מפגש 7: הגדרת המחשבות


כיצד עוזרים לילדים להתמודד עם פחדים וטרדות? אחת מעבודות הנפש העיקריות שילדים צריכים ללמוד היא לסדר ולגדור את מחשבותיהם.

עליהם לדעת אילו מחשבות רצוי לחשוב, אילו מחשבות מעודדות צמיחה ויצירתיות ואילו מחשבות יש להרחיק ולא לתת להן בשום פנים ואופן לחדור לתוכם. הם צריכים ללמוד לזהות מה מעורר מחשבות זרות ומה מחניק אותן. מי שבריא בשכלו ונפשו, קובע הרבי הריי"צ, גם מחשבותיו מסודרות. כיצד עושים זאת?

  • העיקרון: לגרום לילדים להיות ממוקדים ולצמצם עד כמה שאפשר מחשבות זרות – כאלה שאינן נבחרות ומוגדרות

המטרה: הגדרת המחשבה כדי למנוע פחדים וטרדות.

דרכי יישום:

1. זיהוי והכרת מבנה המחשבה והקשר בין מחשבות לרגשות;

2. להגדיר זירות בעייתיות;

3. למנוע הזדהות עם המחשבות הלא רצויות;

4. לתרגל ולחזק את יכולת הבחירה הנחרצת במחשבה;

5. להגדיר על מה נמנעים לחשוב ולדבר;

6. להציב תוכן חלופי חיובי.

שאלה: מהי עבודת המחשבות וכיצד אפשר להשפיע על ילדים ונערים לעשות אותה?


הסדנה המוקלטת

פרק 17:

פרק 18:

גדולי החסידות מדגישים כי אחת מעבודות הנפש העיקריות שילדים צריכים ללמוד היא לסדר ולגדור את מחשבותיהם. עליהם לדעת אילו מחשבות רצוי לחשוב, אילו מחשבות מעודדות צמיחה ויצירתיות ואילו מחשבות יש להרחיק ולא לתת להן בשום פנים ואופן לחדור לתוכם. הם צריכים ללמוד לזהות מה מעורר מחשבות זרות ומה מחניק אותן.
מי שבריא בשכלו ונפשו, קובע הרבי הריי"צ, גם מחשבותיו מסודרות.[i] אפשר לומר את הדברים גם בדרך ההפוכה. מי שאינו גודר את מחשבותיו ומתיר להן לנוע ללא שליטה והכוונה עלול לעורר פחדים, חרדות וכעסים שיקשה עליו להתגבר עליהם.

מבנה המחשבות

המחשבות הן אמנם רק לבוש לנפש ומשמשות כזירה שבה מתבטאים כוחות הנפש הפנימיים, השכל והרגשות, אולם אחת הדרכים לשינוי רגשי היא דווקא מתוך שינוי הלבוש. תורת הנפש מדגישה כי במחשבות יש לנו שליטה. אמנם שליטה זו היא מלאכה קשה ודורשת תרגול ומיומנות, אבל היא אפשרית.

כשהמחשבות מתנהלות בלי שאנו מושלים בהן, משמע הדבר שגם הרגשות או המידות מתנהלים ללא הכוונת השכל. עצבות היא דוגמה בולטת להתרחשות נפשית שכזו. העצבות, בהיבט אחד שלה, היא מצב שבו הילדים או ההורים הציבו ציפיות מהילדים או מהחיים. כאשר הציפיות אינן מתגשמות או אפילו רק כשחוששים שמא לא יתגשמו, המחשבות על הציפיות הלא-ממומשות עשויות לעורר תחושות של מרמור וחוסר סיפוק.

מנגד, כשהאדם בוחר אילו מחשבות לחשוב, הוא גם בוחר אילו רגשות לעורר בקרבו. אם הוא יבחר לא לעסוק באי-ודאות עתידית או בעוולה ואי-צדק שקיפחו אותו, הוא יצליח למנוע מרגשות שליליים לסחרר אותו.

המחשבה, כלבוש לנפש, דבוקה בעצם הנפש. נוסף על היותה הזירה הפנימית, שבה באים לידי ביטוי הרגשות, יש לה עוד שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון הוא שהמחשבה נמצאת כל הזמן בתנועה. מחשבה אחת דוחפת אחרת. אפשר להחליף מחשבות, אך אי-אפשר להישאר ללא מחשבה, ללא לבוש פנימי. המאפיין השני הוא שבכל רגע נתון אנחנו יכולים לחשוב רק מחשבה אחת.

