מה עושים עם אנשים חסרי מודעות? – עצת הזהר

מחלות לא נוחתות עלינו סתם. הן תוצאה של חוסר מודעות וחוסר שליטה עצמית. איך למנוע מחלות ואיך להתעורר כדי להיות מודעים לעצמנו.
עצת ספר הזהר בפרשת נשא.

הסרטון מציג תובנות מתוך ספר הזוהר בנוגע לשתי שאלות מרכזיות: מה לעשות עם אנשים חסרי מודעות עצמית וכיצד למנוע מחלות. הוא מסביר כי חוסר מודעות מתבטא בעיסוק יתר בעצמי ובחוסר קשב לסביבה, וכי מחלה נתפסת בזוהר כיום דין, הזדמנות להתבוננות פנימית ותיקון.

הזוהר, על פי ההסבר, אינו בא להפחיד מפני העתיד אלא לעורר את האדם לחיות חיים מלאים ומשמעותיים בהווה, תוך התמודדות עם אתגרי המציאות.

שלוש עצות מוצעות: להתעורר לפני המחלה על ידי הקשבה לגוף ולנפש,

לשפוט את עצמך מתוך מערכת בקרה פנימית ולא לחכות לשיפוט חיצוני,

ולהקשיב לסביבה ולאותות שהיא שולחת כאשר אנשים מתרחקים. המטרה היא להניע את האדם לשינוי תודעתי והתנהגותי שיביא לחיים בריאים, מחוברים ומשפיעים יותר.

מקורות

זהר, פרשת נשא:

תָּא חֲזֵי, בַּר נָשׁ אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא, וְהוּא חָשִׁיב דְּדִילֵיהּ הוּא תָּדִיר וְיִשְׁתְּאַר בְּגַוִיהּ לְדָרֵי דָּרִין, עַד דְּאִיהוּ אָזִיל בְּעָלְמָא, יָהֲבִין לֵיהּ בְּקוּלְרָא, עַד דְּאִיהוּ יְתִיב, דַּיְינִין לֵיהּ בְּקִינְפּוֹן עִם שְׁאַר בְּנֵי דִּינָא. אִי אִשְׁתְּכַח לֵיהּ סַנֵיגוֹרָא, הָא אִשְׁתְּזִיב מִן דִּינָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב ל״ג:כ״ג-כ״ד) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר וְגוֹ'. מַאן הוּא סַנֵיגוֹרָא. אִלֵּין עוֹבָדִין דְּכַשְׁרָן, דְּקַיְימֵי עָלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ.

בֹּא רְאֵה, בֶּן אָדָם הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְחוֹשֵׁב שֶׁשֶּׁלּוֹ הוּא תָּמִיד וְיִשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.

עַד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם, נוֹתְנִים אוֹתוֹ בְּקוֹלָר. (נחלה ושוכב במיטה)

עַד שֶׁהוּא יוֹשֵׁב, דָּנִים אוֹתוֹ בְּמוֹשַׁב הַדַּיָּנִים עִם שְׁאָר בְּנֵי הַדִּין.

אִם נִמְצָא לוֹ סָנֵגוֹר – הֲרֵי נִצּוֹל מֵהַדִּין.

זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב לג) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר וְגוֹ'. מִי הוּא הַסָּנֵגוֹר? אֵלֶּה מַעֲשִׂים כְּשֵׁרִים שֶׁעוֹמְדִים עַל הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמִּצְטָרֵךְ לָהֶם.

וְאִי לָא יִשְׁתְּכַּח עָלֵיהּ סַנֵיגוֹרָא, הָא אִתְחַיָּיב מִן דִּינָא לְאִסְתַּלְּקָא מִן עָלְמָא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כַּד אִיהוּ שָׁכִיב בְּקוּלְרָא דְּמַלְכָּא, עַד דְּזָקִיף עֵינוֹי, חָמָא דְּאַתְיָין לְגַבֵּיהּ תְּרֵין, דְּכַתְבִין קַמֵּיהּ כָּל מַה דְּעָבִיד בְּהַאי עָלְמָא. וְכָל מַה דְּאַפִּיק מִן פּוּמָא, וְיָהִיב דִּינָא (נ"א חושבנא) עַל כֹּלָּא וְכַתְבִין קַמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (עמוס ד׳:י״ג) כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שִׂיחוֹ וְגוֹ'. וְהוּא אוֹדֵי עָלַיְיהוּ.

