּן, וְרָאָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

וְאִית מִנְּהוֹן דִּזְמִינִין לְאַבְאָשָׁא אָרְחַיְיהוּ בְּעָלְמָא, וּבְשַׁעֲתָא דְּמָטָא זִמְנַיְיהוּ, קָרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהִיא נִשְׁמְתָא, אָמַר לָהּ, זִילִי עוּלִי בְּדוֹךְ פְּלָן. בְּגוּף פְּלָן. אָתִיבַת קָמֵיהּ, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, דַּי לִי בְּעָלְמָא דָּא דַּאֲנָא יָתְבָא בֵּיהּ, וְלָא אֵיהָךְ לְעָלְמָא אַחֲרָא, דְּיִשְׁתַּעְבְּדוּן בִּי, וְאֵהֶא מְלוּכְלְכָא בֵּינַיְיהוּ. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרִיאַת, עַל דָּא אִתְבְּרִיאַת לְמֶהוֵי בְּהַהוּא עָלְמָא. כֵּיוָן דְּחָמָאת נִשְׁמְתָא כַּךְ, בְּעַל כָּרְחָהּ נַחְתַּת וְעָאלַת תַּמָּן.

תרגום: וְיִשִׁ מֵהֶן שֶׁעֲתִידוֹת לְהָרַע אֶת דַּרְכֵיהֶן בָּעוֹלָם,

וּבְשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּן, קוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה וְאוֹמֵר לָהּ:

לְכִי וְהִכָּנְסִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי לְגוּף פְּלוֹנִי.

וְהִיא מְשִׁיבָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם,

דַּי לִי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בּוֹ, וְלֹא אֵלֵךְ לְעוֹלָם אַחֵר שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בִי וְאֶהְיֶה מְלֻכְלֶכֶת בֵּינֵיהֶם.

אוֹמֵר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאת, עַל מְנָת כֵּן נִבְרֵאת, לִהְיוֹת בְּאוֹתוֹ עוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁרוֹאָה הַנְּשָׁמָה כָּךְ, בְּעַל כָּרְחָהּ יוֹרֶדֶת וְנִכְנֶסֶת לְשָׁם.

אוֹרַיְיתָא דְּיָהִבַת עֵיטָא לְכָל עָלְמָא חָמָאת הָכִי, אַזְהִירַת לִבְנֵי עָלְמָא, וְאַמְרַת, חָמוּ כַּמָּה חָס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיכוּ, מַרְגָּלִיתָא טָבָא דַּהֲוַת לֵיהּ, זַבִּין לְכוּ לְמַגָּנָא, דְּתִשְׁתַּעְבְּדוּן בָּהּ בְּהַאי עָלְמָא.

תרגום: הַתּוֹרָה שֶׁנּוֹתֶנֶת עֵצָה לְכָל הָעוֹלָם רוֹאָה כָּךְ, וּמַזְהִירָה אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֶרֶת: רְאוּ כַּמָּה חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיכֶם. מַרְגָּלִית טוֹבָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, מָכַר לָכֶם בְּחִנָּם כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶת בִּתּוֹ: דָּא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא. לְאָמָה: לְמֶהֱוֵי אָמָה מִשְׁתַּעְבְּדָא בֵּינַיְיכוּ בְּהַאי עָלְמָא. בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, בְּשַׁעֲתָא דְּמָטֵי זִמְנָא לְנָפְקָא מֵהַאי עָלְמָא, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, לָא תִּפּוּק מִתְטַנְּפָא בְּחוֹבִין, תִּפּוּק בַּת חוֹרִין, בְּרִירָה נְקִיָּה, בְּגִין דְּיֶחֱדֵי בָּהּ מָארָהּ וְיִשְׁתָּבַּח בָּהּ וְיָהִיב לָהּ אֲגַר טָב, בְּצִחְצוּחֵי דְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו נ״ח:י״א) וְהִשְׁבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וַדַּאי כַּד תִּפּוּק בְּרִירָה נְקִיָּה כְּדְקָא יֵאוֹת.

