איך להפחית עומס ומתח – חמשה עקרונות

אחריות היא אחד הגורמים העיקריים לעומס. מצד אחד אנחנו רוצים לקבל את האחריות ולהצליח, מצד שני העומס גובה מחירים גופניים ונפשיים.
חמשה עקרונות שיעזרו לנו למצוא את האיזון.

מקורות

אבות א, יד

הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

הרמב״ם

אמר אם לא אהיה אני בעצמי המעורר נפשי למעלה מי יעירה שאין לי מעורר מחוץ כמו שבארנו בפרק השני ואחר שברשותי להטות נפשי לאיזה צד שארצה איזה מעשה עשיתי מן המעשי' הטובים כאילו היה מחסר עצמו ואומר מה אני כלומר מה בא ממני ואינני שלם ואע"פ שעשיתי זה הענין: 

ואח"כ שב ואמר אם לא אקנה עתה המעלות בימי הבחרות מתי אקנה אותן בימי הזקנה לא כי קשה הוא לסור מהתכונות בעת ההיא מפני שהקנינים והמדות נתחזקו ונתישבו אם מעלות אם פחיתיות ואמר החכם חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה:

אתה אחראי לעורר את עצמך

צפנת פענח, וארא א׳:ר״י

לכך התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בכל שנה מראש חודש אלול, כמו שופר המדבר, והיינו אם ראשי הדור משפרים מעשיהן כמשה במדבר, להתבודד מראש חודש אלול, אז יעלו ויתחברו עם בני דורו, מה שאין כן אם ראשי הדור אינם עושין כך, רק הם בגלות היצר הרע, אז ישתדלו העם עבור עצמן, כמו ששמעתי בשם מורי זללה"ה שאמר נגד בעלי תפלות שהם ראשי אנשי המלחמה, שראוי שמלביש שריון וכו', ואם לאו ישתדל כל אחד עבור עצמו, שאין לסמוך עליהן וכו', ודפח"ח. והכא נמי כך, וז"ש וכל החודש כדי שיעשו תשובה, שנאמר (עמוס ג, ו) היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, ר"ל מאחר שזה החודש הוא אחרון בשנה, וגם שהם ימי רצון, ואין להם לסמוך על ראשי הדור שיעלו עמו, לכך מוכרחין שישתדלו הם עבור עצמן, על ידי התעוררת מוסר ושופר יעשו תשובה בלתי ראשי העם, שנאמר היתקע שופר בעיר וע"ם לא יחרדו דייקא, ולכך משמיעין להם רמז שופר בכל החודש שירגישו שאין להם לסמוך, כי אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי (אבות פ"א מי"ד).

איך משחררים את העומס הזה שנובע מאחריות

1. אני רק צינור.

מופשט מהאני – צוואת הריב"ש ס״ב:א׳

אם אין אני לי מי לי. צריך בתפלה להיות כמו מופשט מגשמיות ואיננו מרגיש מציאותו בעוה"ז כלומר כשאני אבא למדרגה שלא אדע וארגיש כלל אם אני לי בעוה"ז אם לאו בודאי אין לי שום פחד ממ"ז כי אזי אין מ"ז קרב אלי בהיותי מופשט מזה העולם. וזהו מי לי ר"ל איזה מ"ז יבא לי.

הרבי מליובאוויטש, ש"פ נשא, י"א סיון, ה'תשל"ד

"אם אין אני לי מי לי", ומאידך גיסא – תכלית הביטול ד"שויתי ודוממתי", "כשאני לעצמי מה אני".

ובנוגע לעניננו: מחד גיסא – צריך לידע מעמדו ומצבו כו', "כשאני לעצמי מה אני", ועל כל ענין צריך לסיוע מלמעלה, כמארז"ל "בא ליטהר מסייעים אותו"197, ועד ש"אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו"198 ; אבל ביחד עם זה, צריך לידע שמוכרחת להיות עבודתו ופעולתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להתעסקות עם הבריות כו', שכן, "אם אין אני לי מי לי".

2. להתמקד ברגע לא בעתיד. 

להיות פנימי דואג רק לרגע הנוכחי. עושה בכל רגע מה שצריך ברגע. 

פנימי לעומת מקיף שמתאחד עם הדבר, מתאחד עם מה שהוא עושה.

לא לצאת ידי חובה. להיות בפנים. כי אז אתה מונח.

3. לרצות פחות. פחות רוצה פחות לחץ

ראשית חכמה, שער הענוה ג׳:ס״ב

עוד שם פי' אחר בפסוק זה, והוא על דרך פי' עם תורתי בלבם שכתבנו, ואמר במשנת אם אין אני לי מי לי (אבות פ"א מי"ד) משם הר"י ן' שושן ז"ל, ועוד כתב, כי החכם הזה אמרו עליו שלא כעס מימיו, והיה זה כן כי לא היה פנוי לכעוס כלל, כי היה טרוד בבקשת חיי הנפש, ועל מה יכעוס הלא כל מיני הכעס והחמה על עסק הגוף באים, ולז"א (ישעיה נא, ז) שמעו אלי רודפי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש, כמו שביארנו כבר, ולזה אמר כעס בחיק כסילים ינוח, כי לבם צפון משכל על כן לא ירומם להכעיס. ומה נכבד מאמרם כל הכועס כאלו עובד ע"א, שמורה שמחשבותיו רחוקים מעצמותו, עד כאן לשונו.

4. אתה חלק מהכלל, זה לא בשביל עצמך, אתה לא העניין כאן בעבודה

יש לך את המשימה הקולקטיבית שאתה צריך לאמץ

שפת אמת, ויקרא, בחוקתי א׳:ד׳

אא"ז מו"ר ז"ל הגיד פי' המדרש הנ"ל ע"פ המשנה אם אין אני לי כו'. כי כל אדם נברא על דבר מיוחד מה שא"א לאדם אחר לתקן רק הוא. וכן כל שעה ושעה. ואעפ"כ כשאני לעצמי מה אני. שהעיקר לבטל עבודתו לכלל ישראל. וז"ש והיו רגלי מביאות לבתי כנסיות כו' עכ"ד. והשייכות לפ' אם בחקותי כנ"ל שמי שאינו חפץ לגרמייהו רק להיות בטל להשי"ת בוודאי הוא רק ע"י ביטול לכלל ישראל:

5. להיפטר ממחשבות על מה חושבים עלי ומה איתי. כי מה שחושבים עלי זה התאוות והרצונות שלהם. אנשים לא מסתפקים ומטילים עלי את שלהם

הכשרת האברכים ה׳:מ״ד

אילו פגעתי (פגשתי) באברך כזה בעת שמחשבות אלו עוברות בו, הייתי לוחש לו באזנו לאמור, דע לך כי כל המחשבות שאתה חושב עתה על זולתך שלך הן. אתה הוא האיש פלוני שאתה חושב עליו את כל זה. את כל זה אתה רוצה לעשות, לדבר, ועכ״פ לחשוב מחשבות רעות כאלו, וכיון שאתה מתאפק מהן לכן תאוותיך ומחשבותיך מרמות אותך ובלבוש זולתך מתלבשות כדי שיישר בעיני עצמך לחשוב אותן, הבט בקרבך ותראה שקשה לך לפרוש מחשוב מחשבות האלו.