קצרים
מתאבנים קצרים, שאלות מהלימוד היומי (רמב"ם, חסידות, פרשת השבוע, גמרא ועוד). המרוממים את הנפש ומעוררים מחשבה.
-
עד כמה אפשר לשנות אדם אחר
האם אפשר לשנות אחרים?
-
עד כמה צריך להתעקש בתפילה
האדמו"ר מקלויזנברג, שאיבד את אחד עשר ילדיו, מלמד עד כמה צריך להתעקש עם הקב"ה
-
השתוקקות בריאה
יש כמיהה שהופכת אותנו לחולים ויש כמיהה שמרוממת אותנו ומגלה תענוג גבוה
-
דרך אחת להפחית את מינון המחשבות הזרות והטורדניות
מדוע מחשבות זרות נקראות גם צרת נפש, ומה מציע המלך שלמה כדי להיפטר מהן
-
חשיבות המודעות הרגשית
אתם נכנסים לבנק; בדרך לעבודה; יושבים ללמוד; עוסקים בעבודות הבית; מבלים עם המשפחה או יוצאים לחופשה – בכל זמן ובכל מקום שאנחנו נמצאים כדאי להיות מודעים לרגשות המתעוררים בנו, אומר הבעל שם טוב. "גם יחשוב כשיושב ללמוד, או אפילו בדברי חולין, אזי יחשוב באיזה ענין הוא מדבר, אם באהבה או ביראה או רחמנות או בניצוח או בהודיה או בהתקשרות או באיזה ממשלה, ויתקשר את עצמו במידה ההיא." (כתר שם טוב, חלק ראשון, רב.) מדוע המעקב הזה כל כך חשוב? אחת הסיבות היא שהזיהוי הרגשי עומד ביסוד כל עבודה פנימית. האבחון יעזור לנו להכיר דרך הרגשות האם אנו מרכיבים משקפיים רצויות דרכן אנו מביטים על המציאות, או שאנו מתקשרים לדעות המעוררות בנו רגשות לא רצויים, לא נעימים, המאיימים עלינו ויוצרים ריחוק וניכור בינינו לבין הסובב אותנו.
-
כוח הרצון או כוח החכמה
מדוע חשוב כל כך להבחין בין רצונות חיצוניים לאלו הפנימיים
-
מזל טוב – יום לידת הנשמות
שביעי של פסח הוא גם יום לידת הנשמות, מציין האר"י. מה זה אומר? יש יום הולדת לגוף ויש יום הולדת לנשמה. יש יום הולדת פרטי ויש יום הולדת כללי. ראש השנה הוא יום ההולדת הכללי, שבו נולד, נברא, האדם הראשון. שביעי של פסח הוא יום לידת הנשמה, שהייתה בעיבור במשך שבעה חודשים, מאז שמיני עצרת. (למתעניינים במיוחד בספרות האר"י, כאשר אדם נולד, לרוב הוא לא זוכה בנשמה חדשה, אלא בנשמה שהתגלגלה זה מכבר.) כמו בלידה רגילה, שהיא מצב שבו היולדת נמצאת ליד ה', והיא חווה רגע שיש בו גילוי נשגב, כך בלידת הנשמות, כדי שתהיה פתיחה של רחם, צריך שיהיה גילוי מדרגה נעלית. בשל הגילוי הגבוה הזה, מסביר בעל התניא, "הים ראה וינוס" ו"ההרים רקדו כאילים". מה עושים ביום הולדת לנשמה? פחות או יותר מה שעושים ביום הולדת. מנסים לפנק אותה. איך מפנקים נשמה? נותנים לה מה שהיא אוהבת, שזה בדרך כלל החלטות טובות שמגבירות את הרוח על החומר, או טוב יותר מגלות את הרוח שבחומר. חלק חשוב מאותן החלטות, מדגיש הרבי מליובאוויטש, הוא גם העבודה לדחות את כל הדאגות והטרדות. שכן דחייתן היא מלכתחילה היסוד והתשתית לקיום כל ההחלטות הטובות שהתקבלו. (ראו בלקוטי תורה, צו, שיחת אחרון של פסח תשח"י ובעוד מקומות)
-
רוצה ולא צריך
לעבור מחייב וצריך לרוצה
-
זו לא צביעות או התחסדות אלא ניצחון רגשי
לא מתחשק לכם לחייך? תשתדלו; לא רוצים לפרגן? תתאמצו. מדוע זה לא נקרא התחסדות אלא לנצח את הבהמה שלנו
-
"רעותא דלבא" – פנימיות רצון הלב
מה ההבדל בין פנימיות הרצון לחיצוניות הרצון, איך מבחינים ביניהם, ומהו רצון הלב - קצרים
-
להקריב את התכונה הלא רצויה השלטת בנו
כדי להתקרב צריך להקריב. כל אדם צריך להקריב דבר אחר. קצרים
-
מה ההבדל בין עצב למרירות
במרירות לעומת עצבות יש חיות שיכולה להביא לשינוי ושמחה בסופו של דבר
-
אידיאל החיים הזוגיים
האם יש אידיאל זוגי? ואם כן מהו?
-
איזו מצבה אנו מקימים בחיים האלה?
"כל אחד יודע שאין הוא בעולם אלא אורח נוטה ללון, וכל אחד רוצה להעמיד לעצמו מצבה וזיכרון." השאלה איזה סוג מצבה אנחנו מקימים.
