שבע דרכים לצאת מתקיעות ואיך להתניע את החיים
דברים לא זזים בחיים שלנו. התחושה היא שאין התקדמות בתוצאות שאנחנו מצפים להן וגם לא בשינוי דפוסים פנימיים.
בפודקאסט נבחן מהן הסיבות העיקריות לכך שאנחנו תקועים ומהן הדרכים היעילות ביותר להתניע מחדש את החיים.
מקורות
למה אני תקוע?
ישנן סיבות אמיתיות וישנן סיבות תודעתיות ובהן:
- שיגרה
- לא במקום שלי, לא מגלה את הכוחות הייעודיים שלי
- חוסר אמון שלי בעצמי
- מפחד משינוי
- ציפיות גבוהות מדי
- משווה לאחרים
- מפחד לשנות – כדי לא להפסיד
- סובל משיפוטיות או סביבה לא טובה
- חלק ממסלול החיים
מה עושים?
- להרפות
- לשמור על קביעות אקטיבית
- לשנות סביבה פיזית
- להחליט איפה אני פורץ גבול קטן בתחום התרומה שלי לעולם
- לא להשוות לעבר או לאחרים –
- לדלל רצונות
- להתקשר לחברים שמניעים ולא "תוקעים"
השיעור מתומלל
דברים לא זזים בחיים שלנו. התחושה היא שאין התקדמות בתוצאות שאנחנו מצפים להן וגם לא בשינוי דפוסים פנימיים. בהתבוננות היומית היום נבחן מהן הסיבות העיקריות לכך שאנחנו תקועים ומהן הדרכים היעילות ביותר להתניע מחדש את החיים.
שבעה דרכים לצאת להשתחרר מתקיעות.
מה הכוונה תקיעות? למה אנחנו תקועים?
מה תוקע אותנו? ואיך אנחנו יכולים להשתחרר ממצב שבו אנחנו מרגישים תקועים?
מבוא – חלוקה ראשונית:
אפשר לחלק את התחושה או את התקיעות האלה לשני חלקים:
תחושה ביחס לסביבה החיצונית
אחת שלפעמים אני חש מהסביבה החיצונית שלי תקועה. ההתקדמות שלי תקועה. דברים לא משתנים. הם לא זזים. החתונה לא באופק. העבודה לא מתקדמת אני מרגיש שהסביבה החיצונית שלי לא משתנה. כנראה בגלל פעולות שאני עושה או בגלל שאני לא חש אינטראקציה טובה. מספיק מגוון סיבות. תכף נראה מה הסיבות לתקיעות, אבל רוב התחושה שלי היא תחושה ביחס לסביבה החיצונית.
תחושה ביחס לפנימיות שלי (עם עצמי)
ויש פעמים שהתקיעות שאני חש היא פנימית. זאת אומרת אני מרגיש שאני חוזר על אותם דפוסים שאני בעצמי בנפש שלי לא מתקדם. לא מתרומם, לא מצליח לראות את הדברים אחרת. שקוע באותם מעגלים חוזר על אותם דברים כל הזמן. הזמן זז ואני באותו מקום והרבה פעמים יש אלימה.
מה זאת אומרת? התקיעות החיצונית? והתקיעות הפנימית איכשהו משתלבים ביניהם. אני מרגיש שאני לא מצליח לעשות שינוי בחיים שלי. וזה לא בא לידי ביטוי בהיבטים חיצוניים.
זאת אומרת אני לא מצליח להשיג שינויים חיצוניים במציאות ואני לא מצליח, הדברים לא קורים לטובתי. אני מרגיש שאני עומד במקום וזה לא טוב לעמוד במקום, כי כשאני עומד במקום דברים לא טובים באים, אני מתחיל להיות פאסימי לגבי דברים, מאמץ, התמכרויות… לא טוב לי במקום שלי.
עוד סדרה של דברים שהם פסימיים שהם לא טובים, שהם שליליים שקורים לי בגלל שאני חש תקוע.
למה אנחנו חשים תקועים?
