למצוא מנוח לנפש – איך מתמודדים עם מרה שחורה ומרה לבנה

מרה שחורה ומרה לבנה משפיעות לנו על הנפש באופן יומיומי. איך נולדת המרה? מה ההבדל בין סוגי המרות? למה המרה גורמת לנו לחוסר מנוחת הנפש ואיך מתמודדים איתה.

מקורות

הרבי מליובאוויטש, והסיר הוי' ממך, ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
שרעיונו משוטט אצלו ואינו מוצא מנוחה לנפשו, שזהו מצד העדר הדעת, וכמבואר בארוכה בהמשך עת"
בפירוש מאמר הזהר אל אחר אסתרס ולא עביד פירין,
שבקליפה יש רק בחי' המוחין דחו"ב אבל חסר אצלם מוח הדעת,
שהו"ע ההכרעה, וכיון שחסר בחי' הדעת,
אין בו הכרעה, אלא רעיונו משוטט אצלו ואינו מוצא מנוח לנפשו.
ועד שמזה נשתלשל מחלה זו מרה, והיינו, שלא נרגש אצלו הענין דנופת תטופנה שפתי זרה, אלא מרגיש כבר שאחריתה מרה כלענה, ואעפ"כ עומד בהמחלה כו',

ספר הזהר , משפטים ג׳:

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (בראשית ב׳:י׳) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, נָהָר דָּא, לָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין, מִלְּאַפָּשָׁא וּלְמִסְגֵּי וּלְמֶעְבַּד פֵּירִין. וְאֵל אַחֵר אִסְתְּרַס, וְלֵית לֵיהּ תִּיאוּבְתָּא לְעָלְמִין, וְלָא אָפִּישׁ, וְלָא עָבִיד פֵּירִין, דְּאִלְמָלֵי עָבִיד פֵּירִין, יְטַשְׁטֵשׁ לְכָל עָלְמָא.

תרגום הסולם – ת"ח כתיב ונהר וכו': בוא וראה, כתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, שהוא ז"א המשקה את המלכות שנקראת גן. נהר זה אינו שוקט לעולם מלהפרות ולהרבות ולעשות פירות, ואל אחר נסתרס ואין לו תאוה לעולם, ואינו מפרה ואינו עושה פירות, כי אם היה עושה פירות, היה מעכר את כל העולם.

תורת מנחם, שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג, 263.

יש כאלו שמצד תכונות נפשם חפצים הם ב"עשה טוב" ולהקל, ויש כאלו שמצד תכונות נפשם חפצים הם ב"סור מרע" ולהחמיר. – שניהם מקיימים את כל המצוות, אלא החילוק הוא במה הוא עיקר החיות שלהם, ואצל כל אחד הרי זה בגלל רצונו לקיים המצוה שבדבר.

וזהו גם החילוק בין שני הדרכים לבוא להכרה בגדלות השם ושפלות האדם – לימוד המוסר ולימוד החסידות67:
הסדר דלימוד המוסר הוא בענין ד"סור מרע" – כיצד להזהר ולהשמר ממדות בלתי-רצויות והנהגות בלתי-רצויות, ואח"כ גם בנוגע למדות טובות שצריך לדבוק בהם, אבל עיקר ההתעניינות, החיות והלהט הוא – כיצד להזהיר ולשמור יהודי ממדה בלתי-רצוי',
ואכן, "הוכח תוכיח את עמיתך"68 – וכפי שמביא אדמו"ר הזקן בסוף אגה"ק69: "אפילו מאה פעמים"70 – הרי זו מצות עשה מן התורה;
אבל, יש כאלו שעיקר החיות והלהט שלהם הוא בדברי רבינו הזקן בפרק "לב" בתניא בנוגע לקיום מצות אהבת ישראל, ובאופן שגם אם לא יצליח כו', "לא הפסיד שכר מצות אהבת רעים" – שזוהי מצות עשה: "ואהבת לרעך כמוך", כמו "הוכח תוכיח את עמיתך".
טו. וכיון שב' ענינים הנ"ל, אף ששניהם בקדושה, הרי הם הפכיים זמ"ז – צריך לעשות שלום ביניהם, כשם שהקב"ה "עושה שלום במרומיו", בין מלאך של מים ושלג למלאך של אש, גבורה ודין.
ואופן עשיית השלום ביניהם הוא – ע"י קו האמצעי שהוא נוטה לקו הימין (כלשון הזהר71), היינו, שגוברת ומכרעת הנטי' שעיקר החיות והלהט יהי' ב"עשה טוב", להקל ולהטיב,
שאז – כלשון התניא – "לא הפסיד": כאשר עוסק ב"הוכח תוכיח", הנה אם יש בזה ענין בלתי-רצוי, נמצא, שגרם עינוי ליהודי ("געמאַטערט אַ אידן"); אבל כאשר עוסק ב"ואהבת לרעך כמוך", הרי גם אם לא יצליח למלא את תכלית הכוונה בזה, "לא הפסיד שכר מצות אהבת רעים