תרגום: וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אֶת בִּתּוֹ – זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה. לְאָמָה – לִהְיוֹת אָמָה מְשֻׁעְבֶּדֶת בֵּינֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנָּהּ לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, לֹא תֵצֵא מְטֻנֶּפֶת בַּחֲטָאִים. תֵּצֵא בַּת חוֹרִין, בְּרוּרָה נְקִיָּה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׂמַח בָּהּ אֲדוֹנָהּ וְיִשְׁתַּבַּח בָּהּ וְיִתֵּן לָהּ שָׂכָר טוֹב בְּצִחְצוּחֵי גַּן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ. וַדַּאי כַּאֲשֶׁר תֵּצֵא בְּרוּרָה נְקִיָּה כָּרָאוּי.

• בשביל מה היא בכלל נשלחה?

תניא אגרת הקודש כט

אך מודעת זאת מ"ש האריז"ל שכל אדם מישראל צריך לבא בגלגולים רבים עד שיקיים כל תרי"ג מצות התורה במחשבה דיבור ומעשה להשלים לבושי נפשו ולתקנם שלא יהא לבושא דחסרא כו' לבד מצות התלויות במלך שהוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם כו' והטעם הוא כדי להלביש כל תרי"ג בחי' וכחות שבנפשו אחת מהנה לא נעדרה כו'.

• איך נראה המסע

שער הגלגולים ב

דע, כי כמו שנתבאר אצלינו, שבכל עולם ועולם יש חמשה פרצופים, א"א, ואו"א, וזו"ן. כך יש כנגדם חמשה בתי' בנשמות האדם, והם בסדר זה ממטה למעלה, נרנח"י.

והנה הנפש ההיא, מנוקבא דז"א. והרוח, מז"א, והנשמה, מאימא. וחיה, מאבא, שהוא חכמה, כי שם מקום החיים, כנודע בסוד והחכמה תחיה בעליה. והיחידה, מא"א, הנקרא כתר, לפי שהוא יחיד ומיוחד, מכל שאר הספירות, שאין לו נקבה, כנודע מפסוק ראו עתה כי אני אני הוא, הנדרש בסה"ז פרשת בראשית:

ודע, כי אחר שהאדם זכה ליקח נר"ן, ואח"כ פגם בהם ע"י חטאו, ולכן יצטרך לחזור בגלגול לתקן את אשר עוות, הנה בחזרתו לבא בגלגול, ותבא בו הנפש, אע"פ שתקן את הנפש הזאת, אין הרוח שלו נכנס ובא אצלו, לפי שהרוח הוא פגום, ואיך ישרה וינוח על הנפש הנתקנת, ולכן הרוח ההוא יבא בגלגול באדם אחד, מורכב על נפש הגר. וכן הנשמה באופן זה. והנפש שנתקנה לגמרי, תבא לו רוח אחד מתוקן, של איזה צדיק שנתדמה אליו במעשיו הטובים בפרטם כיוצא בהם, והוא אליו תמורת רוחו של עצמו ממש. וכן עד"ז אם תקן גם רוחו לגמרי, תבא לו נשמת איזה צדיק כנזכר, ותהיה אליו תמורת נשמתו ממש. וז"ס מ"ש חז"ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם כו'. והנה כאשר יפטר האיש הזה מן העולם, תלך נפשו עם הרוח ההוא, ועל ידו תקבל השפע הראוי אליה. וכאשר רוחו של עצמו הבאה בגלגול באדם אחר, מורכב על נפש הגר כנזכר, נתקן גם הוא לגמרי, אז הנפש הראשונה אומרת, אלכה ואשובה אל אישי הראשון, כיון שנתקן. וכן הענין בנשמה עם הרוח, אחר פטירת האדם כשחוזרים בגלגול להתקן יחד.