יש מגוון של סיבות. באופן כללי הייתי מחלק אותם לשתיים יש סיבות שהם אמיתיות, ויש סיבות שדורשות שינוי תודעתי. זאת אומרת אין פה באמת תקיעות, יש פה רק חוויה של תקיעות שצריך לטפל בה. אני לא באמת תקוע.
לפרק את סיבת התקיעות האפשריות:
בואו נמנה כמה מהסיבות, ותוך כדי את 7 הדרכים להשתחרר מתקיעות. נוכל להתחיל לפרק אותן או לפחות לאמץ כמה דרכים מעשיות לפרק את הסיבות הללו, כי צריך להבין למה אני חש תקוע כדי לפרק את הסיבה.
תקיעות של שגרה
אז יש תקיעות שאני חש שגרה. אני עושה כל הזמן. אותם דברים, אין לי התחדשות. לפעמים אני חש שאני לא במקום שלי. אני עושה דברים, אבל אני לא מגלה את הכוחות הייחודיים שלי, את הפוטנציאל שלי, את מה שלי יש לתת לעולם. ואז אני חש תקוע כי אני עושה דברים. ובאמת כל אדם חיצוני שיסתכל עליי, יגיד תשמע, הבחור עושה דברים מדהימים, אבל אני לא מרגיש שזה הדברים. שמשייכים לי לנשמה שלי, לטבע שלי, לאישיות שלי. למה שאני צריך להביא לעולם.
תקיעות של חוסר אמון בעצמי. פחד משינוי
לפעמים אני חש תקוע כי אני סובל מחוסר האמון שלי בעצמי. אני לא מאמין שאני מסוגל לעשות דברים אחרים. אני לא מסוגל לא מסוגל להתפתח, לייצר עוד מסלולי התפתחות. לפעמים אני מפחד משינוי ולכן אני חש תקוע כי המחיר של שינוי הוא הסתכנות. סכנה שאני לוקח.
כל פעם שמישהו רוצה לטפס מדרגה, הוא מערער את המקום שלו במדרגה הקודמת ויוצר שינוי. מפסיד משהו הולך למקום חדש וזה פחד מסוים.
תקיעות מציפיות גבוהות מידי
לפעמים אני חש תקוע כי אני סובל מציפיות גבוהות מדי. אני רוצה דברים שלא באמת שייכים לה. זאת אומרת הרבה פעמים זה בא כתוצאה מכך שאני משווה את עצמי לאחרים או למה שהייתי בעבר. אני אומר וואו, תראה אותו, אני רוצה להיות כמוהו. ואז אני לעומתו תקוע, אבל יש את מסלול החיים שלי, יש את ההתקדמות שלי, יש את היכולות שלי, יש את מה שלי יש לתת, ולי יש את הדברים שבהם אני מתקדם.
תקיעות מעצם ההשוואה
עצם ההשוואה. יוצרת מצב נפשי שבו אני חש תקוע וכשיש לי ציפיות גבוהות מדי מעצמי מהחיים וציפיות גבוהות מדי, יומרות שאני לא חי את החיים עצמם, את מה שיש לי ואני לא מוציא/מפיק את המיטב עם מה שיש לי מהסביבה שלי, מהחברים שלי, מהמקום שלי. מהחיים שלי, זאת אומרת אני חש שאני חי חיים, רוצה חיים של מישהו אחר, רוצה הישגים של מישהו אחר. אני כל הזמן במרדף אחר ההישגים הללו. הם לא מגיעים כי זה לא שלי, ואז קשה לי מאוד.
תקיעות – הסביבה המונעת
הרבה פעמים אני סובל מסביבת באמת לא טובה, באמת אובייקטיבית, סביבה שמונעת ממני. סביבה שמונעת ממני את ההתקדמות, ואז אני חש שאני תקוע במקום כל הזמן גוררים אותי אחורה, ויש פה בעיה אובייקטיבית אמיתית ולפעמים יש דפוסים נפשיים לא אמיתיים. זאת אומרת, אני חושב שאני בתקיעות ואני לא בתקיעות זה זמן להרפיה. וזה ממש לא תקיעות. אני פשוט צריך לשנות את האופן שבו אני רואה את הדברים.
