מהם חיים נעלים, ולמה ד"ר לפיזיקה יכול להיות אדם לא שכלי
מהי מעלת האדם על פני כל נברא אחר?
יתרון האדם הוא בכח השכל שלו.
מה טבעו של השכל?
השכל מבקש לחפש, לחקור, לנסות להבין ולגלות את האמת והצדק.
מאחר וגדר השכל הוא לחפש אחר האמת והצדק בכל דבר, האדם השכלי שואל על כל דבר למה ומדוע. מדוע צריך להיות כך ולמה כך. הוא מחפש הצדקה עניינית לכל דבר.
כתוצאה מהשאלות הללו האדם השכלי הופך להיות מוכוון מטרה. המטרה שהשכל משרטט לו.
על ידי יצירת המטרה וההכוונה אליה, השכל מרומם את האדם ממקומו.
אלא שלא כל מי שמשתמש בכוח השכל יכול להיקרא אדם שכלי. במקרים רבים האדם יכול להשתמש בכוח השכל בצורה מעוותת. למשל גנב. הוא יכול להשתמש היטב בכוח השכל, אבל מה שמניע אותו הוא לא השכל אלא מאווייו האישיים, שהם בוודאי אינם שכליים.
כך שהגנב משתמש בכישוריו השכליים, אבל לא מנצל את טבע העלייה של תנועת השכל.
ולא רק גנב. בכל פעם שתשאלו מישהו מדוע הוא נוהג כך ותשובתו תהיה: "כי כך אני רוצה" או "כי כך הוא הטבע שלי", הוא יעיד על עצמו שהוא אינו אדם שכלי, גם אם הוא ד"ר למדעים מדוייקים או חוקר מוח מדופלם.
הסיבה לכך היא שבכל המקרים שבהם הרצונות האישיים, המאוויים והתאוות הם שיוצרים עבור האדם את המטרה המניעה אותו ולא תנועת השכל המחפשת אחר האמת, האדם מעיד על עצמו שהוא רק משתמש בשכלו למימושו האישי, האגוצנטרי. כלומר הוא משתמש בכוח השכל ולא בתנועת השכל.
לעומת זאת במצב שבו אדם מוכוון מטרה שנוצרה באמצעות תנועת השכל, השכל מסיט את המיקוד מהאדם לעניין. כובד המשקל בחיים עובר מהאינטרס לחיפוש הנעלה והצודק. ורק אז חי האדם חיים נעלים באמת מחיי כל נברא.
(וראו גם הרב יואל כהן, המועדים בחסידות, פורים)