מה הרווח

זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ נַפְשָׁא בְּאֹרַח אֲצִילוּת, מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, וְאִתְקְרִיאַת אִיהִי בַּת מֶלֶךְ. זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ רוּחָא דְּאֲצִילוּת. מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְאִקְרֵי בֵּן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים י״ד:א׳) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם. זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ נִשְׁמְתָא, מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. מַאי חַיִּים. אֶלָּא אִינּוּן י"ה, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (תהילים ק״נ:ו׳) כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, וְאִשְׁתְּלִים בֵּיהּ ידו"ד.

תרגום: אִם זָכָה יוֹתֵר – נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, מִצַּד שֶׁל בַּת יְחִידָה, וְנִקְרֵאת בַּת מֶלֶךְ. זָכָה יוֹתֵר – נוֹתְנִים לוֹ רוּחַ שֶׁל אֲצִילוּת מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְנִקְרָא בֵּן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. זָכָה יוֹתֵר – נוֹתְנִים לוֹ נְשָׁמָה מִצַּד שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשיתב) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. אֵיזֶה חַיִּים? אֶלָּא אוֹתָם י"ה שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים קנ) כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, וְנִשְׁלְמָה בָּהּ יהו"ה.

זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ ידו"ד בִּשְׁלִימוּ דְּאַתְוָון, יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, דְּאִיהוּ אָדָם, בְּאֹרַח אֲצִילוּת דְּעֵילָּא, וְאִתְקְרֵי בְּדִיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ. וְעָלֵיהּ אִתְּמַר, (בראשית א׳:כ״ח) וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וְגוֹ'. וְהַאי אִיהוּ שׁוּלְטָנוּתֵיהּ בְּכָל רְקִיעִין, וּבְכָל אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחֵיוָון, וּבְכָל חַיָּילִין וְתוּקְפִין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. וּבְגִין דָּא, כַּד בַּר נָשׁ זָכֵי בְּנֶפֶשׁ מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, אִתְּמַר בֵּיהּ, לא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים.

תרגום: זָכָה יוֹתֵר – נוֹתְנִים לוֹ יהו"ה בִּשְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת – יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, שֶׁהוּא אָדָם, בְּאֹרַח אֲצִילוּת לְמַעְלָה. וְנִקְרָא בִּדְמוּת רִבּוֹנוֹ. וְעָלָיו נֶאֱמַר (בראשית א) וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וְגוֹ'. וְזֶהוּ שִׁלְטוֹנוֹ בְּכָל הָרְקִיעִים וּבְכָל הָאוֹפַנִּים וְהַשְּׂרָפִים וְהַחַיוֹת וּבְכָל הַחֲיָלוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְלָכֵן, כְּשֶׁבֶּן אָדָם זוֹכֶה בְּנֶפֶשׁ מִצַּד שֶׁל בַּת יְחִידָה, נֶאֱמַר בּוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים.

• מה קורה בהעדר תיקון

לא תצא כצאת העבדים

וְאִית נִשְׁמָתִין עֲשִׁיקִין, כַּד שַׁלְטָא אָדָם בְּאָדָם, דִּכְתִּיב, (קהלת ח׳:ט׳) עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ, לְרַע לוֹ וַדַּאי.

וְיֵשׁ נְשָׁמוֹת עֲשׁוּקוֹת, כְּשֶׁשּׁוֹלֵט אָדָם בְּאָדָם, שֶׁכָּתוּב (קהלת ח) עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. לְרַע לוֹ וַדַּאי.

אֲבָל הַאי נִשְׁמְתָא, דַּהֲוַת לְסִטְרָא אַחֲרָא, אִישׁ זָר, וְאִתְעַשְּׁקָת מִנֵּיהּ, דָּא אִיהִי לְרַע לוֹ. לוֹ: לְהַהוּא אִישׁ זָר, וְאִיהִי בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לא תֹּאכֵל, עַד דְּעָבִיד בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה דְּעָבִיד, אָתָא קְרָא וְאָמַר וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הָכִי הוּא.

