איך קרה שבמשך מאות בשנים אנחנו מובילים כאומה החדשנית והיצירתית ביותר? טור – YNET
טור שפורסם באתר YNET. לקריאה גללו מטה או בלינק.
אם הייתם בוחרים מדגם מייצג של אלף מאזרחי העולם, רק שניים מהם יהיו יהודים. אולם אם תכניסו אלף זוכי פרס נובל לאולם, 227 מתוכם יהיו יהודים. שיעור הזכייה בפרס היוקרתי הוא רק אינדיקציה אחת, שמצביעה על התמונה הגדולה של יזמות, חדשנות ויצירתיות בלתי פוסקת של בני העם היהודי.
איך קרה שבמשך מאות בשנים אנחנו מובילים כאומה החדשנית והיצירתית ביותר, בוודאי באופן יחסי למספרנו באוכלוסייה?
בספרו "לצאת מהקווים" מתאר בהרחבה קן רובינסון, סופר פופולרי בתחום היצירתיות, את השינויים הטכנולוגיים המהירים המתרחשים בעולם. אלו שינויים שמרגיש כל אזרח בעולם המערבי ולכן אין צורך לחזור ולמנותם. כתוצאה מהשינויים האלה מקצועות שהיו קיימים בעבר נמחקו ורבים מהמקצועות והקריירות שיעסקו בהם בעתיד תלמידי בית הספר כיום, עוד כלל לא הומצאו. המסקנות המתחייבות הן שחינוך בעולם משתנה אל לו להשקיע את עיקר המאמץ בידע, כי אם בפיתוח "רגישויות וכישרונות אישיים ובהעמקה בהבנת העולם".
רובינסון מונה את התכונות שהיזמים והעובדים בעתיד נדרשים להן. לדידו, כלכלה מורכבת יותר מַצריכה "כישרונות מתוחכמים יותר… המעסיקים אומרים שהם זקוקים לעובדים שיודעים לחשוב ביצירתיות, מסוגלים לחדש, מיטיבים לתקשר, יודעים לעבוד בצוות והם גמישים ובטוחים בעצמם".
אי-אפשר שלא להסכים עם רובינסון בדרישות שהוא מציב בפני עובדי העתיד. ישראל, אולי יותר מכל מדינה אחרת בעולם, מבינה זאת היטב. בזכות הבנה זו הפכה ישראל בשנים האחרונות למעצמת היי-טק ולמובילה בתחום החדשנות.
אלא שהחדשנות הטכנולוגית וההצלחה בתחומי חיים שונים לא צמחו בחלל ריק. כמובן, ישנם מנועי צמיחה הכרחיים אולם מעשים וחשיבה יצירתית זקוקים לקרקע תרבותית פורייה שתעודד צמיחה זו. אותה קרקע כוללת עידוד תפיסות עולם, השקפות ותנועות נפשיות מתאימות. את המקור לאותן תפיסות, השקפות ותנועות נפשיות ניתן למצוא במורשת היהודית בכלל ובפרט בגישתם והגותם של גדולי החסידות והקבלה בכל הנוגע למימוש פוטנציאל, התחדשות וחשיבה יצירתית.
כבר מאות בשנים גדולי החסידות רואים את הצורך בפיתוח שכלי ורגשי, וזאת הרבה לפני ההתפתחות הטכנולוגית המואצת. בהשקפת גדולי תורת הסוד לא רק המדע, הטכנולוגיה והעתיד התעסוקתי מציבים תביעות חדשות ממערכות החינוך. התביעות הללו הן חלק מתכלית הקיום שלנו כבני אדם ולכן מערכות החינוך נדרשות אליהן.
ננסה לתאר כמה מן העקרונות, אותה קרקע פורייה, אותן תובנות, תפיסות ותנועות נפשיות המקופלים במחשבה היהודית ומניעים לחשוב בצורה יצירתית ולפעול כדי לממש את אותה יצירתיות.
- יצירתיות מתחילה באמונה של האדם בכוחו לשנות את המציאות. אחת התרומות המשמעותיות ביותר של היהדות לאנושות היא בדיוק האמונה הזו. אמונה ביכולת של אדם אחד, כל אדם, איש או אישה, לפרוץ גבולות ומחסומים בחייו ולייצר שינוי מהותי בעולם, בעולמו הפרטי וגם בעולם הכללי.
מקור בולט לכך הוא בריאת האדם הראשון בראש השנה. בשונה משאר הברואים, מלמד תיאור הבריאה בבראשית, האדם נברא יחידי. הסיבה לכך, על פי המחשבה היהודית, היא בדיוק כדי לקדם את המסר שתכלית הבריאה תלויה בכל אדם ואדם. כל אדם הוא עולם מלא והתפתחותו בתור יחיד נוגעת לעולם כולו ומשפיעה על העולם.
