איך לא להתרגז • פסיכולוגיה בפרשה, ויגש

יחיאל הררי ד׳ בטבת תשפ״ג (28/12/2022)

ישנם שלושה תנאים שנדרשים כדי שנתרגז.

יוסף מסביר לאחיו כי דווקא האובייקטיביות של השכל והלימוד מועילים כדי לפרק את התנאים הללו וללמד אותנו כיצד לא להתרגז.

התבוננות – ד"ר יחיאל הררי · איך לא להתרגז • פסיכולוגיה בפרשה, ויגש

מקורות

בראשית מה

לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃

וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃

וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃

וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃

וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃

אבן עזרא על בראשית מ״ה:כ״ד

וטעם אל תרגזו. שיכעוס איש על אחיו בעבור מכירתו:

וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱ-לֹהִ֑ים

וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

רמב"ן – אל תפחדו

רמב"ן על בראשית מ״ה:כ״ד:א׳

אל תרגזו בדרך רגז לשון רתת ותנועה ויאמר בבאו מן הפחד על הרוב לב רגז (דברים כח סה) ורגזו וחלו (שם ב כה) ותחתי ארגז (חבקוק ג טז) ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה (יחזקאל יב יח) ולכן הנכון בעיני בפסוק הזה שאמר להם יוסף אל תפחדו בדרך והענין כי בעבור נשאם בר ולחם ומזון וטוב מצרים בימי הבצרות יפחדו אולי בדרך בלכתם יבואו עליהם לסטים וכל שכן בשובם עם כל רכושם ולא ימהרו לדבר ולכן אמר להם שילכו בזריזות וימהרו לבא כמו שנאמר (בראשית מ״ה:ט׳) מהרו ועלו אל אבי ואל יפחדו כלל בדרך כי שמו עליהם שהוא המושל בכל ארץ מצרים וחיי כל הארצות ההם בידו וממוראו ייראו הכל וילכו ויבאו לשלום:

רשב"ם – איך אל תיראו

רשב"ם על בראשית מ״ה:כ״ד:ב׳

אל תרגזו – אל תיראו כלום בדרך מפני ליסטים כי שלום מכל צד. וכן: רגזו ואל תחטאו. היו יראים מן הקב"ה ולא תחטאו. וכן: ונתן ה' לך לב רגז. דחיל בתרגום. וכן: ירגזון יריעות. לשון נענוע כאדם המתיירא. וכן: רגזה בוטחות. המרגיז ארץ ממקומה. אבל רגזה [רגזה] של תרגום של דניאל ושל עזרא לשון כעס. טרנב"ל לע"ז של רוגז של כ"ד ספרים.

בכור שור, בראשית מ״ה:כ״ד:א׳

אל תרגזו בדרך. אל תפחדו מאחר כי מאחר שנודע שאתם אחי אין לכם לירא כלם שאם יגזול מכם שום אדם כלום לא אמכור לו תבואה וימות ברעב עד שישיב הכל, ויש מפ' אל תכעסו זה לזה לאמר אתה עשית שגרמת למוכרו ואין נר' כי אין על זאת לכעוס כי מי שגרם למוכרו טוב עשה כי למחיה שלחו:

אל תתעו בדרך ואל תעסוק בדבר עיוני

רש"י על בראשית מ״ה:כ״ד

אל תרגזו בדרך. אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁלֹּא תִרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, דָּ"אַ אַל תַּפְסִיעוּ פְסִיעָה גַסָּה וְהִכָּנְסוּ בַחַמָּה לָעִיר; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ:

שבעת ההליכה בדרך אין לעסוק בלימוד לעיונא (שלא יתעה בדרך), ולכן, כאשר נפטר אדם מחבירו קודם שיוצא לדרך, עליו להפטר מתוך דבר הלכה, הלכה פסוקה, שאין בה פלפול ושקו"ט.

מסכת תענית י, ב: "אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגז עליכם הדרך"

שפתי חכמים, בראשית מ״ה:כ״ד

אל תתעסקו בדבר הלכה כו'. פירוש אם אתם עוסקים בדבר הלכה צריכים אתם לעיין בו יותר ואין דעתיכם על הדרך ומתוך כך טועה אתכם הדרך כלומר תתעו. רש"י פ"ק דתענית (י:). ודווקא לעיין ולעסוק צוה להם אבל שלא למגרס לא צוה להם דהא אמרו רבותינו ז"ל (שם) שנים שהיו מהלכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה וכו':

ברטנורא על התורה, בראשית מ״ה:כ״ד:א׳

אל תרגזו בדרך אל תתעסקו בדבר הלכה וכו' פי' אל תתעסקו להתוכח בדבר הלכה שמתוך כך ירגזו עליכם עוברי דרכים שיסבירו שיהיו מריבין זה עם זה.

ברכת אשר על התורה

רש"י ד"ה אל תרגזו בדרך, …ד"א, אל תפסיעו פסיעה גסה, ותיכנסו בחמה לעיר. ע"כ. קשה, שהרי אין זו הפעם הראשונה שהאחים עושים דרך זו, ולשם מה אפוא העצות הללו. (פ' ויגש תשס"א)

בשם. …ולפי פשוטו של מקרא יש לומר, לפי שהיו נכלמים, היה דואג שמא וכו'.

קצת קשה לי שהרי ברור שאין זה פשוטו של מקרא, ולמה אינו מפרש כאן כמו שהוא מפרש בס' דברים (כה, סה) "לב רגז" – לב חרד, ושם מביא ג' הוכחות, ועל אלה אפשר להוסיף דברים (ב, כה) וגם תהלים (ד, ה). ונראה שהולך אחר אונקלוס – "תתנצון" – בלא להזכירו. ור' רמב"ן, רשב"ם וגם דעת זקנים מבעלי התוספות שאמר להם יוסף שלא יפחדו מליסטים בדרך. לעומתם פירשו ראב"ע ורד"ק שהזהירם שלא יאשימו האחד את השני על מכירתו. (פ' ויגש תשמ"ט, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ט)

גואולי אינו רוצה לפרש כאן כלשון פחד משום שהאחים כבר הלכו בדרך זו הלוך ושוב והלוך, כלו' הם נוסעים מנוסים המכירים את הדרך ותנאיו ויודעים, שאין צריך לפחד. (פ' ויגש תש"ס) ור' גור אריה שאם כפשוטו, היה צריך לומר "אל תריבו", ועוד מדוע "בדרך", וכי בעיר כן ירגזו.