תרגום: אֲבָל נְשָׁמָה זוֹ שֶׁהָיְתָה לַצַּד הָאַחֵר, אִישׁ זָר, וְנֶעֶשְׁקָה מִמֶּנּוּ, זוֹהִי לְרַע לוֹ. לוֹ – לְאוֹתוֹ אִישׁ זָר, וְהִיא בִּתְרוּמַת הַקְּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל, עַד שֶׁעוֹשֶׂה בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁעוֹשֶׂה. בָּא הַפָּסוּק וְאָמַר, וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר, כָּךְ זֶה.

הָכָא אִית רָזָא, הֵיךְ מִתְעַשְּׁקָן נִשְׁמָתִין. אֶלָּא הַאי עָלְמָא אִתְנְהַג כֹּלָּא, בְּאִילָנָא דְּדַעַת טוֹב וָרָע. וְכַד אִתְנַהֲגָן בְּנֵי עָלְמָא בְּסִטְרָא דְּטוֹב, טִיקְלָא קַיְּימָא וְאַכְרַע לְסִטְרָא דְּטוֹב. וְכַד אִתְנַהֲגָן בְּסִטְרָא דְּרַע, אַכְרַע לְהַהוּא סִטְרָא. וְכָל נִשְׁמָתִין דַּהֲווֹ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בְּטִיקְלָא, הֲוָה עָשִׁיק לוֹן, וְנָטִיל לוֹן.

תרגום: יֵשׁ סוֹד אֵיךְ נֶעֱשָׁקוֹת הַנְּשָׁמוֹת. אֶלָּא הָעוֹלָם הַזֶּה מִתְנַהֵג הַכֹּל בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וּכְשֶׁמִּתְנַהֲגִים בְּנֵי הָעוֹלָם בַּצַּד הַטּוֹב, הַמִּשְׁקֹלֶת עוֹמֶדֶת וּמַכְרִיעָה לַצַּד הַטּוֹב, וּכְשֶׁמִּתְנַהֲגִים בַּצַּד הָרָע – מַכְרִיעָה לְאוֹתוֹ הַצַּד. וְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בַּמִּשְׁקֹלֶת, הָיָה עוֹשֵׁק אוֹתָן וְלוֹקֵחַ אוֹתָן.

וְכַד נַפְקַת רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, דְּקָא אִסְתְּאָבַא בְּחוֹבִין, וּבְטִנּוּפָא דְּחַטָּאִין, כְּדֵין לא יְעָדָהּ בְּא'. וְאִתְאֲבִיד הַהוּא גּוּפָא מִינָהּ וְאִיהִי לָא אִזְדַּמְּנַת לְגַבֵּיהּ בַּר הַהִיא דְּמָארָהּ אִתְרְעֵי, וְתָב בְּתִיוּבְתָּא דְּגוּפָא בָּהּ, כְּדֵין כְּתִיב, וְהֶפְדָּה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב לג) פָדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבוֹר בַּשָּׁחַת. וְהֶפְדָּהּ, הַאי אִיהוּ בְּבַר נָשׁ, דְּעֵיטָא דִּילֵיהּ, דְּיִפְרוֹק לָהּ, וְיֵתוּב בְּתִיוּבְתָּא, וְלִתְרֵין סִטְרִין קָאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהֶפְדָהּ בְּתִיוּבְתָּא. לְבָתַר דְּתָב בְּתִיוּבְתָּא, פָּדָא לָהּ מֵאָרְחָא דְּגֵיהִנָּם.

