מפני שיבה תקום. הזוהר מציע פירוש אחר לגמרי ממה שחשבתם.

מפני שיבה תקום
וכך הוא פירוש הזוהר (ח"ג רכז, רע"ב):
ההוא, זה שמאמלל אותי, מפיל אותי למטה, גורר אותי למקומות ורגשות שאני לא רוצה, משאיר אותי בתוך עצמי, ההוא, היצר ההוא, קוראים לו גם "מלך זקן וכסיל" (קהלת ד, יג). 
הוא מלך, שליט. אבל הוא כסיל, כי התוצאה של שלטונו היא הרת אסון.
לכן מפרש הזוהר "מפני שיבה תקום". כלומר עוד לפני שאותו מלך זקן וכסיל, לפני שהיצר הרע או הנפש הבהמית מתפתחים וצוברים כוחות, תקום! תיכנס לעמידת מוצא, תתגונן, תהיה מוכן לקרב, תמנע ממנו, מאותו היצר, להתלבש עליך ולהתפשט בתוכך.

"מפני שיבה" פירושו לפני שיבה. שכן כאשר היצר כבר גדל, התפתח, כמו גידול טפילי, והגיע לדרגת שיבה, כאשר הוא שולט בכל חלקה טובה בחייך, המאבק בו הרבה יותר קשה.
כך שכמו בכל מלחמה וכמו בכל רפואה, קל יותר לנצח בתחילה, באימוץ רפואה מונעת, לפני שמתחזק השונא.

(וראו גם תורת מנחם, תשי"ד, יא, עמ' 248.)