וְאִם לֹא יִמָּצֵא עָלָיו סָנֵגוֹר – הֲרֵי הִתְחַיֵּב מֵהַדִּין לְהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁשּׁוֹכֵב בְּקוֹלַר הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁמֵּרִים עֵינָיו, רוֹאֶה שֶׁבָּאִים אֵלָיו שְׁנַיִם שֶׁכּוֹתְבִים לְפָנָיו כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה,

וְכָל מַה שֶּׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְנוֹתֵן דִּין (חשבון) עַל הַכֹּל וְכוֹתְבִים לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (עמוס ד) כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ וְגוֹ'.

 וְהוּא מוֹדֶה עֲלֵיהֶם.

מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דְּהַהוּא עוֹבָדָא דְּאִיהוּ עָבִיד, סַלְּקָא וְקַיְּימָא עָלֵיהּ לְאַסְהֲדָא בֵּיהּ, וְקַיְימִין לְאַסְהֲדָא עָלֵיהּ, וְכֻלְּהוּ נַחְתִּין וְאִתְרְשִׁימוּ קַמֵּיהּ, וְקַיְימֵי קַמֵּיהּ, וְלָא מִתְעַבְּרָן מִנֵּיהּ, עַד שַׁעֲתָא דְּאִתְדָּן בְּהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא. תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן מִלִּין דְּעָבִיד בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, כֻּלְּהוּ זְמִינִין וְקַיְימֵי לְאַסְהֲדָא בֵּיהּ, וְלָא אִתְאֲבִידוּ מִינֵּיהּ. וּבְשַׁעֲתָא דְּמַפְּקֵי לֵיהּ לְקִבְרָא, כֻּלְּהוּ מִתְעַתְּדָן וְאָזְלֵי קַמֵּיהּ. וּתְלַת כָּרוֹזֵי מַכְרְזֵי. חַד קַמֵּיהּ, וְחַד מִימִינֵיהּ, וְחַד מִשְּׂמָאלֵיהּ. וְאָמְרֵי דָּא פְּלַנְיָיא דְּמָרִיד בְּמָארֵיהּ. מָרִיד לְעֵילָּא, מָרִיד לְתַתָּא, מָרִיד בְּאוֹרַיְיתָא, מָרִיד בְּפִיקוּדוֹי. חָמוּ עוֹבָדוֹי, חָמוּ מִלּוֹי, טַב לֵיהּ דְּלָא אִבְרֵי.

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה,

עוֹלֶה וְעוֹמֵד עָלָיו לְהָעִיד בּוֹ, וְעוֹמְדִים לְהָעִיד עָלָיו, וְכֻלָּם יוֹרְדִים וְנִרְשָׁמִים לְפָנָיו וְעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְלֹא עוֹבְרִים מִמֶּנּוּ עַד שָׁעָה שֶׁנִּדּוֹן בָּהֶם בְּאוֹתוֹ עוֹלָם. בּא רְאֵה, כָּל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה בֶּן אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם זְמִינִים וְעוֹמְדִים לְהָעִיד בּוֹ, וְלֹא נֶאֶבְדוּ מִמֶּנּוּ.

וּבְשָׁעָה שֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתוֹ לַקֶּבֶר, כֻּלָּם מִזְדַּמְּנִים וְהוֹלְכִים לְפָנָיו. וּשְׁלֹשָׁה כָרוֹזִים מַכְרִיזִים., אֶחָד לְפָנָיו, וְאֶחָד מִימִינוֹ, וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאוֹמְרִים: זֶה פְּלוֹנִי שֶׁמָּרַד בְּרִבּוֹנוֹ., מָרַד לְמַעְלָה, מָרַד לְמַטָּה, מָרַד בַּתּוֹרָה, מָרַד בְּמִצְווֹתָיו. רְאוּ מַעֲשָׂיו! רְאוּ דְבָרָיו! טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא!