סיבות לתקיעות עד-כה – חיצוניות ופנימיות:
אז מה אמרנו עד עכשיו? אני חש לפעמים תקוע משתי סיבות, אחת שהדברים בחוץ לא משתנים, שתיים שהדברים בפנים בתוכי, אותם דפוסים, אותם התמכרויות חוזרות על עצמם. אני לא מצליח לצאת ממקומות מסוימים, לא מצליח להתקדם לשלב הבא.
חלוקת סיבות בנפש: תקיעות אמיתית או מדומה.
ואמרנו שהסיבות גם מתחלקות לשתיים סיבות אמיתיות בנפש. דורשות עבודה דורשות מודעות, דורשות מהלך ממשי מעשה.
להוריד לחץ מול תקיעות מדומה
תכף נראה איזה מעשים וסיבות שאפשר לקרוא להם אפילו קצת מדומיינות. זאת אומרת, אני מתקדם ואני מתקדם בקצב שלי ואני צריך להפחית לחץ ואני פשוט האופן שבו אני רואה את הדברים הוא לא אופן אמיתי ולכן אני חש תקוע. ולא משנה מה אני אעשה, אני לא אשתחרר מהתקיעות הזאת,
סיבות אמיתיות לתקיעות וסיבות לא אמיתיות.
כדי לטפל בשני סוגי הסיבות הללו שמענו המון סיבות. בתוך שני סוגי סיבות הללו, שהסיבות האמיתיות לתקיעות וסיבות לא אמיתיות ולא אמיתיות. אמרנו שלמשל שאני רק חושב שאני תקוע ואני לא תקוע והאמיתיות. אמרנו 6 נישואים סביבה, יש חוסר אמון שלי. בעצמי יש חוסר מוכנות להסתכן, יש השוואה לאחרים. יש השוואה לאחרים.
בצד הראשון יש המון סיבות שגורמות לי באמת להיות תקוע במקומי ולא להתקדם, לא לגלות את הכוחות הייחודיים לי וכדי לטפל בכל הסיבות הללו אנחנו רוצים למנות כמה צעדים, 7 דרכים. לא בהכרח שצריך לאמץ את כולן, חלק מהם מתאימים, חלק מהדרכים מתאימות לנסיבות שבהן אני שבהם השינוי הנדרש הוא אמיתי, וחלק מהדרכים מתאימות לנסיבות שבהן כל העבודה שלי היא תודעתית. כל העבודה שלי היא לשנות את המיינדסט. (הלך המחשבה) שלי את האופן שבו אני רואה את הדברים בואו נתחיל.
דרך ראשונה –
דרך ראשונה להתמודד עם תקיעות – להרפות.
דרך ראשונה להתמודד עם תקיעות להרפות. מה זאת אומרת להרפות? לפעמים אני חש בלחץ כי משהו מסוים לא קורה, כי דברים לא משתנים. הילדים לא התחתנו, אני לא התחתנתי, אין ילדים עדיין משהו לא קורה. העבודה. משתנה, לקוחות לא מגיעים, זה לא משנה באיזה מעמד אני חש תקוע. וכל עוד שאני בתוך אותו סבך של סטרס, שום דבר לא יזוז.
לצאת מהלחץ – לחץ לא מועיל לשינוי
לחץ לא מועיל לשינוי משתי סיבות. עוד פעם אתם מחזיקים ראש לכפולות של סיבות.
סיבה אחת – סטרס, לחץ לא מועיל לשינוי כי הוא לא באמת דוחף קדימה, הוא לא מוטיבטור, (מתגמל) הוא לא חומר הנעה. הוא לא מניע אותי קדימה. מה עושה הסטרס? סוגר אותי. אני מלחיץ את הילדים? למה לא התחתנת עם מה עושה להם עוד יותר? סוגר אותם, או שיגרום להם לעשות בחירות לא נכונות. אני מלחיצה את עצמי איך עברתי מהעסק אחד ולא הגעתי לעסק השני ולא הבטחתי. אני בוחר את העסק הלא נכון או מניע את עצמי קדימה בצורה הלא נכונה.