כיצד ניתן לנצח את המחשבות המעוררות רגשות שליליים, מסרבות לציית לשליטת השכל ומבקשות להתפשט ולכלות כל חלקה טובה?

אחת הטכניקות טמונות במאפייני המחשבה. בכל פעם שהילד יחליף מחשבה בעייתית שהוא עוסק בה במחשבה אחרת, הוא יגאל את עצמו מאותה מחשבה ויחזור למשול ברגשותיו. כלומר הגישה הזאת מעודדת לא "להילחם", להתמודד או לחפור במחשבה הזרה או השלילית. בגלל מבנה המחשבה, תמיד אנחנו מסוגלים לחשוב רק מחשבה אחת בזמן מסוים. הפתרון הוא למצוא למחשבות הרעות חלופה חיובית, הקשורה בערך ומשמעות. כך ממילא אותן מחשבות רעות תיגנזנה יחד עם הרגשות השליליים שהן מעוררות.

כלומר המבחן של דחיית המחשבות השליליות הוא עד כמה אנחנו מצליחים להסיח דעתנו מהן. עד כמה אנחנו מצליחים להזיז את עצמנו ולדבוק במחשבה הטובה, המכוונת, שיש בה תרומה לשיפור, תיקון והתקדמות. כך בלשונו של בעל התניא:

הרהור זה הרע העולה מאליו מהלב למוח… אלא מיד בעלייתו לשם דוחהו בשתי ידים ומסיח דעתו מיד שנזכר שהוא הרהור רע. ואינו מקבלו ברצון… וכל שכן להעלותו על הדעת לעשותו חס ושלום או אפילו לדבר בו כי המהרהר ברצון נקרא רשע באותה שעה…

וכן בדברים שבין אדם לחבירו מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינא ושנאה חס ושלום או איזו קנאה או כעס או קפידא ודומיהן אינו מקבלן כלל במוחו וברצונו ואדרבה המוח שליט ומושל ברוח שבלבו לעשות ההפך ממש…[ii]

בפועל, השכנוע שעלינו לוותר על מחשבות מסוימות, מחשבות שמזיקות לנו, מחשבות שאין בהן ערך ורק המיקוד בתוכן חיובי אחר יגאל אותנו מייסורינו, שכנוע שכזה דורש להתגבר על חסם נפשי אדיר. הדרישה היא להזיז בכוחות איתנים את כל כוח הרצון מכיוון אחד למשנהו. החסם נובע מכך שמסיבות שונות אנחנו רוצים באותן מחשבות זרות, מזמינים אותן לראשנו וקשה לנו להיפרד מהן. לעתים אנו מזדהים עם המחשבות הזרות וסבורים שהן חלק מאיתנו, ולא זו בלבד אלא שהן מועילות לנו. אנו בטוחים שאנו חייבים לחשוב על מה שמעורר בנו רגשות לא-טובים ואיננו מוכנים לשחרר את אחיזתנו באותן מחשבות. ההתגברות על החסם תתאפשר אם וכאשר נפנים את הנזק וחוסר התועלת שיש במחשבות הזרות, ומתוך כך נמנע כל דרך שהיא לקיומן, אצלנו ואצל הילדים.

כיצד עוזרים לילדים להגדיר את המחשבות?

  • זיהוי והכרת מבנה הנפש:

א. אחת המטרות הראשונות לצורך משילה על המחשבות היא לעזור לילדים לזהות את הקשר בין מחשבות לרגשות. לשם כך יש לסייע להם להתבונן בסוגי המחשבות השונות ולהסיק ביחד מה הרגש שעולה מאותן מחשבות. תרגילי זיהוי יכולים להיעשות גם בהתייחס למחשבות טובות וגם בהתייחס לאירועים שלא התרחשו דווקא להם. אפשר לבחון עם הילדים כיצד הם מרגישים כשהם חושבים על החופש הקרוב. מה לדעתם חושב ילד שעומד במגרש המשחקים ואף אחד לא רוצה לשחק איתו וכיצד הוא מרגיש ביחס לכך, או אילו מחשבות עולות בהם בימים שלפני בחינה חשובה, ואילו רגשות מעוררות אותן מחשבות.

