לימודי התבוננות

כיצד התגברות על האגו יכולה לשפר את החיים | לימודי התבוננות 53

הישות עלולה להיות כוח הרסני. היא מסוגלת לעוור ולהבדיל את האדם מסביבתו. מהי אותה ישות חמקמקה הזוכה לאינספור הצדקות, מדוע ההתגברות עליה יכולה להציל יחסים, עסקים וחיים; כיצד מזהים את הישות מתגברת וכיצד מנמיכים את עוצמתה המאיימת.

השיעור יתקיים ביום שלישי, 21:30 בזום. להצטרפות

כיצד התגברות על האגו יכולה לשפר את החיים | לימודי התבוננות 53 from התבוננות – ד"ר יחיאל הררי on Vimeo.

מקורות

  • המוחין הן ביטול. הישות היא במידות

"שהמדות הם התרגשות והתפעלות הוא לפי שהמדות הם ישות עצמו,

משאין כן מוחין הם בהתיישבות, והם ביטול עצמו, שהרי אי אפשר לעמוד על דבר חכמה כי אם כאשר האדם מבטל את חכמתו ודעתו ורוצה לעמוד על החכמה בלי שום פניות.

ואין זה בסתירה לענין התוקף שבמוחין, וכפי שרואים שהחכם הוא בתוקף כו', כי התוקף הוא לאחר שבא למסקנת הענין לאמיתתו כו', ותוקף זה אינו מצד ישות עצמו, אלא אדרבא, מצד ביטול עצמו, דכיון שהוא מבטל את חכמתו ודעתו ואין לו שום מציאות מלבד מציאות החכמה ששקוע בה.

לכן לא שייך שתהיה אחיזה לדברים הסותרים וההפכים להחכמה, מאחר שאין לו שום מציאות מלבד מציאות החכמה. ומאחר שהמוחין הם ביטול והמדות הן ישות, לכן הנה חיבור המוחין ומדות הוא ע"י הפרסא דוקא".[1] (הרבי מליובאוויטש, תשי"ג)

  • יש הולדה – יש ישות (אדמו"ר הזקן)

לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ. (משלי יח ב)

"לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו. פירוש כסיל הוא בחינת יניקת החיצונים שיניקתם מהמדות דקדושה… אך יניקה זו הוא דוקא מהמדות כשיצאו כבר מבחינת בינה להיות בחי' בפני עצמם… אבל בהיותן כלולים ונעלמים בבחינת בינה ונקראים חסדים המכוסים אז אין מהם יניקה לחיצונים כי בינה נק' עלמא דחירו כו'

ולכן לא יחפוץ כסיל הנ"ל בתבונה אותיות בן ובת היינו המדות זו"נ (זכר ונקבה) כשהם כלולים בתבונה ונקראים תעלומות לבו

לא יחפוץ הכסיל בזה – יען מבחינה זו אין לו יניקה

רק בהתגלות לבו שהוא התגלות המדה אז יש לו יניקה, והטעם הוא כי יניקת החיצונים אינו נמשך כי אם מבחינת היש משא"כ (משאין כן) מבחינת אין.

והנה כשהמדות כלולים בהשכל וההתבוננות הם בלתי מורגשים עדיין ליש ודבר וזה נק' תעלומות לב שנכלל האהבה ומכוסה בשכלו והשגתו והתבוננותו ומגודל ההתקשרות בההשגה אינו מרגיש האהבה כלל רק הם כלולים באור אימא ואינם בבחינת הרגשה וישות כלל ואז נקראים בשם תבונה אותיות בן ובת הכלולים בהתבונה והדעת ממש וע"כ אין מזה שום יניקה לחיצונים שהם בחי' היש הגמור[2]

  • שני סוגי חכמה

"סִּכְלוּת הוא חכמה דלעומת זה, וזהו שהיצר הרע נקרא בשם מלך זקן וכסיל. ומצד החכמה דלעו"ז (לעומת זה) נעשה ענין הפירוד,

דהנה, ההפרש בין חכמה דקדושה לחכמה דלעו"ז הוא, שחכמה דקדושה פועלת ביטול, וחכמה דלעו"ז פועלת ישות ופירוד. דהנה, חכמה דקדושה מבארת ענין ההתהוות יש מאין, ושגם לאחר שנתהווה צריך להיות תמיד האין בהיש להוותו ולהחיותו, כיון שכל מציאות היש הוא האין האלקי, ולכן פועלת החכמה דקדושה ענין הביטול,

ולא רק במוחין אלא גם במדות, והיינו, דעם היות המדות יש ומורגש, כידוע ההפרש בין מוחין ומדות, שמוחין הם בתנועה של ביטול, שמבטל את עצמו ומתמסר להבין את הענין, משאין כן מדות הם בתנועה של ישות והרגשה, מכל מקום, פועלת חכמה דקדושה ענין הביטול גם בהמדות,

משאין כן חכמה דלעו"ז עוסקת בהיש לאחר שנתהווה, היינו שמבארת פרטי עניני היש, וכיון שכל עסקה הוא בהיש לכן היא פועלת ישות לא רק בהמדות אלא גם במוחין, והיינו דלבד זאת שהמדות מצד עצמם הם בתנועה של ישות, הנה החכמה דלעו"ז מוספת בהם ישות, והיינו שהמדות הן מדות רעות וכו'.

וזהו הטעם שכמה חכמים גדולים מחכמי אוה"ע (אומות העולם) היו מושחתים במדות רעות במדה הכי גדולה, ולא הועילה להם חכמתם כלל, דטעם הדבר הוא לפי דחכמה דלעו"ז פועלת ומוספת ישות. ולהיות שחכמה דלעו"ז פועלת ישות ופירוד…"[3]

  • הישות נמשכת לדברים עבים וגסים

"ישות וגסות רוח דהיינו שהרוחניות היא בבחי' גסות ועביות. ולזאת נמשכת אחר דברים גסים ועבים ואינה מתפעלת מדברים דקים ורוחנים כי גסות וחומריות הגוף הם המלבישים את הנפש מראשה ועד רגלה

ובפרט בבע"ת (בבעלי תשובה) שמתחלה נמשך אחר צרכי גופו וקשה לו ליפרד ממנו מחמת שהוא מלובש ומושרש בטבע גסות וחומריות הגוף ונפש הב המית המלבישים אותו.[4]

והתלבשות זו נקרא בר"מ בשם סרכות הריאה (וע' מזה ג"כ ברע"מ פ' פנחס דרכ"ז סע"ב ודרכ"ח ע"א)

שהריאה נסרכת ודבוקה ומושרשת עד שאינה יכולה להניף על הלב (ע' ברע"מ שם דרל"א סע"א ודרל"ד א' ודרל"ה)

כי אין לה כח להעלות כנפיה לפרחא ולסלקא קדם מלכא ולכך היא דבוק ומושרש בצרכי גופו."


[1] כי תבואו אל הארץ, ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"ג

[2] ליקוטי תורה > פרשה מסעי > צ א

[3] ת״ר מצות נר חנוכה, ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד

[4] ליקוטי תורה > דרושים לר"ה > סב א

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אתכם גם:

Back to top button