לשחרר את תודעת התקיעות
זאת אומרת. להרפות זה לשחרר רגע את כל התודעה של תקיעות, לשחרר רגע את 'אני חייב' להגיע לשם, לשחרר רגע את הסטרס לשחרר בכלל את הסיבה לעסוק במה שנראה לי תקוע בחיים שלי. לשים את זה בצד. למה אמרנו? מסיבה אחת כי הסטרס. הלחץ לא מועיל לשינוי, להיפך. הוא מעכב והוא גורם לנו לעשות את הבחירות הלא נכונות וזה נורא לבחור את בן או בת הזוג הלא נכונים בגלל שהייתי בסטרס. ההתמודדות אחרי זה אם חיים לא טובים עם פרידה חס ושלום עם כל מה שקורה הרבה יותר קשה.
תנועת ה-'רצוא ושוב': תקיעות מול התפתחות
כל דבר בחיים בה בתנועה של 'רצוא ושוב'. תנועה של השפעה ואחרי זה תנועה של קבלה.
תנועה שנייה והיא יותר מעמיקה קצת צריך להבין אותה לעומק – כל דבר בחיים בה בתנועה של 'רצוא ושוב'. תנועה של השפעה ואחרי זה תנועה של קבלה. גם הנשימה שלנו היא ב-'רצוא ושוב'.
גם האופן שבו הנפש מחייה את הגוף היא בתנועה של רצוא ושוב. מה זה אומר? שיש לנו זמנים בחיים שבהם אנחנו צריכים להסתיים וזמנים שבהם אנחנו מגלים יותר כוחות ופועלים – יותר ויותר אקטיביים, ויש זמנים ביום ובחיים שבהם אנחנו חלק מהנקודה ההיא של הרצוא או זה שוב שהנפש קצת. צריכה לנוח, הנפש היתה קצת צריך לסגת לאחור. למה הרבה פעמים כדי להתמלא בכחות, כדי להזין את עצמה מחדש. כדי להביא אור חדש לעולם.
זמני נסיגה בחיים ובנפש.
זאת אומרת. בנפש ובחיים עצמם, מובנים זמנים שבהם יש נסיגה, שבהם יש עיכוב, של האור, שהוא חלק מאוד חיוני להתפתחות העתידית. בדיוק כמו של הצמח. יש תקופות שבו הוא קופא ומתבטל, וזה נקרא שהגרעין נרקב בתוך האדמה. למה? כדי שיוכל לפרוץ מחדש. כדי שיוכל לצאת בצורה עוצמתית יותר, ואם אני מזרז את התקופות של המנוחה, של הנסיגה. אם אני מלחיץ אותם, אם אני לא נותן להם את המקום שלהם – אני לא אתמלא בכוחות ואני לא אבוא חדש להזדמנויות החדשות לתקופה החדשה. אני לא אתן לשרירים שלי להתפתח שוב.
נקודת ההרפיה:
זאת אומרת, זה סופר חשוב לדעת לפעמים להרפות. כי לפעמים אני לוחץ על הגז בזמן שעכשיו זה זמן רגע לעשות משהו אחר להשתחרר קצת, לא למדוד הישגים וצריך להבין את הנקודה הזאת, שהיא נקודת הרפיה. סופר חשובה משתי סיבות. אמרנו: אחת. סטרס לא עוזר! שתיים – סטרס, הלחץ, התחושות שאני לא ממצה את החיים, שלא טוב לי… תחשבו על ילד: איך הוא יכול להתפתח מתוך תחושה כזאת?, כמו שהילד לא יכול להתפתח מתוך לחץ כזה, גם אנחנו לא יכולים להתפתח מתוך לחץ כזה. אז ההיבט הראשון הוא להרפות. כדי להימנע מסטרס.
