לגלות את הכוחות - שכל, רצון ותענוג
חוק ההגשמה: להגדיר רצון ואז להרפות
כשאני רוצה יותר מדי ומפגין רצון זה, אני עלול לדחות אנשים. כך זה ביחסים, כך בעסקים וכך במישורים אחרים בחיינו.
למה זה קורה?
כי הרצון מטבעו מבקש להתפשט ולהשתלט. משכך, אני לא מכבד את האדם שמולי ולא מאפשר לו לבחור להיות שותף בהגשמת הרצון.
כדי לשתף אנשים בהגשמת הרצון שלי אני צריך דווקא להרפות מהרצון החזק ואפילו לבטלו.
מקורות
- עץ חיים ענף ב, עניין אין סוף ברוך הוא
- דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל, אלא הכל היה ממולא מן אור אין סוף פשוט ההוא ולא היה לו בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשוואה א', והוא הנק' אור אין סוף. וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו (אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו בענף הא' בחקירה הראשונה), והנה אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש [1] וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני מנקודה אמצעית ממש כזה
- המשך תער"ב, שבת פרשת צו, העת"ר
והנה כללות ענין הצמצום הוא ענין ביטול הרצון (רצון ענינו התפשטות ומרוצה ולכן הצמצום שעניינו סילוק והעלם האור זהו בדומת ביטול הרצון)
דהאור אין סוף שהיה ממלא מקום החלל הוא בחינת רצון, דשמו בגימטריה "רצון" (346) כו'.
ומה שהניח כביכול אורו על הצד הרי זה כענין ביטול הרצון