תרגום: רָעָה בְּעֵינֵי אֲדנֶיהָ, שֶׁנִּטְמְאָה בַּחֲטָאִים וּבַטִּנּוּף שֶׁל הַחֲטָאִים, אָז לֹא יְעָדָהּ, בְּא'. וְנֶאֱבָד אוֹתוֹ הַגּוּף מִמֶּנָּה, וְהִיא לֹא מִזְדַּמֶּנֶת אֵלָיו, פְּרָט לְאוֹתָה שֶׁבַּעְלָהּ הִתְרַצָּה וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שֶׁל הַגּוּף בָּהּ, אָז כָּתוּב וְהֶפְדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לג) פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת. וְהֶפְדָּהּ, זֶהוּ בָּאָדָם, שֶׁהָעֵצָה שֶׁלּוֹ שֶׁיִּפְדֶּה אוֹתָהּ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר אֶת זֶה לִשְׁנֵי צְדָדִים, וְהֶפְדָּהּ בִּתְשׁוּבָה. אַחַר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, פָּדָה אוֹתָהּ מִדֶּרֶךְ הַגֵּיהִנֹּם.

לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ. מַאן עַם נָכְרִי. עֲלוּבָתָא אִיהִי נִשְׁמְתָא, דְּכַד נַפְקַת מֵעָלְמָא, וּבַר נָשׁ אַסְטֵי אָרְחֵיהּ בַּהֲדָהּ, הִיא בָּעָאת לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, גּוֹ מַשְׁרְיָין קַדִּישִׁין, בְּגִין דְּמַשְׁרְיָין קַדִּישִׁין קַיְימִין בְּהַהוּא אָרְחָא דְגַּן עֵדֶן, וּמַשְׁרְיָין נוּכְרָאִין קַיְימִין בְּהַהוּא אָרְחָא דְּגֵיהִנָּם.

תרגום: נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ. מִי זֶה עַם נָכְרִי? עֲלוּבָה הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם וּבֶן אָדָם מַסְטֶה דַרְכּוֹ עִמָּהּ, הִיא רוֹצָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּחֲנוֹת הַקְּדוֹשִׁים עוֹמְדִים בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁל גַּן עֵדֶן, וּמַחֲנוֹת נָכְרִיִּים עוֹמְדִים בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם.

זָכְתָה נִשְׁמְתָא, וְהַהוּא נְטִירוּ, וּפְרִישׂוּ דִּלְבוּשָׁא יַקִּירָא עָלָהּ. כַּמָּה מַשְׁרְיָין קַדִּישִׁין, קָא מִתְעַתְּדָן לָהּ, לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָהּ, וּלְמֵיעָאל לָהּ לְגַּן עֵדֶן. לֹא זָכְתָה, כַּמָּה מַשְׁיירְיָן נוּכְרָאִין מִתְעַתְּדָן לְמֵיעַל לָהּ בְּאָרְחָא דְּגֵיהִנָּם. וְאִינּוּן מַשְׁרְיָין דְּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה זְמִינִין לְמֶעְבַּד בָּהּ נוּקְמִין, אָתָא קְרָא וְאוֹכַח, לְעַם נָכְרִי לא יִמְשֹׂל לְמָכְרָהּ, אִלֵּין מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. בְּבִגְדוֹ בָהּ, אִיהוּ נְטִירָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לָהּ נְטִירָא, דְּלָא יִשְׁלוֹט בָּהּ עַם נָכְרִי, בְּהַהוּא פְּרִיסוּ דִּנְטִירוּ עָלָּה.

תרגום: הַנְּשָׁמָה, וְאוֹתָהּ שְׁמִירָה וּפְרִישַׂת לְבוּשׁ הַנִּכְבָּד עָלֶיהָ. כַּמָּה מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים מְעֻתָּדִים לָהּ לְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ וּלְהַכְנִיס אוֹתָהּ לְגַן עֵדֶן. לֹא זָכְתָה – כַּמָּה מַחֲנוֹת נָכְרִיִּים מְזֻמָּנִים לְהַכְנִיס אוֹתָהּ בְּדֶרֶךְ הַגֵּיהִנָּם, וְאוֹתָם מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מְזֻמָּנִים לַעֲשׂוֹת בָּהּ נְקָמוֹת. בָּא הַכָּתוּב וּמוֹכִיחַ, לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. בְּבִגְדוֹ בָהּ – אוֹתָהּ שְׁמִירָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהּ שְׁמִירָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּה עַם נָכְרִי בְּאוֹתָהּ הַפְּרִיסָה שֶׁשּׁוֹמֶרֶת עָלֶיהָ.