ההרפיה היא המטרה כשלעצמה
וההיבט השני יכול להיות שההרפיה היא המטרה כשלעצמה. שחרר קצת. זה תקופה בשבילך להתחדש, למלא כוחות. רגע לנוח לאחור. רגע, לעכל את מה שעברת, רגע, לראות את הדברים בצורה שונה, רגע, לנשום אוויר. זה החורף שלך או שלך. את החורף הזה צריך לנצל אותו את החורף הנפשי הפנימי.
כיצד מרפים?
מה זה להרפות? לא לחשוב איפה אני צריך להיות ולא לחשוב איך אני צריך להיות יותר טוב ואיך אני צריך להשיג ולמה אני תקוע במקום שלי. הרבה פעמים אני בתוך לחץ מתמיד מתוך זה להיפך. נשחרר. אני במקום שלי, הדברים יסתדרו, הילדים התחתנו, העסק החדש שיגיע רגע לאט. הדרך הראשונה אמרנו היא להרפות, שהיא הפוכה לתחושה של תקיעות.
דרך שניה –
הדרך השנייה – קביעות אקטיבית בתוך התקיעות
הדרך השנייה היא לשמור על מה שאפשר לקרוא לזה קביעות אקטיבית שיש לי בתוך היום. לפעמים אני באמת תקוע, לא זז. לשמור בתוך היום? ממדים שבהם אני שומר על קביעות הקביעות עוזרת לי לאט לאט לחצוב בסלע
קביעות פיזית (גוף) וקביעות נפש (רוח).
אנחנו מתכוונים לשני היבטים של קביעות. היבט אחד, של קביעות. זה קביעות נפשית וההיבט השני זה קביעות פיזית. זאת אומרת קביעות גופנית וקביעות הייתי קורא לה אפילו רוחנית-למדנית.
מה זאת אומרת, כדי להתפתח כדי לזוז לאט לאט מהמקום כדי לחצוב בסלע אני צריך לעבוד על שני היבטים שיש ביניהם קשר הדוק, הנפש והגוף.
עבודה על הנפש והגוף
לפעמים אני עובד עליהם בתובנות מהירות, שינוי מהיר, תדלוק מהיר ולפעמים זה עבודה איטית הדרגתית. אינקרמנטלית, (תוספתית) ומה קורה בתוך העבודה הזאת? אני חייב שיהיה לי זמנים ביום שבו אני שומר קביעות. שומר על הספורט שלי. שומר על השינוי הקבוע שלי שבו אני מתקדם לאט לאט.
קביעות מקדמת אותי לתוצאות בהדרגה.
הזמנים הללו הם סופר חשובים, והרבה פעמים כשאני חש תקוע זה בא עם איזה עצבות, אז אני רוצה לבטל הכל כי אני מרגיש שזה סתם מחויבות שחונקות. ודווקא המחויבויות הללו שיש לי שעה בבוקר של קביעות של חברותא שאני לומד עם מישהו עם עצמי, עם אשתי עם חבר. יש לי שעה בערב שאני אעשה בספורט. דווקא הקביעות הללו ויש לי שעה בצהריים שאני עושה. הם נפגש עם חברים כל אחד והזמן שלו לא בהגזמה בתוך מסגרת היום שיש לי. הקביעות הזו עוזרת לי לאט, לאט. היא מקדמת אותי להניב תוצאות בהדרגה.
קביעות שמבטיחה שאני אהיה על הגלגל.
זאת אומרת לאט לאט לאט, יש משהו שמבטיח שאני אהיה על הגלגל, שאני אצא מהמקום שבו אני באמת תקוע. בניגוד לדרך הראשונה שהייתה שהייתה עזרה לנו, גם לצאת מתקיעות שהיא לא אמיתית וגם לצאת מתקיעות שהיא אמיתית..
דרך שלישית –
שלישית -שינוי פיזי (חיצוני) שישפיע פנימה.
