עולם החסידות

מסעות, מושגים, אישים

  • 19/09/2011 – כ׳ באלול תשע״א

    סודותיו של הרבי מליובאוויטש

    את הספר אפשר לקרוא בשתי קריאות שונות. המחברים מבקשים לקדם מערכת פרשנית שמציגה את הרבי מליובאוויטש כצעיר מבולבל, הנמשך לעולם החילוני, ובהמשך פועל כעסקן, אך העובדות מפריעות להם במלאכה

  • 24/08/2011 – כ״ד באב תשע״א

    מה יהיה? בין דטרמיניזם לבחירה חופשית

    עד כמה אנחנו יכולים להשפיע על מסלול חיינו? ומה בין חטאים לתשובה, בין ניוון ליזמות, בין שקיעה לצמיחה

  • 14/06/2011 – י״ב בסיון תשע״א

    "גוג ומגוג" – מרטין בובר, אמונה ודתל"שיות

    על אתגרי היהדות, מקום המצוות בחיים היהודיים, רצון הבורא ושיח דיאלוגי אקזיסטנציאליסטי, וכמובן גם על חטא המרגלים בכל אלה

  • 09/06/2011 – ז׳ בסיון תשע״א

    להציל את הרבי. והחסידים?

    בסוף הסרט "להציל את הרבי" מוצגת בעדינות דילמה מוסרית. כיצד יש להתייחס אל הצלתו של הרבי, בעוד אלפי חסידיו נותרו בתופת השואה

  • 12/05/2011 – ח׳ באייר תשע״א

    חסידות וציונות ללא סתירה

    האם ישנה סתירה מובנית בין מחשבת החסידות לבין הציונות? כיצד ניתן להגדיר את המגמה הציונית בזמננו?

  • 01/05/2011 – כ״ז בניסן תשע״א

    נר של חושך – הבוצינא דקרדוניתא של קלונימוס קלמיש

    היכן היה א-לוהים בזמן השואה? כיצד הוא התיר את הטבח הנורא בשישה מיליון יהודים? קלונמוס קלמיש עונה מתוככי גטו ורשה, ומותיר אותנו להתפעם מתעצומות רוחו

  • 08/03/2011 – ב׳ באדר ב׳ תשע״א

    ייסוריו של רבי נחמן

    לא עוד ייסורים ממרקים. לא עוד מאבק איתנים פנימי. הנאה, האדרת העונג והגוף הם המסר של החברה הפוסט מודרנית. אם אתם לא נהנים וזה לי שימושי, זה גם לא בעל ערך. איך עקרונות אלה עולים בקנה אחד עם קורות חייו של רבי נחמן?

  • 01/03/2011 – כ״ה באדר א׳ תשע״א

    דיבוק חברים

    על כוחן של המגמות הרווחות בפילוסופיה בת זמננו, ליברליזם, קהילתנות ורב תרבותיות, בביאור המונח "דיבוק חברים"

  • 22/02/2011 – י״ח באדר א׳ תשע״א

    חיים נצחיים

    "חיים נצחיים" הוא הטעים בקול חלש. עיניו יקדו אש. זקנו הלבן שיווה לו מראה של מלאך. לחיצת ידו הפתיעה בעוצמתה... דברים לזכרו של הרב משה ניסלביץ' שהלך לעולמו בליל חמישי

  • 03/02/2011 – כ״ט בשבט תשע״א

    שנת עיבור

    תמימות וציניות, שגרה והתחדשות והקשר למחזור הלבנה ומחזור החמה

  • 31/01/2011 – כ״ו בשבט תשע״א

    הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב"ד

    האם שמעתם פעם מישהו שמכריז "יחי אדוננו מורנו ובוראנו"? ד"ר אלון דהן חושב שמדובר בתפיסה נפוצה בחסידות. הוא אפילו כתב על כך מאמר. לרשימה מצורף דיון מעניין בתגובות

  • 13/01/2011 – ח׳ בשבט תשע״א

    !!Yes We Can

    מה צריך לייחד את לומדי החסידות ברחבי העולם? כנראה שהאמונה באנשים וביכולתנו להפוך את העולם לגן פורח. על התקווה האנושית, הקשר לקריעת ים סוף, והמסר הכללי של מאמר יסוד בחסידות - 'באתי לגני'

  • 04/01/2011 – כ״ח בטבת תשע״א

    תנועת חב"ד במיתוג חדש

    ניתוח העיצוב התדמיתי החדש של חב"ד, שנערך בשיתוף משרד הפרסום שלמון-אבנון-עמיחי

  • 21/11/2010 – י״ד בכסלו תשע״א

    י"ט כסלו ועוד

    קצת על ראש השנה לחסידות, ולהאזנה (והורדה) השיעור האחרון במסגרת הקורס "בין העצמה אישית לחוויה אינטלקטואלית"

  • 07/09/2010 – כ״ח באלול תש״ע

    למה נוסעים לאומן בראש השנה?