ב. שלב נוסף בתהליך הזיהוי הוא לא רק להכיר את הקשר בין המחשבות לרגשות אלא לזהות ממש את המחשבות הלא-רצויות שלהם בשלב מוקדם, שבו קל לדחות את אותן מחשבות. אחת הבעיות עם מחשבות זרות וטורדניות היא שאלה עשויות לתקוף ילדים ומבוגרים, מבלי שהם שמים לבם אל הנזק העצום שיש בהן. הם אינם מתעוררים בזמן כדי ללמוד כיצד להתמודד איתן ולדחותן. במצבים אלה כדאי לעזור לילדים לברר על מה הם חשבו, עם או בלי משים, שעורר בהם רגשות לא-רצויים.

ג. כחלק מתהליכי הזיהוי של המחשבות השליליות כדאי להבין עם הילדים מתי ובאילו מקומות עולות בהם מחשבות לא-רצויות או מבלבלות וחסרות ערך בחייהם. הכוונה היא להגדיר יחד מצבים או זירות מסוכנות, שבהם המחשבות נוטות לנוע באופן עצמאי לכיוונים לא רצויים, כמו למשל בזמנים של בהייה מול מסך, בזמן של נסיעות ארוכות, בהעדר משימות מוגדרות. מדברי הבעל-שם-טוב עולה כי שדה פורה למחשבות זדוניות, הוא העדר עשייה ועצלות. במצבים שהאדם אינו מכוון וממוקד, עולה הסכנה שהמחשבות ינועו בצורה חופשית והן עלולות להיסחף למקומות שיעוררו את הרגשות השליליים.

כדי לחדד את הקשר בין המחשבות לרגשות, להבין אותו ולהסיק ממנו מסקנות, יש להסביר לילדים מהו התשלום הרגשי שגובות מחשבות מסוימות כגון: "למה אני אף פעם לא מקבל את מה שמגיע לי?", "למה לאחרים מותר ולי אסור?", "האם אוהבים אותי?", "אני חושב שאני לא מספיק טוב" או "לא מספיק חכם". במקומן מחשבות כדוגמת "מה התפקיד שלי ברגע הנוכחי", "מה השליחות שעליי לבצע כדי לחשוף את המשמעות של הרגע הזה", "לא נורא אם טעיתי, תמיד אפשר לשנות ולתקן", "הלחץ אינו מועיל לי", "אני מאמין ובטוח שהדברים יסתדרו כפי שצריך", הן בריאות ומעשיות הרבה יותר.

ד. הדרך הטובה ביותר בתחום החינוך בכלל ודחיית מחשבות שליליות בפרט היא לדבר עם הילדים, לתרגל איתם, להסביר להם את המנגנון הנפשי שדרכו ההרהורים והמחשבות מגיעים וכיצד אלה מעוררים בהם רגשות בעייתיים. כמו המבוגרים גם ילדים צריכים ללמוד את יסודות תורת הנפש ולהרחיב את ההיכרות שלהם עם פנימיותם עד כמה שאפשר. בהבינם את המבנה של הרגשות, ההתמודדות בהירה להם יותר. בשיחות המשותפות מומלץ לנסות להעלות רעיונות כיצד להתבונן בדברים חיוביים ומרוממים, כיצד לגלות את התכלית של כל רגע ולהסיח את הדעת ממחשבות בעייתיות.

  • המחשבות חיצוניות להם

הידיעה של הילדים כי המחשבות חיצוניות להן והן אינן מגדירות אותם, תעזור להם לא לזהות את עצמם עם המחשבות שעוברות להם בראש. הבנת המלכודת של המחשבות הלא-רצויות, חוסר היעילות שלהן והחובה להיפרד מהן, הן תובנות חשובות בדרך להימנע מהן. עם זאת, אין ואקום במחשבה. במקום המחשבות הנעות ללא שליטה צריך לבחור במה כן להתבונן ובאיזה תוכן חיובי יש לעסוק. כלומר לא מספיק לגרש את המחשבות הרעות, אלא צריך להציב חלופה של תוכן ענייני, חיובי, לא ציני ומפרה. שאם לא כן, הריק יתמלא שוב באותן מחשבות לא-נשלטות.