עַד דְּמָטֵי לְגַבֵּי קִבְרָא, כֻּלְּהוּ מֵתִין אִתְרַגְזוּן מִדּוּכְתַּיְיהוּ עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי וַוי וַוי דְּדָא אִתְקְבַר בְּגַוָּון. עוֹבָדוֹי וּמִלּוֹי אַקְדְמָן וְעָאלִין לְקִבְרָא, וְקַיְימֵי עָלֵיהּ דְּהַהוּא גּוּפָא, וְרוּחֵיהּ אָזְלָא וְשָׁאט, וּמִתְאַבְּלָא עַל גּוּפָא. כֵּיוָן דְּבַּר נָשׁ אִתְטְמַר בְּבֵי קִבְרֵי, דּוּמָ"ה קָדִים (ס"א קאים) וְנָפִיק תְּחוֹת יְדֵיהּ, תְּלָתָא בֵּי דִּינָא, דִּי מְמָנָן עַל דִּינָא דְּקִבְרָא, וּתְלַת שַׁרְבִיטֵי דְּאֶשָּׁא בִּידַיְיהוּ, וְדַיְינִין רוּחָא וְגוּפָא כַּחֲדָא. וַוי עַל הַהוּא דִּינָא, וַוי עַל עוֹבָדוֹי.

עֵד שֶׁמַּגִּיעַ לַקֶּבֶר, כָּל הַמֵּתִים רוֹגְזִים עָלָיו מִמְּקוֹמָם וְאוֹמְרִים: אוֹי אוֹי שֶׁזֶּה נִקְבָּר בְּתוֹכֵנוּ! מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו מַקְדִּימִים וְנִכְנָסִים לַקֶּבֶר, וְעוֹמְדִים עַל אוֹתוֹ גּוּף,

וְרוּחוֹ הוֹלֶכֶת וְשָׁטָה וּמִתְאַבֶּלֶת עַל הַגּוּף. כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם נִטְמָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, דּוּמָ"ה מַקְדִּים וְיוֹצֵא תַּחַת יָדָיו שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל דִּין הַקֶּבֶר, וּשְׁלֹשָׁה שַׁרְבִיטֵי אֵשׁ בִּידֵיהֶם, וְדָנִים רוּחַ וָנֶפֶשׁ כְּאֶחָד. אוֹי עַל אוֹתוֹ הַדִּין! אוֹי עַל מַעֲשָׂיו!

בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ תָּפִיס בְּקוּלְרָא דְּמַלְכָּא, וְאִתְּדָּן דִּינֵיהּ, וְאִשְׁתְּלִים, דְּלָא אִשְׁתְּכַח עָלֵיהּ סַנֵיגוֹרְיָא. וְסַנְטִירָא דְּמַלְכָּא נָחִית, וְקָאִים קָמֵיהּ, לְרַגְלוֹי, וְחַד סַיְיפָא שִׁנָּנָא בִּידֵיהּ.

בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָּפוּס בְּקוֹלַר הַמֶּלֶךְ וְנִדּוֹן דִּינוֹ וְנִשְׁלָם, שֶׁלֹּא נִמְצָא עָלָיו סָנֵגוֹר, וְשׁוֹטֵר הַמֶּלֶךְ נוֹחֵת, וְעוֹמֵד לְפָנָיו לְרַגְלָיו, וְחֶרֶב שְׁנוּנָה אַחַת בְּיָדוֹ.

זָקִיף בַּר נָשׁ עֵינוֹי, וְחָמֵי כֹּתְלֵי בֵּיתָא דְּמִתְלַהֲטָן בְּאֶשָּׁא (דזיוא) מִנֵּיהּ אַדְּהָכִי חָמֵי לֵיהּ קַמֵּיהּ כּוּלֵיהּ מָלֵי עַיְינִין, לְבוּשֵׁיה אֶשָּׁא דְּלָהִיט קַמֵּיהּ דְּבַר נָשׁ. הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא כַּמָה בְּנֵי נָשָׁא חָמוּ מַלְאָכָא בְּשׁוּקָא, וְקַיְימֵי קַמֵּיהּ, וּשְׁאַר בְּנֵי נָשָׁא לָא חָמָאן לֵיהּ.