שלישית. אמרנו שיש קשר ישיר בין הנפש לבין הגוף, בן הגשמיות והפיזיות לבין רוחניות. הם קשורים זה בזה באופן הדוק והרבה פעמים דווקא שינוי פיזי עוזר לנו לצאת ממקום שבו אנחנו חשים תקועים.
שינוי פיזי לא חייב להיות זה שאני עובר דירה. לפעמים אני משנה קצת דברים בחדר שלי. מקנן מלשון הקן שלי, משתי דרכים באופן שאני מסדר את המחשב שלי איך שאני עובד אל על הציוד שלי.
שינוי פיזי כזה או אחר, עוזר לי לפעמים לראות אחרת את הדברים, להרגיש אחרת, להיפתח אחרת ממש. לתכנן את זה שינוי קטן לבצע אותו.
דרך רביעית –
רביעית – לפרוץ גבולות, לאט, לאט.
רביעית. להציג כדי לצאת מתקיעות ולהתחיל להאמין בעצמי אני חייב לפרוץ לאט לאט גבולות שלי ולפרוץ גבולות. אני צריך לשכנע את עצמי שאני פורץ גבולות. הרבה פעמים אנחנו פורצים גבולות ולא מאמינים בכך. לא רואים בכך. לא רואים את הדברים הטובים שאנחנו עושים, וכדי לפרוץ גבולות חייבים להציב יעדים.
יעדים – מדידת פריצות דרך
למדוד את האופן שבו אני פורץ את הגבולות שלי, את האופן שבו אני שבו אני מגשים את הערכים שלי, את הדברים שאני רוצה לקדם.
זאת אומרת אחת הדרכים החשובים כדי לצאת מתקיעות זה ליצור איזה מדידה מסוימת שתייצר אמת. משהו שאני יכול להחזיק משהו אמיתי, שהוא לא רק תחושות שהוא. לא רק שהוא לא רק רגשות, לא טובים, משהו אמיתי שאומר לי תשמע, אם תעשי יותר מזה, אתה תצא מהתקיעות הזאת.
הישג כמדד שניתן לכמת, לא רק 'להרגיש'
מה זאת אומרת אם אני תקוע מבחינה פיזית? מרגיש שלא מתקדם מהעבודה במישור הפיזי. מה אני צריך לעשות להציב יעדים עוד 3 דקות של מתיחות, עוד 100 מ' בריצה עוד 3 דקות באימון כזה או אחר.
אותו דבר בתחום הנפשי שלי. למדוד קפיצות קטנות. אם אני רוצה לעבוד על מידת השמחה והטוב עוד טיפה לעשות שינוי ככה בתוך הבית. מה אני מביא יותר. אם אני רוצה לעשות שינוי בתחום היזמות? איזה עוד רעיונות הבאתי היום? איך ראיתי אותם בעוד בבית? איך ניסיתי לחשוב על המימוש שלהם.
ממש להציב קריטריונים מדידים של זמן, של הישגים קטנים, לא גבוהים מדי. קטנים.
לאסוף הישגים קטנים במשך היום
הישגים אותם אני מתחיל להוסיף לתוך היום שלי וכל אחד במישור שלו שבו הוא חש תקוע.
כדי שהתקיעות לא תישאר אמורפית כזאת. היא תישאר משהו שהוא בר עבודה. לפעמים אני חש תקוע שנים, לא עושה שום דבר בנידון. למה? כי אני לא יודע, כי לא הצבתי יעדים קטנים מדידים שאפשר לכמת אותם. אפשר לראות אותם אפשר להתגאות בהם, אפשר לשמוח בהם. אפשר לראות שהייתה פה התקדמות מסוימת.
דרך חמישית
משווה את עצמי לאחרים או לעצמי בעבר
דרך חמישית. הרבה פעמים אנחנו סובלים מתקיעות בגלל שאני משווה את עצמי לאחרים או לעצמי. בעבר אמרנו וצריך לשים לב בצורה מאוד מאוד עדינה למקום שבו אני משווה את עצמי.