  • בחירה:

לאחר שהילדים מבינים את המבנה של המחשבות ואת אופן פעולתן, המשימה הבאה היא לשכנע אותם שהם יכולים וצריכים לבחור לדחות את המחשבות. בכל הנוגע למחשבה, תורת הנפש אינה מקבלת גישה רכה והעדר שיפוטיות. את המחשבות השליליות, הטורדניות, צריך לדחות בשתי ידיים ובנחרצות. אם הבחירה לא תהיה החלטית וכזאת שאינה משתמעת לשתי פנים, המחשבות הזרות יזהו את ההססנות ויצליחו לחדור לראשו של הילד. כשילד בוחר לדחות מחשבות אלה, הוא, כאמור, לוקח אחריות. כדי לבחור, הילד צריך להאמין שיש לו את כוח הבחירה ואת היכולת להכווין את מחשבותיו.

כיצד אפשר להוכיח לילד שהוא מסוגל לבחור לדחות מחשבות זרות? אפשר לדלות יחד עמו מצבים שבהם הוא משל על מחשבותיו ובכך לא אִפשר לרגשות שליליים לחדור לתוכו. כמו למשל בפעמים שבהן הצליח להיות ממוקד לאורך זמן בדבר-מה שעניין אותו, הרכיב דבר-מה, צעצוע, משחק או יצירה. ההתבוננות בפעמים אלה תוכיח לו כיצד תוך כדי עשייה ומיקוד בדבר אחר הוא אכן הצליח לא לאפשר למחשבות זרות להיכנס אליו. כשיבין שהוא מסוגל לבחור להחליף את לבושי הנפש, יהיה לו גם קל יותר לבחור בכך ברגעי האמת.

  • לדחות מחשבות זרות וטובות

כאן המקום לציין כי מחשבות זרות אינן בהכרח מחשבות רעות. גם מחשבה טובה יכולה להיות זרה למה שהילד עסוק בו ברגע זה. כשהוא עסוק בלימוד, מחשבות על חופשת סוף השבוע אינן מן העניין ורק מרחיקות אותו ממה שהוא עושה. מחשבות זרות הן מחשבות שאין להן נגיעה לכאן ועכשיו. הן מונעות מהילדים מלהיות ממוקדים, וזו הסכנה שבהן. אלה מחשבות שדוחפות אותם לא להיות מסופקים ממה שלפניהם ולהיות עסוקים בדבר הבא כמו פלאפון חדיש יותר, משחק מלהיב או בילוי קרוב.

ברור מאליו שמחשבות טורדניות ורעות קשה יותר לסלק ממחשבות טובות. בדרך כלל איננו רוצים שהילדים יגרשו מחשבות נעימות, גם אם הן מוגדרות כמחשבות זרות. אנו רוצים שלילדים יהיה נעים וטוב. אולם הגדרת המחשבות, מניעת הסחות דעת ומיקוד בהווה דורשים אימון. האימון הזה יכול להתחיל בסילוק מחשבות שאינן בהכרח רעות, אך אינן במקומן. רבי קלונימוס קלמיש מציע שיטת אימון שמתחילה במחשבות הטובות אמנם, אלא שהן חסרות תכלית ובאות בלא הזמנה.

ישנן הרבה מחשבות שאוהב אדם לחשוב אותן ולהתמיד בהן לא לשום תכלית רק סתם לשם תענוג. כגון מחשבה מאיזה שמחה אשר הייתה לו או מקווה אליה שתבוא לו. התחזק באמצע עונג זה והוי דוחה אותה בעל כרחך וברעש וחשוב מחשבה אחרת, לא לשום דבר, רק כדי להסתגל למשול על מחשבותיך…[iv]

האימון לגדור או לדחות מזמנים מסוימים מחשבות המסבות לילדים עונג אף שהן אינן במקומן ולא שייכות לעיסוק הנוכחי, הוא חלק מתרגול העוזר להגדיר מחשבה. מטרתו של אימון זה איננה להיפטר מהמחשבות הטובות אלא לסגל בילדים את היכולת לדחות בזמן אמת מחשבות לא-רצויות המעוררות פחדים ודאגות. האימון נועד להראות לילדים שהם מסוגלים להחליף מחשבה אחת באחרת והם מסוגלים להתמקד.