    אומן היא כבר מזמן תופעה מרתקת שסוחפת רבים. השנה, שנת 200 להסתלקותו של ר' נחמן, מספרים על 50,000 מאמינים וסקרנים שיצאו את הארץ. מה הסיבות לתופעה, ומה מקור הלגיטימיציה, על-פי החסידות, להשתטחות ההמונית. 

  • 12/07/2010 – א׳ באב תש״ע

    'לא פחות ממהפכה קופרניקאית' – על תרומת האר"י ליהדות

    האר"י פעל בצפת סך הכל שנתיים והסתלק מהעולם בגיל 38. כיצד ניתן להעריך את תרומתו למחשבת היהדות.

  • 30/06/2010 – י״ח בתמוז תש״ע

    גוף ונפש לאחר המוות: חיבוט הקבר וכף הקלע

    מה המשמעות של המושגים הקבליים הנפוצים "חיבוט הקבר" ו"כף הקלע", ואיך משמעות זאת רלוונטית לאדם.

  • 21/06/2010 – ט׳ בתמוז תש״ע

    בין שניאור חשין לשניאור זלמן

    כמעט ואין סיכוי למצוא, היום או לפני 40 שנה, הורים שאינם דתיים, יהיו מן האליטה או מפשוטי העם, המעניקים לבנם את השם שניאור. מישאל חשין קרא לבנו, שנהרג ביום שישי האחרון בתאונת פגע וברח מחרידה, שניאור. הוא קרא לו כך גם כחלק מגאוותו הגדולה על עצם היותו צאצא לשניאור זלמן מליאדי

  • 14/06/2010 – ב׳ בתמוז תש״ע

    על פשר המשיכה לדמותו ותורתו של הרבי מליובאוויטש

    רשימה לג' תמוז

  • 24/05/2010 – י״א בסיון תש״ע

    הרב שטיינזלץ והגדרתו כאינטלקטואל

    לרגל סיום פרוייקט ביאור התלמוד הבבלי, פרסם עיתון ידיעות אחרונות ראיון של העיתונאי יאיר לפיד עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). בראיון ובכותרתו מכנה העיתון את הרב שטיינזלץ כאינטלקטואל וכאחד מבכירי הוגי הדעות בעולם. אינטלקטואל ואדם דתי הכבוד הגדול כלפי הרב שטיינזלץ וחשיבות מפעל חייו, אינם מונעים מהקריאה בכתבה והכינויים שהודבקו לרב להישמע תמוהים במידת מה. בקריאת הכתבה עולה התחושה כאילו מחויבותו התורנית של הרב שטיינזלץ מופרדת מכושרו האינטלקטואלי. לכאורה הרב הוא אינטלקטואל ללא קשר, או יותר נכון למרות היותו אדם מאמין. היותו הוגה דעות איננה תוצאה של הישענותו על רבותיו או מה שהוא מאמין כדבר אלוקים חיים, אלא היא משהו אחר, תכונה שניתנה למישהו אחד בדור, ורק במקרה אותו מישהו הוא גם חסיד. מהלך שכזה נפוץ בתפיסה המודרניסטית, המקפידה על חלוקה ברורה בין דת למדע ובין חברה לדת. מכאן, קריאת הכתבה מעלה שתי שאלות יסוד. השאלה הראשונה, שלא תטופל ברשימה זו, היא מה המעמד של לימודי פנימיות התורה במסגרת עולם המדעים. רציונליסטים מובהקים ידחו את הקשר בין גופי הידע הנזכרים. אחרים רואים את המטאפיסיקה של הדת כתפארת המדעים וכפסגה הגבוהה ביותר אליה יכול השכל האנושי להעפיל. השאלה השנייה היא מהו הוגה דעות? מיהו אינטלקטואל? מדוע רב אחד, בעל ידע נרחב בתורת הנגלה והנסתר נקרא תלמיד חכם, גדול בתורה, 'עוקר…

  • 29/05/2009 – ו׳ בסיון תשס״ט

    יציאת מצרים הפרטית

    מהי יציאת מצרים עבורנו? אירוע היסטורי? מעשה סמלי או מעשה מכונן המתקיים כל העת?