מֵרִים הָאִישׁ אֶת עֵינָיו, וְרוֹאֶה כָּתְלֵי הַבַּיִת לוֹהֲטִים בְּאֵשׁ (הזיו) מִמֶּנּוּ. וּבֵין כָּךְ רוֹאֶה אוֹתוֹ לְפָנָיו כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, לְבוּשׁוֹ אֵשׁ לוֹהֵט לִפְנֵי הָאָדָם. כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם רָאוּ מַלְאָךְ בַּשּׁוּק וְעָמְדוּ לְפָנָיו, וּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם לֹא רָאוּ אוֹתוֹ.

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב (תהילים ק״ד:ד׳) עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת וְגוֹ'. הֵיךְ יָכִיל לְאִתְחֲזָאָה בְּאַרְעָא. אֶלָּא מִלָּה דָּא, הָא אוּקְמוּהָ, דְּכֵיוָן דְּנָחִית מַלְאָכָא לְאַרְעָא, אִתְלְבַּשׁ בְּגוּפָא, וְאִתְחַזֵּי לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי, בְּהַהוּא לְבוּשָׁא דְּאִתְלְבַּשׁ בֵּיהּ. וְאִי לָאו, לָא יָכִיל לְמִסְבַּל לֵיהּ עָלְמָא וּלְאִתְחֲזָאָה. כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הַאי דְּכָל בְּנֵי עָלְמָא צְרִיכִין לֵיהּ.

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (תהלים קד) עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת וְגוֹ', אֵיךְ יָכוֹל לְהֵרָאוֹת בָּאָרֶץ? אֶלָּא דָּבָר זֶה כָּךְ בֵּאֲרוּהוּ: שֶׁכֵּיוָן שֶׁיּוֹרֵד מַלְאָךְ לָאָרֶץ, מִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף, וְנִרְאֶה לְמִי שֶׁנִּרְאֶה בְּאוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁהוּא לָבוּשׁ בּוֹ. וְאִם לֹא, לֹא יָכוֹל הָעוֹלָם לְסָבְלוֹ וּלְהֵרָאוֹת בּוֹ. כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן זֶה שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם צְרִיכִים אוֹתוֹ.

תְּלַת טִפִּין בְּחַרְבֵּיהּ וְכוּ', וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא. כֵּיוָן דְּחָמֵי לֵיהּ, אִזְדַּעְזָע כָּל גּוּפֵיהּ וְרוּחֵיהּ, וְלִבֵּיהּ לָא שָׁכִיךְ, בְּגִין דְּאִיהוּ מַלְכָּא דְּכָל גּוּפָא. וְרוּחָא דִּילֵיהּ אַזְלָא בְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, וְאִשְׁתְּאִיל מִנַּיְיהוּ, כְּבַר נָשׁ דְּאִשְׁתְּאִיל מֵחַבְרֵיהּ, לְמֵהַךְ לַאֲתָר אַחֲרָא. כְּדֵין הוּא אוֹמֵר וַוי עַל מַה דְּעֲבַד, וְלָא מְהַנְיָיא לֵיהּ, אֶלָּא אִי אַקְדִּים אַסְוָותָא דִּתְשׁוּבָה, עַד לָא מָטָא הַהִיא שַׁעֲתָא.

שָׁלֹש טִפּוֹת בְּחַרְבּוֹ, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֵהוּ, מִזְדַּעֲזֵעַ כָּל גּוּפוֹ וְרוּחוֹ, וְלִבּוֹ לֹא שׁוֹכֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁל כָּל הַגּוּף. וְרוּחוֹ הוֹלֶכֶת בְּכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף, וְנִפְרֶדֶת מֵהֶם, כְּמוֹ בֶּן אָדָם שֶׁנִּפְרָד מֵחֲבֵרוֹ לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר. אָז הוּא אוֹמֵר אוֹי עַל מַה שֶּׁעָשָׂה – וְלֹא עוֹזֵר לוֹ, אֶלָּא אִם הִקְדִּים רְפוּאַת הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה אוֹתָהּ שָׁעָה.

