לדעת להתפלל

'מודה אני' – כיצד אתם קמים בבוקר? | לדעת להתפלל

כיצד אתם קמים בבוקר? עם איזה מצב רוח ואיזו תודעה? עד כמה אתם סקרנים לקראת המשך היום? האם הבוקר משכים אתכם או שאתם משכימים את הבוקר?

לימוד בסידור אדמו"ר הזקן עם לקוטי תורה.

מוזמנים להצטרף ללימוד בזום. עדכונים לגבי שעות הלימוד ולינק להצטרפות בקבוצת הוואטספ הייעודית. השבוע הלימוד יתקיים ביום שני 21:00. לקבלת הלינק בזום (הלינק הקבוע של פסיכולוגיה בפרשה)

מקורות

להורדת קובץ הלימוד | לינק להורדת סידור אדמו"ר הזקן עם לקוטי תורה בשלמותו

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:

שבכל יום צריך לקנות בנפשו אמונה חדשה מהמקור – כי ימים יוצרו.

כל ימי האדם שבעים שנה הם יצרו וקצובים לאדם.

ולא אחד בהם שהקרי הוא בו"ו (ולו) שהימים הנקצבים הוא בשביל שיתגלה ויתרבה הארה באמונה בתוספת חדשה בכל יום.

וזהו רבה אמונתך, מבחינת סובב. על ידי שרואה בכל יום ערב ובקר תמידין כסדרן מזה יכיר למעלה מהזמן.


רש"י על איכה ג׳: כג

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים. מִתְחַדְּשִׁים הֵם חֲסָדֶיךָ מִיּוֹם אֶל יוֹם:

רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. גְּדוֹלָה הִיא הַבְטָחָתְךָ, וְדָבָר גָּדוֹל הוּא לְהַאֲמִין בְּךָ שֶׁתְּקַיֵּם וְתִשְׁמֹר מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּ לָּנוּ:

רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ ולא [וְל֖וֹ] אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃ תהלים קלט טז


רש"י על תהילים קל״ט:טז

ימים יצרו ולא אחד בהם. כל מעשה האדם ותכליתיהם גלוים לפניך כאילו יוצרו כבר אע"פ שלא היה אחד מכולם ולא היה עדיין כאחד בעולם ואלו הם פלאי מפעלות אלהים ומשפט גבורתו שעתידות גלוים לפניו טרם תבאנה וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן וגו' (ירמיהו א׳:ה׳):

ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ב׳:א׳:א׳

יִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר שֶׁיְּהֵא וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיָּקוּם בִּזְרִיזוּת בְּלִי עַצְלוּת, וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ (בספר המדות אות זריזות) שֶׁזְּרִיזוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בַּלַּיְלָה הָאֱמוּנָה בֵּין בִּקְלִיפּוֹת וּבַבֹּקֶר נִתְגַּדְּלָה וְנִתְעוֹרְרָה הָאֱמוּנָה, עַל-כֵּן צָרִיךְ לָקוּם מִן הַשֵּׁנָּה בִּזְרִיזוּת לְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה כְּדֵי לִבְנוֹת וּלְגַדֵּל אֶת הָאֱמוּנָה וְזֶהוּ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר…


בעל שם טוב, נח ל״א

צריך האדם לשמור פיו ולשונו מכל דיבור, ואפילו דבר הרשות החמירו רבותינו ז"ל קודם התפלה כמו שאלת שלום, (ברכות די"ד ע"א) אף זה פוגם קודם התפלה, כי ידוע שהעולם נברא על ידי מחשבה ודיבור ומעשה, וראשית הכל הוא המחשבה, והדיבור הוא ענף המחשבה, והמעשה הוא ענף הדיבור, וכמו כן האדם בקומו משינתו, שהוא נעשה בריה חדשה כמו שאמר הכתוב (איכה ג') חדשים לבקרים, אם ידבר תחלה דבריו דברי הרשות, ופשיטא דברים אשר לא כן, אף אם יתפלל ויעסוק בתורה אחר כך, הכל מסתעפין ונמשכין אחר הדיבור הראשון, כי כמו שהדיבור הוא ענף המחשבה וטפלה אליו, כן הדיבור השני אל הראשון, כמו שכתוב בזוהר (פ' קדושים דפ"ג ע"א) ובכתבי האר"י ז"ל בענין כיבוד אח הגדול מפני שאח הבכור נוטל חלק העקריי ושאר אחיו הם המסתעפים ממנו וענפים אליו, כן הוא כאן, ולכן יזהר האדם שיקדש ויטהר דיבורו הראשון, ויזדכך מחשבתו הראשונה שתהיה דבוקה בקדושה, כדי שימשוך אליה כל שאר הדבורים שאחריה. ואחר כך כשיעמוד בתפלה מתוך שמחה של מצוה, כמו שקידש דיבורו ומחשבתו כנ"ל, בוודאי יענה בתפלתו: (כתר שם טוב ד"כ ע"ב, לקוטים יקרים די"ב ע"א)


Back to top button
דילוג לתוכן