  • 06/08/2008 – ה׳ באב תשס״ח

    העלם וגילוי – על הכמיהה לבית המקדש

    זהו בהחלט נושא נפיץ, ולכן זקוק לעיון. ולו ראשוני וכללי בלבד. מדוע המאמינים כמהים כל-כך להשבת בית המקדש למקומו? מדוע צריך מקום מסוים, ספציפי, ובמקרה דנן, די בעייתי, כמשכן לבורא? האם זו לא סתירה לתפיסה החסידית שאין מקום הפנוי מהנוכחות האלוקית? פורסם במקור ב-6.8.08

  • 25/07/2008 – כ״ב בתמוז תשס״ח

    על המדור

    על מנת להכיר את רעיונות הקבלה והחסידות יש צורך להבין, ולו באופן ראשוני, את המשמעות של סדרת מושגים החוזרים על עצמם בהיבטים שונים. סקירה כללית של מושגים אלה מאפשרת לייסד באמצעותם את בניין ההבנה החסידית. רוב המושגים בחסידות אינם זרים לעולמו של הפרט. הסיבה לכך נעוצה בייחודיות שיטת ההתבוננות שפיתחה החסידות. על-פי שיטה זו כל המתואר בתורה מתרחש גם כעת, בעולם המציאות, ויתרה מכך, הוא גם ביטוי למתחולל בנפשו של האדם. האדם הוא בבואה של המציאות. לכל מה שקיים בעולם, המכונה 'גוף גדול'1, יש מקבילה ב'עולם הקטן'2, הוא האדם. כך את הבורא ואת המתרחש בעולם אפשר להשיג רק מתוך התבוננות פנימית. ועוד, אנו יכולים להכיר את אלוקים ואת הבריאה טוב יותר על-ידי התבוננות בעצמנו. ולא זו בלבד אלא שרק מתוך גדרות הבנתנו ועד גדרות מוגבלותנו אנו יכולים להכיר את האלוקים. על-פי תפיסת החסידות, הקב"ה ברא את האדם כך שמנפשו ומגופו משתקף מבנה האלוקות. מאחר והקב"ה נפח באדם נשמת אלוקה ממש3, אזי גם באדם קיים ניצוץ אלוקי. חשיפתו מאפשרת לימוד על העליון, עד המידה שבה מתאפשר לנו ללמוד אודותיו. יתר על כן, כל התמקדות מכוונת ושיטתית של האדם בענייני העולם הזה מביאים לחשיפה של האלוקי. שכן היהדות מכירה כי הקב"ה מצוי בכל מקום, שנאמר בספר תיקוני הזהר: "לית אתר פנוי מיניה"4, שאין מקום פנוי ממנו5.…

  • 23/07/2008 – כ׳ בתמוז תשס״ח

    העולמות – אצילות, בריאה, יצירה ועשייה

    פנימיות התורה מלמדת אודות מספר עולמות, כאשר ארבעה מהם רלוונטיים לאדם: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. שלושת העולמות התחתונים, בריאה יצירה ועשייה, מצויים במרחק ניכר מעולם האצילות, שאינו בר-השגה עבור האדם מן השורה. עולם האצילות הוא מלשון אצלו וסָמוך, כלומר סָמוך יותר לבורא. פרוש נוסף לעולם האצילות הוא לשון הצלה והפרשה, המלמד על היות עולם זה אמנם בחינת עולם, לשון העלם, אך נחשב לחלק מעולמות האין-סוף. לעומת עולם האצילות, עולם הבריאה והעולמות שתחתיו, הם כבר בבחינת יֵש מֵאַין. המיוחד בעולם האצילות הוא שהאור האלוקי מצוי בו בתכלית הגלוי, ואינו דומה להסתר על האור האלוקי בעולמות הבריאה, יצירה ועשייה1. [1] האמור נוגע לאור האלוקי במדרגת 'ממלא כל עלמין', ולא לבחינת 'סובב כל עלמין' המאירה בכל העולמות בשווה. ראה: המאמר 'באתי לגני" שם, ה'תשי"י.