(שמות כ״א:ט׳) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, תָּא חֲזֵי כַּמָּה אִית לֵיהּ לְּבַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא דְּלָא יִסְטֵי אָרְחוֹי בְּהַאי עָלְמָא, דְּאִי זָכָה בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, וְנָטִיר לָהּ לְנִשְׁמְתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בֵּיהּ, וְאִשְׁתָּבַח בֵּיהּ בְּכָל יוֹמַיָּא, בְּפָמַלְיָיא דִּילֵיהּ, וְאָמַר, חֲמוּ בְּרָא קַדִּישָׁא דְּאִית לִי בְּהַהוּא עָלְמָא, כַּךְ וְכָךְ עָבִיד, כַּךְ וְכָךְ עוֹבָדוֹי מִתְתַּקְּנָן.

תרגום: לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה. בּא וּרְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִסְטוּ דְרָכָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁאִם זָכָה אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשׁוֹמֵר אֶת הַנְּשָׁמָה כָּרָאוּי, זֶהוּ אָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה מִמֶּנּוּ, וּמִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ בְּכָל הַיָּמִים בַּפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ וְאוֹמֵר: רְאוּ בֵן קָדוֹשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה, כָּךְ וְכָךְ מַעֲשָׂיו מְתֻקָּנִים.

וְכַד הַאי נִשְׁמְתָא, נַפְקַת מְהַאי עָלְמָא, זַכְיָיא נְקִיָּיה בְּרִירָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַנְהִיר לָהּ בְּכַמָּה נְהוֹרִין, בְּכָל יוֹמָא קָארֵי עָלָהּ, דָּא הִיא נִשְׁמְתָא דִּפְלַנְיָא בְּרִי, נְטִירָא לִיהֲוִי לֵיהּ לְהַהוּא גּוּפָא דְּשָׁבַק.

תרגום: זוֹ יוֹצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה זַכָּה נְקִיָּה וּבְרוּרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר לָהּ בְּכַמָּה אוֹרוֹת, בְּכָל יוֹם קוֹרֵא עָלֶיהָ: זוֹהִי נִשְׁמַת פְּלוֹנִי בְּנִי, שְׁמִירָה תִּהְיֶה לְאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁעָזְבָה.

וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, מַאי כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. הָכָא אִית רָזָא לְחַכִּימִין, בְּגוֹ טִנָרָא תַּקִּיפָא, רְקִיעָא טְמִירָא, אִית הֵיכָלָא חֲדָא, דְּאִקְרֵי הֵיכַל אַהֲבָה. (קמ"ו ע"א) וְתַמָּן אִינּוּן גִּנְזִין טְמִירִין, וְכָל נְשִׁיקִין דִּרְחִימוּ דְמַלְכָּא אִינּוּן תַּמָּן, וְאִינּוּן נִשְׁמָתִין רְחִימָאן דְּמַלְכָּא עָאלִין תַּמָּן.

תרגום: שֶׁכָּתוּב וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. מַה זֶּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת? כָּאן יֵשׁ סוֹד לַחֲכָמִים. בְּתוֹךְ הַסֶּלַע הֶחָזָק, הָרָקִיעַ הַטָּמוּן, יֵשׁ הֵיכָל אֶחָד שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל הָאַהֲבָה, וְשָׁם הַגְּנָזִים טְמוּנִים, וְכָל נְשִׁיקוֹת הָאַהֲבָה שֶׁל מֶלֶךְ הֵן שָׁם, וְאוֹתָן נְשָׁמוֹת אֲהוּבוֹת הַמֶּלֶךְ נִכְנָסוֹת לְשָׁם.