- יצירתיות מתפתחת במקום שבו אני מוכן לבחון מחדש את הנחות היסוד של ה"עולם". על פי דעה אחת, אברהם, אבי האומה, נקרא אברהם העברי משום שצעד כנגד הזרם. הוא לא חשש לחדש ולחשוב באופן שונה ומנוגד לדעות הרווחות בזמנו. המדרש מלמד שלמרות היותו אחד, התייצב כנגד העולם עד ש"כל העולם כולו מֵעֵבר אחד והוא מֵעֵבר אחד". את העיקרון הזה, של הליכה כנגד הזרם, הוריש לבאים אחריו, כך שלא יתפעלו מהתפיסות הרווחות בכל תקופה ותקופה.
לאורך ההיסטוריה כאשר כל העולם הלך בכיוון אחד, יהודים הלכו בכיוון ההפוך. מסיבה זו, ניתן לומר, שעקרונות חשיבה יצירתית זורמים בדי-אן-איי של היהדות כבר אלפי שנים.
- יצירתיות, על-פי המחשבה היהודית, אינה סדרה של מסלולי תרגול טכניים, שלעתים רק מכסים על היצירתיות, אלא תהליך משמעותי של הסרת חסמים בנפש והתגברות על נטיות טבעיות.
כשאדם מתרגל הסרת חסמים רגשיים, שכליים, תודעתיים ואחרים במישורים שונים בחייו, הוא יצליח לחשוב יצירתית גם כשיתקל בבעיות עיוניות-למדניות, גם אם יגיע לשדה הקרב, גם אם יזמינו אותו לשולחן הדיונים בחברה עסקית וגם אם ייקלע למשבר משפחתי שהוא נזקק לפתור. לעומת זאת, אדם המחפש יצירתיות רק כשמונחת לפניו בעיה מסוימת ומאיימת, יתקשה יותר לעורר בתוכו את כוחות היצירה.
עידוד הסרת החסמים הללו נערך בין היתר על ידי לימוד והעמקה במבנה הנפש, רכישת תנועה של ביטחון, פיתוח האמונה בכושר ההשפעה שלי על העולם, והתמודדות עם רגשות לא רצויים, כחרדות, עצבות וסטרס לצד עידוד רגשות רצויים המניעים את האדם קדימה.
- הלב הפועם של החשיבה היצירתית הוא מימוש הפוטנציאל השכלי. ערך ידוע ומרכזי בחיים היהודיים הוא הלימוד. הלימוד כולל לא רק קריאה והבנה אלא מחייב תרגול פעילות שכלית מעמיקה ברבדים שונים כדי לגלות את ה"תוך" של העולם. הלב של המאמץ הוא לזהות בכל סוגיה את הנקודה המופשטת, את הרעיון העיקרי כשהוא מופשט מלבושים, דוגמאות, סיפורים, נתונים וכדומה. זאת במטרה לפרוץ את גבולות ההבנה ולהגיע להתנוצצות של תובנות. לאחר שלב ההפשטה נדרש תהליך של הלבשת התובנות שעלו בלבושים שונים, כדוגמת סיפורים, דוגמאות ונתונים.
- היצירתיות היהודית נובעת במובנים רבים מאי כניעה לתודעת פירוד. במקום תודעה הריבוי היהדות דוחפת לחפש את אפשרויות האחדות, את החוט המקשר בין מאורעות, חוקי הטבע, בין אנשים ובין כוחות הנפש שלנו עצמנו. על פי המחשבה היהודית גילוי האחדות בבריאה הוא גילוי התמונה הפנימית והאמיתית של הבריאה. תולדה של השקפה זו היא שהאדם מסוגל לחבר הפכים ולשאת דעות ורעיונות סותרים ולא להיות מאוים מדעות הפוכות לאלה שלו.
- ההיסטוריה היהודית רצופה קשיים משברים וגילויי רוע. החשיבה היהודית דוחפת לא להיבהל ולהיכנע לאלה. סוד ההישרדות היהודית קשור בהכרה שיש להם תפקיד ויש לגלות את המהות החיובית שבקושי, באתגר ובניסיון. היכולת להתגבר על משברים נשען במידה רבה על תודעת שליחות. שליחות היא הידיעה שיש לכל אחד בכל מקום תפקיד בעולם. התפקיד הזה הוא לא האינטרס האישי שלו אלא חלק משליחותו להיטיב עם המציאות ולא להיכנע לה. כדי למלא את שליחותו על האדם לגלות את מלוא כוחותיו. תודעה השליחות וגילוי מלוא הכוחות הם מנוע רב עוצמה בחיים היהודיים מאז ומעולם. התודעה הזו מונעת עשיה ויזמות רק מתוך רצון להתפרסם או להרוויח כסף. היא מעניקה עומק ומשמעות לפעולות ודוחפת להתגבר על קשיים ומכשולים.
כמובן שלא בכל זמן ולא בכל מקום התגלו עקרונות אלה ורבים אחרים בקהילות היהודיות. אך בהחלט ניתן לומר שבמקומות בהם הם כן התגלו, הם הפכו את החינוך והערכים היהודיים לכאלה המאיצים יצירתיות, מימוש פוטנציאל ופריצת גבולות.