  • 23/07/2008 – כ׳ בתמוז תשס״ח

    מבנה השכל

    השכל מורכב משלושה כוחות. הכח הראשון הוא כח המשכיל המכונה חכמה. השני הוא כח ההשגה הנקראבינה, ושלישי הוא כח ההתקשרות – הדעת. שלמה המלך אומר 'בחכמה יבנה בית, ובתבונה יתכונן, ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר'1. החכמה היא הקשר לאין סוף, מקור הגילוי המוליד רעיון במוחו של אדם. החכמה, הרעיון העולה בשכל האדם, היא רק נקודה, תמצית של מגוון פרטים החבויים ברעיון. נקודת החכמה היא רק התחלת הגילוי. הרעיון עדיין אינו נהיר לאדם לגמרי. הגילוי רק מנצנץ, נוגע לא נוגע, ומצפה לחילוץ והבהרה. תהליך חשיפת הפרטים הגנוזים בנקודת החכמה מתבצע על-ידי הבינה. האדם מקרב באמצעות הבינה את העניין שצץ במוחו אל מושגיו במספר דרכים, ובהם משלים, דימויים וניסויים, שנועדו לבחון את סדירות הופעתו של הרעיון וביטויו בעולם2. באם כח החכמה הוא הקליטה ראשונית של הרעיון, הבינה היא חקירתו וניתוחו, הדעת היא ההתמדה המביאה לידי התקשרות לנושא. ההתמדה וההתמקדות מפגישים את האדם עם נקודות מבט שונות, צפויות ובלתי צפויות, באותו רעיון או נושא בו עסק, ואף מולידים יחס רגשי לאותו עניין3. לכן הדעת נחשבת גם כמפתח לעולם הרגשות, כגורם המעודד את רגשות האדם לפעול4. [1] משלי כד, ג, ד. [2] ישנם שלושה היבטים לבינה – עומק רוחב ואורך. ראו: אדמו"ר האמצעי, נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קט, ב. [3] חשיבות הדעת,…

  • 23/07/2008 – כ׳ בתמוז תשס״ח

    שלוש דרגות בבורא

    בהכללה, ישנן מספר דרגות בבחינת הבורא. ישנה מדרגה שבה הקב"ה 'ממלא כל עלמין', ממלא את כל העולמות. דרגה זו מציינת את מידת ההתלבשות האלוקית בעולמות. על האור האלוקי ברובד זה נאמר 'מה הנפש ממלאה את הגוף, כך הקדוש ברוך הוא ממלא את העולם'1. דרגה אחרת היא דרגת 'סובב כל עלמין', שבה הקב"ה אינו מתלבש בתוך העולמות בצורה פרטית אלא מקיפם, כאור כללי. שנאמר, 'את השמים ואת הארץ אני מלא'2. דרגת 'הסובב' היא מקור אפשרות ההתהוות של דבר יש מאין, אולם אופן ההתהוות תלוי בדרגת האור 'הממלא כל עלמין'. לכן דרגת האור "הסובב כל עלמין', המאירה בשווה על העולם ומצויה בכל מקום3, אינה מורגשת במציאות, ומצויה בהעלם. לעומתה בדרגת 'הממלא', מתחלק כל דבר בעולם לפי ערכו או לפי יכולתו לשאת את האור4.הפניית פנים של הצד הזכרי לצד הנקבי מתירה המשכה רבה יותר של אור אלוקי מנקודת ה'סובב כל עלמין', המקיפה את העולמות, לדרגת ה'ממלא כל עלמין'. הדרגה השלישית חורגת מבחינת עולם ונקראת דרגת 'כולא קמיא כלא חשיב', שלפניה כלום אינו נחשב. [1] מדרש שחר טוב, ק"ג, א. ולהפך, מה הקב"ה מלא כל העולם, אף הנשמה מלאה את כל הגוף', ברכות י, ב. [2] ירמיה כג, כד. [3] 'לית אתר פנוי מיניה', אין מקום ריק ממנו, ראה תיקוני זוהר בהקדמה. [4] 'איהו ממלא כל…