התפתחות מידת הקנאה בנפש
זה נקרא בסופו של דבר התפתחות מידת הקנאה בנפש. שהקנאה הזאת מוליכה אותי למקום שאני לא מרוצה מעצמי, וחש תקוע.
משווה את עצמי אפילו למה שהייתי פעם – פעם הצלחתי. פעם הדברים הלכו לי כמו שצריך…
אי אפשר לחיות ככה כי זה לא תורם שום דבר להתקדמות. אי אפשר לשאול טוב, מה היה פעם לא טעיתי עכשיו אני טועה, אתה לא יכול.
הצלחה בעבר כאויב בדרך לצעד הבא
ההצלחה היא. הרבה פעמים אויב גדול מאוד שלנו בדרך לצעד הבא. אז צריך לשים לב טוב טוב להצלחה הזאת היא ולהישגים של העבר ולהגיד לו אני עכשיו עושה משהו חדש. יכול להיות שפעם הייתי עשיתי דברים אחרת עכשיו אני אעשה אותם אחרת ובטוח שהם הניבו את התוצאות שלהם.
אז להיזהר מאוד מרגש הקנאה כלפי עצמי בעבר, או כלפי אחרים. 'תראה איך הוא חי את החיים'… טוב מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה?… כולם במשפחת מצליח, מצליחים כל כך. כולם הולך להם בקלות… איך אתה רוצה שאני אתמודד עם כזה דבר? לי יש את מסלול ההתמודדות שלי.
אז אין מה להשוות לאחרים, להשוות בתוכי למה שהייתי בעבר. זה משחרר תחושת תקיעות.
דרך שישית
נקודה שישית – תקוע בגלל עודף רצונות
לפעמים אני מרגיש תקוע בגלל עודף רצונות. אני רוצה דברים בין אם בגלל שהשוויתי בגלל שהצבתי לעצמי יעדים שהם גבוהים מדי בשבילי. חלק מאוד נפוץ מהחברה המודרנית, זה תחלום גבוה. כולם יכולים, נכון, יכול להיות. אבל הרבה פעמים החלומות הגבוהים והרצונות הגבוהים משתקים אותי ומונעים ממני לצאת מתקיעות, כי זה נראה לי כל כך רחוק, וכל כך קשה ופער מאוד גדול בין מה שאני רוצה להיות לבין איפה שאני נמצא.
לצמצם את הפער בין הרצונות לחלומות.
צריך להתחיל לצמצם את הפער הזה, לשבת ברצינות להגדלה איזה חלומות אני מוותר. איזה חלומות כרגע. לא שייכים לתוך המציאות. החיים שלי לא ריאליות. איך אני מנמיך טיפה את הציפיות מהחיים שלי? איך אני נהנה ממה שיש לי טוב.
אני רוצה אפילו בזוגיות. אני רוצה בן זוג שיהיה כזה וכזה וכזה… אוקיי נחמד, יפה. כולנו רוצים את האביר על הסוס הלבן, אבל. בוא נראה עם מה אני, עם מה אני מקיים חיים והאם יש כזה דבר בכלל, ואיזה תכונות כן מאוד חשובות. אם איזה תכונות אני יכול להסתדר בו? נראה בעבודה – נכון שאני רוצה להרוויח, אבל מה אני כרגע כן יכול לעשות.
זאת אומרת להיזהר מאוד שהחזון הגבוה החלומות הגבוהים, הרצונות הגבוהים לא ירפו את ידיי להתחיל לדלל רצונות מיותרים. שהם חיצוניים והם לא הם לא ממש הרצונות שלי הכי משמעותיים רצונות שהסבתי בדרך והם כאילו גורמים לחוש שכלום לא זז…בסדר, אז לא החלפת אוטו כל 3 שנים… לא קרה שום דבר לא זה לא אומר שאתה תקוע.