-
מדוע אנו מכוונים "מתיר אסורים"
יש מאסר של הגוף ויש מאסר של הנשמה. אחד המאסרים הנפשיים הקשים הוא מצב שבו השכל שלם, האדם מבין, פעיל ומתבונן. אולם הרגשות שלו לא מתעוררים. הוא קר, לא מתפעל, מאובן. הוא לא מרגיש את הזולת, את זוגתו, את ילדיו, שלא לדבר על הקשר עם הבורא, ולכן רחוק מהם בנפשו. בהעדר רגשות האדם כמו אזוק בידיו ואין כוח שיניע אותו להתעלות ולחיות באמת. על כך אנו מכוונים בתפילה – "ומתיר אסורים". שהקב"ה יעזור לנו להסיר את החסימה בין המוח ללב ושנלמד להתפעל ולהתרגש. (על-פי מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים חלק א, ע' קסח).
-
קצרים בעבודת הנפש
מיהו הלב המבין? האם סטרס יכול להועיל לנו? מה הייתם עושים יום אחד לפני המיתה? מי יכול להכריח אתכם להיות חופשיים? איך תדעו שאתם אוהבים? מהי שכחה? הקצרים.
-
המבחן של הרמב"ם למדידת כוח הנעורים
המבחן ההלכתי לכוח גברא: כל זמן שהוא עומד על רגלו אחת ונועל או חולץ מנעלו
-
לא רק תנורו של עכנאי – הכוח לקדש את הזמן
פסיקה מפתיעה של הרמב"ם - "בית דין שקדשו את החודש – בין שוגגין, בין מוטעין, בין אנוסין – הרי זה מקודש". איך זה ייתכן ולמה לא פשוט לתקן את הקביעה הלא מדויקת?
-
תזונה והלכה: זה לא רק מה אוכלים – אלא גם איך וכמה
בתזונה בריאה ורוחנית המה אוכלים לא מנותק מאיך וכמה. האם יכול להיות שהרמב"ם אומר שאם אתם אוכלים סטייקים, בהכשר הבד"צ, ביום הכיפורים, אבל הרבה, אחרי שקצתם במזונכם, ובאכילה גסה, אתם פטורים בדיוק כמי שאוכל אוכל שאינו ראוי למאכל. ואם יש סיכוי שהוא כן מתכוון לכך, מה יכול להיות ההיגיון.
-
ג'ובס מצטט את הרמב"ם?
מה המוות יכול ללמד אותנו? השוו גרסאות בין "נאום המוות" של ג'ובס לבין הרמב"ם היומי
-
תשובה אצל הרמב"ם ותשובה בחסידות
מה בין התשובה אצל הרמב"ם לתשובה בחסידות? הרמב"ם מתאר את מהלך התשובה בשלבים. צריך לעזוב את החטא, ולגמור בלבו שלא יעשהו עוד לעולם, וצריך להתודות בשפתיו. ומדרכי התשובה שיצעק ויתחנן ויתרחק מהחטא וגולה ממקומו שגלות מכפרת, מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות ענו ושפל רוח. התשובה על-פי החסידות מזמינה בעיקרה את החיבור לעצמות הנפש, ל"אני" הפנימי. ישנו הבדל משמעותי בין היחס של תפיסות פסיכולוגיות רווחות כלפי עצמות הנפש, או מה שנהוג לכנות העל-מודע של האדם, לבין היחס של ספרות החסידות אל אותה מהות נפשית נעלמת או כוחות על-מודעים. האני הפנימי אינו נתפס בחסידות, כמו בתפיסות פסיכולוגיות שונות, כגורם קמאי, פרימטיבי, יצרי, שכוחות הנפש הגלויים, השכל והמידות, נדרשים לרסנו. האדם אינו מחביא בתת מודע שלו שלדים הדורשים טיפול. ההפך הגמור הוא הנכון. הכוחות הנעלים והלא מודעים נתפסים כמדרגות טהורות ונשגבות שבנפש האדם, שעליו לחשוף בעדינות. דרגות שבכוחן למלא את האדם בתקווה ואמונה בעצמו ובעולם. התשובה שלו היא ההתחברות לאותה דרגה עצמית נעלית.
-
רחוק מפלורליזם
מסתבר שהרמב"ם היה רחוק מלהיות פלורליסט או ליברל. בייחוד כשהדברים מגיעים להלכות עבודה זרה והליכה בחוקות הגויים. ובפינה היומית: השואל את המתים (מעלה באוב) או המנבא עתידות בכישוף (ידעוני) – אם הם מתנבאים מול עדים – חייבים כרת ונסקלים. והקוראים בקפה? בכוכבים?
-
מה מחריב את העולם?
הרמב"ם היומי. מה מחריב את העולם? רכלן. זה שטוען דברים, והולך מזה לזה ואומר 'כך וכך אמר פלוני'. אבל יש עון גדול מזה והוא לשון הרע. כולם מכירים את שלוש העברות שבגינן נפרעין מן האדם: עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. הרמב"ם מזכיר שלשון הרע הוא כנגד כולם.
-
אידיאל התזונה והבריאות ההלכתי של הרמב"ם
הרמב"ם לא סתם שוטח עצות לתזונה כרפואה מונעת. הוא מביא את ההדרכות הללו כהלכות מחייבות
-
הרמב"ם היומי כתנאי לדיון ב'מהי יהדות'
הרמב"ם ארגן, סידר, קיטלג והעניק שמות ייחודיים. לנו רק נשאר לשאול שאלות בדרך להבנה מהי יהדות
-
קצרים: ח"כ בן ארי, שמחה והאסלה הסמויה
מח"כ בן ארי קורע את הברית החדשה, דרך התקדמות הבית החדש ועד השמחה של חודש אב