מה המחיר להעדר תיקון:

אך עיקר ענין רוח הבהמה היורדת הו"ע רגלי' יורדות מה שיורדת להשפיע חיות בע"ש דנוגה דבי"ע כו', ובפרט בזמן הגלות דגלו לבבל שכינה עמהם כו', שז"ע גלות השכינה שהוא בבחי' העלם ביותר כו'. וכידוע שיש ב' מיני התלבשות, הא' שהמלובש מושל ושולט על המלביש, וכמו בהתלבשות הכחות זב"ז כמו התלבשות השכל במדות הרי השכל מנהיג את המדה ומטה אותה כו', דע"פ שכלו יהולל איש בחי' המדות כו', וכן התלבשות המח' בכח המעשה כמו בכח התנועה כשמצייר איזה ציור עד"מ הרי כח התנועה בטל לגבי כח המח' המלובש בו שהמח' תטה את כח התנועה כרצונה כו'. והב' הוא שהמלביש שולט על המלובש, וכמו עד"מ אדם האסור בשק הרי בע"כ הוא אסור בו ולא כמו הלבוש דברצותו פושט כו', וכמו בגלגולים ר"ל שנפש האדם מתגלגל ר"ל בגוף הבהמה הרי אין שליטה לנה"א על הבהמה ואדרבה היא שולטת עליו ומוליכו

למקומות העכורים שלה כו', וזהו מפני שגוף הבהמה אינה כלי כלל לנפש האדם והנפש הוא שם בהתעלמות לגמרי, שגם הארה דהארה ממנה אינו מתגלה כו', וע"כ אין לה שום שליטה ואדרבה כו' (וידוע שזהו צער גדול לנפש האדם מעניני הבהמה כו')

ם שבצד א' יש בזה גרעון שהרי הוא מסתיר על הנפש האלקית, משא"כ בגלגולים הוא רק מה שגוף הבהמה אינו מוכן לקבל צורת הנפש דהתעלמות הנפש הוא מצ"ע כו'. מ"מ יש בזה מעלה מה שהנפש הבהמית מוכן כו' שאין ההתעלמות כ"כ, ויש מקום שיתגלה בו כחות הנפש האלקית כו', ולכן אנו רואין שגם במרוחקים ר"ל הנה לפעמים יש בהם תנועות טובות תנועות דיר"ש כו', והיינו מפני שמ"מ אין הכחות דנפש האלקית מתעלמים לגמרי ח"ו),

מה קורה עם החלקים שתוקנו?

אגרות קודש כרך ה, א'רנז

כי מריבוי ההעלמות וההסתרים מוכח אשר זהו דוקא מעיקר הבירורים שלו, וכמובן מכתבי האריז"ל ומבואר בדא"ח ראה קונ' העבודה ספ"ו. אשר לבד יחידים הרי הנשמות דדורותינו אלה היו כבר בעולם, ובאים עתה בגלגול ועיקר ביאתם הוא לתקן את מה שחסרו בקיום התרי"ג מצות בגלגולים הקודמים, ובכ"ז כמובן גם הם מחוייבים בקיום כל התרי"ג מצות אף אלו שלא חסרו בגלגולם הקודם והחילוק הוא אשר באלו המצות שלא חסרו בפעם הקודמת הרי היצה"ר אין מנגד ע"ז ביותר, כ"א רק כדי שישאר הענין דבחירה חפשית, כי בענינים אלו כבר הוברר בפעמים הקודמות, משא"כ בהענינים שחסרו בפעמים הקודמות היינו שלא הוברר חלקם בעולם [ה]זה וחלקם בנפש השייך לענינים אלו, הרי ההתנגדות של היצה"ר היא בכל תוקף, ואין להאריך בדבר המבואר וכו'.