תודעה כוזבת – לנצח את האויב הכי גדול בנפש, עמלק

האויב הכי גדול בנפש הוא לא רגשות שליליים, אלא מה שמעורר אותם. מהו הכוח הזה בנפש שאחראי על התודעה הכוזבת שמשתלטת עלי.

מקורות

• דברים כה, יז

זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

• דברים כה, יט

וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכׇּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ פ

• במדבר כד, כ'

וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גֹּויִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִיתֹ֖ו עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃

• שמות יז, טז

וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃

וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ (פ)

• שמות יז

וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃

וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃

וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃

• תורה אור הוספות מגלת אסתר קכג,ג

הנה בחי' קליפת עמלק הוא בחי' המנגד להתגברות הרצון לה' לעמוד נגד כל מונע כנ"ל אלא אדרבה הוא בחי' התגברות הרצון לנגד רצון העליון לעשות היפוכו כמו בחי' תוקף התקשרות הרצון בעניני עולם הזה. המסתירים אור אלקי וגם שיתעורר לבו לפעמים בתשובה יתגבר מצד בחי' הקשיות עורף לעמוד לנגד התעוררות זו ולבטל אותה כו'

וזהו בחי' עמלק וכמו שכתוב את זה לעומת זה עשה אלקים כו'

ולשון עמלק כמו ומלק את ראשו ממול ערפו כו' שהוא בחי' קשיות עורף דקליפה כו' העומדת ממול עורף בבחי' אחוריים דקדושה.

ועד"ז וגיד ברזל ערפך וזהו ענין ערפה

וזהו שורש המן האגגי משרש קליפת עמלק שעומד ממול עורף כו'

ולכך הפיל המן הגורל כי הנה ענין בחי' גורל הוא בחי' שלמעלה מן הדעת

כי על ידי הדעת בוחר על פי טעם ושכל ויש בחירה לברור כו'

מה שאין כן כשיפול גורל כו' היינו שמבטל הבחירה שעל פי הדעת אלא יתלה הדבר רק כמו שהוא יפיל הגורל גם שיהי' לנגד הדעת והבחירה כו'

ואם כן בהכרח לומר שתולה הדבר בבחי' שלמעלה מן הדעת והוא בחי' הרצון שלמעלה מן הדעת

• מדרש תנחומא כי תצא יא

כל זמן שזרעו של עמלק קיים בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם, אבד זרעו של עמל' מן העולם, השם שלם והכסא שלם.

• במדבר כד, כ

וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃

• הצמח צדק, דרך מצותיך

אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים כו' (שמ"א ט"ו ב'), והמובן מדבריו שעיקר הקפידא על עמלק הוא לפי שארב לישראל על פרשת אורחין, והרמ"ז והמק"מ פירשו שהענין כי עמלק הוא דעת דקליפה ומקומו נגד דעת דבין כתפין דקדושה והוא מראשית עולמות הטומאה המתחילים מכנגד אחורי היכל הרצון דבריאה

• תורה אור, תצוה ג׳, ה׳

והנה עיקר המסך המבדיל ומחיצה המפסקת הוא ראשית גוים עמלק. שהוא ראש לשבעה גוים. וכתיב מלחמה לה' בעמלק מדר דר אפי' בזמן הזה שלא שייך מלחמת עמלק בגשמיות. מ"מ ברוחניות הנפש יש בחי' עמלק והיינו בחי' גסות הרוח בחוצפה וגבהות כמ"ש אם תגביה כנשר וגו' וממנה באות מדות רעות מבית ומבחוץ. מבית בפנימית הנפש גסות הלב ונצחנות וכיוצא בהן.

ענין מחיית עמלק בגימטריא ספק4, חוצפא בלא טעם5, אחת מ"שלש מצוות (ש)נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ"6, הוא לבטל את הספק והגיאות (עמלק בגימטריא רם7) בתכלית. והיינו ע"י ביטול בעצם ממש. דמלחמת ז' עממין היתה עבודת אתכפיא ואתהפכא דז' מדות רעות, וכבר נשלם זה בדרך כלל ע"י בני ישראל, כפסק הרמב"ם8 ד"כבר אבד זכרם", אבל

מלחמת עמלק היא מדור דור, לבטל את הגיאות בתכלית. וזה מסתעייא מלמעלה מעלה מבחי' "כי גאה גאה"9 (כתרגום אונקלוס: אתגאי על גיותניא וגיאותא דילה היא). העבודה במדות הנפש מסתעייא מלמעלה מבחי' גאה, אריך, ששייך להשתלשלות, טו"ד. משא"כ מלחמת עמלק צריכה סיוע מלמעלה מעלה, מבחי' דכי גאה גאה, עתיק.

קליפת עמלק היא בחי' גיאות בעצם, לזה פאַרנעמט ער זיך אַנטקעגן עצמות, והביטול שלו יכול להיות ג"כ רק ע"י עצמות.

ולפיכך, כל עוד שלא נשלמה המלחמה, עדיין יש ספיקות בהשגות, אפילו במרום. ובכתבי האריז"ל10 מצינו ספיקות בהשגה בעתיק, והלא עתיק הוא בחי' מרום (כידוע מסדר הספירות בסוף ברכת יוצר אור11). ולכן מחיית עמלק תתקיים בשלימות באחרית הימים, אחר מינוי מלך

• תורה אור, הוספות מגלת אסתר, קיח, ד

וע"ז רמזו רז"ל המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ כו' שהוא עץ הדעת ששם יש יניקה לקליפת עמלק לנגד העורף המכסה למוח הדעת כו'

עמלק הוא גסות הרוח והוא ראשית להם. כי גסות הרוח היא שרש כל המדות רעות. ולכן המן שהוא בחי' גסות רצה להשמיד ולהרוג את כל היהודים שהם בבחי' בטול הפך היש והגסות.