דרך שביעית:
נקודה שביעית ואחרונה – שינוי מסביבה תוקעת
שביעית ואחרונה להיום. סביבה סופר משפיעה עלינו. יש אנשים שהם לעומתיים בטבע שלהם. זאת אומרת, כשיש לי סביבה שקצת תוקעת אותי, שכל הדיבור שלה היא אי אפשר לא יכולים, הכל רע. הכל קורס, הכל לא עובד כל הזמן. הדיבור הוא כזה שלילי בעסקים כאילו לא. השיח הוא לא אופטימי, הוא לא שיח מניעה אז יש אנשים שדווקא שיח כזה יניע אותם לעשות, דווקא כי הוא לעומתיים.
שיח בסביבה לעומתית, תוקע.
כל התנועה שלהם היא לעומתית, ויש אנשים שבדיוק הפוך שהשיח הזה מוריד אותם למטה. יש ייאוש באוויר… טוב, אז הסיבה טובה לא להתקדם? ייאוש באוויר – סיבה טובה לא לעשות? ייאוש באוויר לא יניע את עצמי קצת קדימה?
מה אני מביא לסביבה?
סופר חשוב להחליט – לא רק איזה סביבה אני נמצא איתה, אלא גם מה אני מביא לסביבה לחברים שלי שמניעים אותי ושאני מניע אותם. מה אני מביא לסביבה האם אני חלק מהשיח המדכא הזה? אז גם אני מוריד אחרים למטה וגם מורידים אותי כי השיח מתפתח. לפעמים דווקא בתוך סביבה שהיא לא מניעה, ואני מביא רעיונות שהם כן יותר אופטימיים, בכל קנה מידה אתם רואים שהסביבה משתנה ומתעצבת אחרת, כי היא רוצה תקווה. לא רוצה לאמץ פסימיות.
אז שני היבטים בסביבה:
היבט אחד – להתרחק מסביבה רעילה. סביבה שהיא רעילה לי. להתרחק, לצמצם מגע, לחפש את הסביבה, שמניעה אותי, שהמקומות שבהם אני צורך זה אנשים שהם אופטימיים לגבי החיים, העתיד, העבודה שלי, היכולות שלי, ולא האנשים שלוקחים את האופטימיות וכל הזמן מאשימים אחרים וכל הזמן יש להם ביקורת ושיפוטיות וכל הזמן למה לא הצלחתי בגלל משהו מסוים. זה נחמד בהתחלה, בסופו של דבר זה לא מקדם ולו במילימטר לשום דבר.
אז לבחור סביבה כזאת שממלאת אותי אופטימיות וחיות ואמונה בעצמי, סביבה, אפילו וירטואלית, אפילו בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק שבהם אני נמצא נשים ריאליים לא מוחק אותם. נותן להם מקום, למה לא משער אילו אותי, למה שיראו אותי סדרת חיים שלי?
מה, בשם איזה ערך קדוש אני צריך לשמוע כל דבר?, לא רוצה לשמוע דברים שמפילים אותי למטה.
היבט שני – אני בעצמי יש לי אחריות חברתית
אני בעצמי יש לי אחריות חברתית. בעצמי יש לי אחריות להביא לסביבה שלי אוויר יותר טוב, אמונה תקווה לחזק עדשים, לתת מחמאות, לרומם, אנשים לראות, להראות להם וטוב יותר שהם יכולים להשיג טוב יותר שהם יכולים לצאת מתקיעות שאנחנו הולכים בשני בכל שבע הדרכים הללו. יש עוד דרכים מנינו כמה מהם.
המטרה – לאבחן מתי אני באמת תקוע ומתי רק תודעתית
המטרה המרכזית היא לאבחן מתי אני באמת תקוע ומתי אני רק תודעתי תקוע, והשינוי התודעתי הראה לי שאני בעצם בסביבת חיים נהדרת והרבה פעמים זה הולך ביחד בפעם אני עושה כמה תנועות בנענע קצת, ואז אני מרגיש וואו. אני משנה את זווית הראייה לגבי החיים שלי. תודה הסביבה שלי וגם מצליח להשיג הישגים גדולים יותר רואה את ההתקדמות מרוצה מהחיים שלי אבל לא מרוצה עד כדי שבע רצון שזה לא מניע אותי