דָּחִיל הַהוּא בַּר נָשׁ, וּבָעֵי לְאִתְטַמְּרָא וְלָא יָכִיל. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא יָכִיל, הוּא פָּתַח עֵינוֹי, וְאִית לֵיהּ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, וְאִסְתָּכַּל בֵּיהּ בְּעַיְינִין פְּקִיחִין. וּכְדֵין הוּא מָסִיר גַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ. וְהַהוּא שַׁעֲתָא, הוּא עִידָּן דְּדִינָא רַבָּא, דְּבַּר נָשׁ אִתְּדָּן בֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא. וּכְדֵין רוּחָא אָזְלָא בְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, וְאִשְׁתְּאִיל מִינַיְיהוּ, וְשָׁאט בְּכָל שַׁיְיפִין, וְאִזְדַּעְזְעָא לְכָל סִטְרִין וְכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא כֻּלְּהוּ מִזְדַּעְזְעָן.

פּוֹחֵד אוֹתוֹ הָאִישׁ וְרוֹצֶה לְהִסְתַּתֵּר וְלֹא יָכוֹל. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, הוּא פּוֹתֵחַ עֵינָיו, וְיֵשׁ לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת. וְאָז הוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ וְנַפְשׁוֹ. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא זְמַן דִּין הַגָּדוֹל שֶׁהָאָדָם נִדּוֹן בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָז הָרוּחַ הוֹלֶכֶת בְּכָל הָאֵיבָרִים שֶׁל הַגּוּף וְנִפְרֶדֶת מֵהֶם, וּמְשׁוֹטֶטֶת בְּכָל הָאֵיבָרִים וּמִזְדַּעֲזַעַת לְכָל הַצְּדָדִים, וְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף כֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים.

כַּד מָטָא רוּחָא לְכָל שַׁיְיפָא וְשַׁיְיפָא, וְאִשְׁתְּאִיל מִנֵּיהּ. נָפַל זִיעָא עַל הַהוּא שַׁיְיפָא, וְרוּחָא אִסְתָּלִיק מִנֵּיהּ. וּמִיַּד מִית הַהוּא שַׁיְיפָא. וְכֵן בְּכֻלְּהוּ.

כְּשֶׁמַּגִּיעָה הָרוּחַ לְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר וְנִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ, נוֹפֶלֶת זֵיעָה עַל אוֹתוֹ אֵיבָר, וְהָרוּחַ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וּמִיָּד מֵת אוֹתוֹ אֵיבָר, וְכֵן בְּכֻלָּם.

כֵּיוָן דְּמָטֵי רוּחָא לְמֵיפַּק, דְּהָא אִשְׁתְּאִיל מִכָּל גּוּפָא, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא קַיְּימָא עָלֵיהּ. וּמִיַּד פַּרְחָא מִן גּוּפָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּאִתְדְּבַק בָּהּ, וַוי לְאִינּוּן חַיָּיבַיָּא דִּרְחִיקִין מִנָּהּ, וְלָא מִתְדַּבְּקִין בָּהּ.

כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעָה הָרוּחַ לָצֵאת, שֶׁהֲרֵי נִפְרְדָה מִכָּל הַגּוּף, אָז הַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת עָלָיו, וּמִיָּד פּוֹרַחַת מֵהַגּוּף. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּדְבָּק בָּהּ! אוֹי לְאוֹתָם רְשָׁעִים שֶׁרְחוֹקִים מִמֶּנָּה וְלֹא מִתְדַּבְּקִים בָּהּ!