  • 23/07/2008 – כ׳ בתמוז תשס״ח

    כף הקלע

    כף הקלע כמהלך של טיהור הנפש מדברים בטלים, בעולם הזה ובעולם הבא

  • 23/02/2008 – י״ז באדר א׳ תשס״ח

    סדר השתלשלות – ביקורת ספר

    סדר השתלשלות מאת הרב יוסף אייבס, יריד הספרים תשס"ד – 2004 'נהרא נהרא ופשטיה', ענה הרבי מליובאוויטש כשהתבקש על-ידי אחד מצאצאי בעל הסולם, מחבר הביאור לספר הזוהר, לצאת בקול קורא ללימוד המוני בזוהר. עוד הדגיש הרבי כי הקבלה כבר נמצאת במאמרי החסידות. רוצה לומר, כמו שאין פשטי הנהר דומים, כך לכל זרם מנהגים ודרכים משלו. העובדה שהחסידות נשענת על אוצר הספרות הקבלית באופן מובהק אינה מחייבת עדיין לקרוא לעיון פופולארי בכתבים קבליים, במנותק מאופן ההצגה החסידי של הרעיונות הקבליים. שאלת השוני והזהות בין ספרות הקבלה לספרות החסידות עולה תדיר בהקשרים שונים. בדברים אלה של הרבי היא זוכה לביאור נוסף. היצירה החסידית כוללת בתוכה את עולם המושגים הקבלי. במידה רבה החסידות היא המימוש בפועל של המחשבה הקבלית. כאשר מנתקים את הקבלה מהחסידות נותרים עם מערכת טיפולוגית של ערכים שעשויה להיות חסרת השפעה ממשית על עבודתו העצמית של האדם. לימוד שכזה משול לספר מקיף ולמדני, שהעיקר חסר בו. העיקר הוא עבודת הביטול וגילוי הנוכחות האלוקית בעולם. אדם בהחלט יכול להיות בעל השכלה רחבה באוצרות המושגים הקבליים, אך אלה עלולים להוות רק כלי שרות ל'אני' שלו, ולא לביטולו מול העניינים בהם הוא עוסק. ארון הספרים היהודי עמוס ספרי פרשנות וביאור למאמרים, ספרים ורעיונות חסידיים. ספרו של הרב יוסף אייבס מהווה חריגה משמעותית מרוב הספרות החסידית…

  • 20/02/2008 – י״ד באדר א׳ תשס״ח

    ביקורת ספרים – 'השביעי' מאת ד"ר יצחק קראוס

    סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים ספרו של הרב ד"ר יצחק קראוס, "השביעי", מתאר את קורות תנועת חב"ד תחת הנהגתו של הרבי מליובאוויטש, ומעמיק אודות המניע המשיחי כיסוד לאקטיביזם החב"די ולהצלחת התפשטות רעיונות החסידות בדור האחרון. כביטוי לכוח המשיחי נפרשים על-פני כמה מפרקי הספר תיאורים רחבים של מוסד השליחות ומבצעי המצוות המרכזיים שמממשים חסידי חב"ד. על אקדמיה ועמדות מאחר והספר מהווה עיבוד לעבודת הדוקטורט שכתב ד"ר קראוס, ההתייחסות אליו כאן גם היא נכתבה מזווית יותר 'אקדמית'. אולם טרם התייחסות לכתוב, יש להעמיד לדיון סוגיה שעלתה דווקא בביקורות כנגד הספר. קראוס 'מואשם' בנקיטת גישה 'אמפטית' לכאורה כלפי החסידות והרבי מליובאוויטש. חמור מכך, מוטח כנגדו כי בכפל תאריו כראש המדרשה לנשים במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן וכחוקר אקדמי, הוא בעקיפין מעוות את זווית הראיה המחקרית-ביקורתית וצובע אותה בעמדותיו הדתיות1. במידה רבה הביקורת שהועלתה כנגד קראוס כמו תובעת מהמחקר האקדמי לחזור אחורה בזמן, לתקופת ראשית עידן ההשכלה. ביקורת זו נשענת בכמה מובנים על התפיסה המודרנית בדבר ההפרדה בין אמונה למדע, בין עובדות לדעות, בין תורת החוכמה לדת2. על-פי אותה ביקורת, אסור היה גם לניוטון המיסטיקן הנוצרי לבקש לרתום את המדע לטובת גילוי דבר הא-ל. ואכן המחשבה המודרנית לא אפשרה לראות את כתביו של ניוטון כקורפוס שלם. כתביו המדעיים הפכו פופולאריים והשפיעו על ההתפתחות המדעית ואילו אלו הדתיים…

  • 13/10/2006 – כ״א בתשרי תשס״ז

    פרק 3: מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    מיסטיקה כרטוריקה משיחית, פרק 3: לקראת תיאוריה של רטוריקה משיחית

  • 12/10/2006 – כ׳ בתשרי תשס״ז

    פרק 2: מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    מיסטיקה כרטוריקה משיחית, פרק 2: על הצורך בחקר הרטוריקה של המיסטיקה

  • 11/10/2006 – י״ט בתשרי תשס״ז

    מבוא, עבודת דוקטורט – מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    מבוא, עבודת דוקטורט, מיסטיקה כרטוריקה משיחית

  • 10/10/2006 – י״ח בתשרי תשס״ז

    תקציר עבודת דוקטורט – מיסטיקה כרטוריקה משיחית

    תקציר עבודת דוקטורט - מיסטיקה כרטוריקה משיחית

Back to top button
קבלו מפגש חינמי בנושא:
מבוא ללימודי התבוננות

במפגש נבחן מה המטרות של הלימוד? באיזה כלים אנחנו פועלים? מהו סדר הלימוד? איך בוחנים התקדמות? ועוד. כל הפרטים יישלחו במייל