המוות אינו קיים בתחום הקדושה
יום השנה קשור בשתי תנועות נפשיות.
מצד אחד, ביום זה יש עלייה לנשמת הנפטר, שהיא עוברת לעולם רוחני עליון יותר. והרי זו שמחה לנשמה וממילא גם לכל הקרובים לה.
מצד שני כאן למטה מרענן יום השנה את זיכרון הפטירה והדבר גורם לתנועה של הפך השמחה.
אך באמת יום השנה אינו צריך לעורר כאן למטה מגמה של הפך השמחה אלא מגמה של עיון, התבוננות וחשבון נפש: כיצד להתאים את החיים האישיים כאן בעולם המעשה למהלך חיי הנשמה הנצחיים למעלה – בעלייה אחר עלייה.
כלומר כשם שהנשמה למעלה מתעלה בכל שנה, כך צריכים כאן למטה, כל הקשורים עם הנשמה, גם הם להתעלות ולהשתפר בכל שנה ושנה. על ידי זה גורמים לנפטרים את נחת הרוח הגדולה ביותר האפשרית.
עניין זה מדגיש את ההשקפה היסודית ביהדות – שבאמת המוות כלל אינו קיים בתחום הקדושה. יש רק מעבר מעולם אחד לשני.
(וראו מכתבי הרבי, ראו תשובות לשאלות החיים, עמ' 370, 381)
**
הערב נקיים לימוד בנושא: להתמודד עם משברים, אובדן ושכול על-פי בעל התניא, 21:30, זום (במקום הלימוד הקבוע מחר. הלימוד יהיה לעילוי נשמת חללי המלחמות ופעולות האיבה).