וְכַמָּה בֵּי דִּינָא אַעְבַּר בַּר נָשׁ כַּד נָפִק מֵהַאי עָלְמָא. חַד הַהוּא דִּינָא עִלָּאָה דְּקָאָמַרָן, כַּד נָפִיק רוּחָא מִן גּוּפָא. וְחַד דִּינָא, כַּד עוֹבָדוֹי וּמִלּוֹי אָזְלִין קַמֵּיהּ, וְכָרוֹזֵי מַכְרְזֵי עֲלוֹי. וְחַד דִּינָא, כַּד עָיֵיל לְקִבְרָא וְחַד דִּינָא דְּקִבְרָא. וְחַד דִּינָא דְּתוֹלַעֲתָּא. וְחַד דִּינָא דְּגֵיהִנָּם. וְחַד דִּינָא דְּרוּחָא דְּאַזְלָא וְשָׁאט בְּעָלְמָא, וְלָא אַשְׁכַּח אֲתָר, עַד דְּיִשְׁתְּלִימוּ עוֹבָדוֹי. ודַּאי שִׁבְעָה עִדָנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹי. בְּגִין כַּךְ בָּעֵי בַּר נָשׁ, כַּד אִיהוּ אִשְׁתְּכַח בְּהַאי עָלְמָא, לְדַחֲלָא מִן מָארֵיהּ, וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּעוֹבָדוֹי, וְיֵיתוּב מִנַּיְיהוּ קַמֵּי מָרֵיהּ.

וְכַמָּה בָּתֵּי דִינִים עוֹבֵר הָאִישׁ כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה? אֶחָד – אוֹתוֹ דִּין עֶלְיוֹן שֶׁאָמַרְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵאת הָרוּחַ מֵהַגּוּף. וְאֶחָד דִּין, כְּשֶׁמַּעֲשָׂיו וּדְבָרָיו הוֹלְכִים לְפָנָיו וְהַכָּרוֹזִים מַכְרִיזִים עָלָיו. וְאֶחָד דִּין כְּשֶׁנִּכְנָס לַקֶּבֶר. וְאֶחָד דִּין הַקֶּבֶר. וְאֶחָד דִּין הַתּוֹלַעַת. וְאֶחָד דִּין הַגֵּיהִנֹּם. וְאֶחָד דִּין הָרוּחַ שֶׁהוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם וְלֹא מוֹצֵאת מָקוֹם עַד שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ מַעֲשָׂיו. וַדַּאי שִׁבְעָה עִדָּנִים יַחְלְפוּ עָלָיו. בִּגְלַל זֶה צָרִיךְ הָאָדָם כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בָּעוֹלָם הַזֶּה לִירָא מֵרִבּוֹנוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּמַעֲשָׂיו, וְיָשׁוּב מֵהֶם לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ.

כַּד אִסְתְּכַּל דָּוִד מַלְכָּא בְּאִינּוּן דִּינִין דְּבַר נָשׁ, כַּד אִסְתַּלָּק מֵהַאי עָלְמָא, אַקְדִּים וְאָמַר, (תהילים ק״ג:א׳) בָּרַכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, עַד דְּלָא תִּפּוּק מֵעָלְמָא, הַשְׁתָּא דְּאַנְתְּ אִשְׁתְּכַחַת עִם גּוּפָא. וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, אַתּוּן שַׁיְיפֵי דְּמִשְׁתַּתְּפֵי בְּרוּחָא, הַשְׁתָּא דְּאִשְׁתְּכָחַת עִמְּכוֹן, אַקְדִּימוּ לְבָרְכָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, עַד לָא יִמְטֵי זִמְנָא, דְּלָא תֵּיכְלּוּן לְבָרְכָא לֵיהּ, וּלְאוֹדָאָה עָלַיְיכוּ.

כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתָם דִּינֵי הָאָדָם כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, הִקְדִּים וְאָמַר, (תהלים קג) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', עַד שֶׁלֹּא תֵצֵא מֵהָעוֹלָם, כָּעֵת שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת עִם הַגּוּף. וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, אַתֶּם הָאֵיבָרִים שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בָּרוּחַ, כָּעֵת שֶׁהִיא נִמְצֵאת אִתְּכֶם, הַקְדִּימוּ לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ זְמַן שֶׁלֹּא תוּכְלוּ לְבָרְכוֹ וּלְהוֹדוֹת עֲלֵיכֶם.