חשוב להדגיש שאין הכוונה כאן לדחיית מחשבות יצירתיות למשל. הקדשת הזמן להעלאת רעיונות היא חלק מהכוונת השכל להתבטא במחשבה ולהפיק תוצרים במחשבה, בזכות מיקוד ומניעת הסחות דעת מהתחום שבו אנו עוסקים.

העבודה עם הילדים היא לזהות את המחשבות שאינן תורמות לרגע הזה, להיות מודעים להן ולהבין שאין ערך כרגע לעסוק באותן מחשבות. העונג שמחשבות חסרות התכלית יכולות לעורר עלול להתהפך במהרה לתחושות לא-טובות, ולו משום שהילד מאבד את הבחירה על מצבו הרגשי וההכוונה של רגשותיו.

  • להגדיר על מה נמנעים מלחשוב ולדבר:

לילדים, כמו מבוגרים, באופן טבעי יש שאלות. לא תמיד השאלות הללו סדורות ובהירות. הרגע שבו הילד שואל הוא רגע שבו הוא רוצה את השיח ופנוי אליו ולכן זו הזדמנות חינוכית טובה יותר מאשר הזמנים שבהם אנחנו רוצים לדבר, לנאום, להסביר, ולהם אין פנאי אלינו. חלק מתהליך הגברת האמון של הילדים בעצמם ובהוריהם כרוך בעידוד הילדים לשאול את השאלות המעסיקות אותם, בכל גיל ובכל מצב. עידוד העלאת שאלות נכון גם אם מדובר בשאלות שטותיות או מגמתיות, כלומר בעלות מגמה הסותרת את זו של ההורים. ואולם ישנם מקרים של שיח שאינו מרומם אלא מנמיך. אלה בדרך כלל סביב נושאים שהשיח בהם אינו עוזר לשינוי במציאות, לתיקון או שיפור. כמו למשל שיח שמביא את הצדדים להתחפר במקומם ומזמין עוד ועוד מחשבות לא-רצויות. על פי גישה זו, לא כל דעה עליה להישמע ולא כל מחשבה עליה להיחשב. סוגיות העולות מהנפש האגוצנטרית, לא תמיד כדאי וחובה שיזכו לביטוי במחשבות שלנו וכלפי הזולת. משכך גם לא תמיד נכון ונדרש להגיד לזולת מה אנו חושבים עליו או לגלות את הרגשות הפנימיים, ולא בכל אירוע יש לדון.

***

תורת הנפש מדגישה את המחויבות למודעות לחיים ואת הדרישה לחיות כאן ועכשיו ולא לתת למחשבות חסרות תכלית על העבר או העתיד לנהל אותנו. מבחינת המנגנון הנפשי, אחת המשמעויות של חיים בהווה היא משילה של השכל על המחשבות, כך שאלה לא ינועו ללא תכלית. בכל פעם שהמחשבות בורחות לעיסוק בעבר או בעתיד ללא תכלית ברורה ורצויה, הילד מאבד את המודעות לרגע הזה ואת החיים ברגע הזה. יוצאים מן הכלל הם מצבים שבהם הוא בוחר במודע לחשוב על העבר או העתיד. אפשר לומר כי בחירת המחשבות והימנעות מלאפשר להן לנוע ללא שליטה הן מנגנון התורם לחיים בהווה ומכאן גם את השליטה ברגשות ודחייה של רגשות לא-רצויים.

תרגול – הורידו את דף תרגול 3 – הגדרת מחשבות

 

[i] הרבי הריי"צ מתאר את הקרבות ומעניק עצות לניצחון, ראו: שבת פרשת מקץ, ספר המאמרים, תש"א, עמ' 61; [ii]  תניא, לקוטי אמרים, פרק יב; [iii]  ראו בסעיף הקודם. על פי רבי קלונימוס קלמיש פעמים רבות מחשבות טורדניות נופלות לצעירים בשל היעדר יגיעה ומאמץ. ראו: חובת התלמידים, עמ' קלא; [iv] חובת תלמידים, עמ' קלב.

לכל מפגשי הסדנה

Back to top button
דילוג לתוכן