פתח דבר
מי הוא בורא עולם? היכן הוא שוכן? מה אנחנו יודעים אודותיו? עד כמה הוא מעורב בחיינו? האם ניתן להכירו בדרך כלשהי? כיצד ההכרות עמו משמעותית לחיינו?
בחינת התפתחות האמונה האנושית מגלה קשת רחבה של התייחסויות לבורא. יש, למשל, הרואים בבורא כוח חיצוני, הנמצא אי שם בעולמות עליונים. לאחר שברא את העולם הוא הניח את השלטון בו לחוקי הטבע, מבלי שהוא נדרש להתערב במהלכם. אחרים מיחסים לבורא התערבות מדודה בעולם. הא-ל נדרש רק בזמנים מאוד מיוחדים ולדברים הגדולים בחיים. לעומתם יש האוחזים בהשקפה לפיה הבורא שוכן בתוך העולם, בטבע עצמו, ואין לו קיום או רצון מעבר לו. וישנם גם המשוכנעים כי האמונה היא רק תוצאה של חולשה אנושית, פרי מחשבה חברתית מתפתחת.
היהדות מציגה הבנה שונה לגמרי של הבורא. ספר זה מנסח ביסודיות ובבהירות את תפיסת הבורא על-פי היהדות, תוך מתן מענה מקיף לסוגיות שהוצגו.
האתגר להכיר את הבורא בהחלט נשמע יומרני וטומן בחובו לא מעט שטרות לפירעון. אולם האחריות הכבדה אינה רובצת על כתפיו של ספר זה. התמונה הרחבה של תפיסת הבורא הנפרשת כאן בפני הקורא נשענת על התניא, ספרו של רבי שניאור זלמן מליאדי, המתמודד בצורה שיטתית עם שאלות דומות בנוגע לא-ל וליחסים בינו לבין האדם.
החלק השני בספר התניא, הנקרא שער היחוד והאמונה, הוא אחד החיבורים הנדירים במחשבה היהודית, בהיותו גיבוש מלוטש ושיטתי של תורת האלוקות. תפיסת הבורא המתוארת בתניא יונקת ממרחבי ארון הספרים היהודי, מתוך בקיאות עצומה בכל רובדי הפרד"ס – הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
המשנה הסדורה שבתניא, המוצגת כאן בלשון בהירה ושוטפת, מהווה את התשתית לתורת החסידות. יחד עם זאת היא רואה עצמה כרחבה הרבה יותר ומותאמת לא רק לכלל הזרמים ודפוסי המחשבה בעם היהודי, אלא גם לכל אדם מאמין. יומרה זו אינה מפתיעה, שכן מחבר הספר, שניאור זלמן מליאדי, אמנם שימש כמנהיג התנועה החסידית, אך מעולם לא ראה עצמו מוגבל להשפעה על חסידיו בלבד. בכל ימיו הוא החשיב את תורתו ככלל יהודית ואף אוניברסאלית. שיטתו לא נתפסה בעיניו כשייכת לזרם מסוים, אלא כתמצית היהדות.
בעקבות האמור, המבוא לספר זה פותח בתיאור המתח היסודי בין הקושי להכיר את הא-ל או אפילו העדר האפשרות להכירו, לבין החובה להכירו ואף הערכת חובה זו כתכלית היהדות. בתוך כך מודגשת דמותו הייחודית של בעל התניא וערך כתביו בעולם המחשבה היהודי, כמקור בר סמכא לעיצוב המסגרת המתאימה להבנת הבורא.
לאחר המבוא, החלק השני והעיקרי בספר זה משמש כמערכת פרשנית לשער היחוד והאמונה ולשיטת התניא בכלל. בחלק זה ניתן מענה לשאלה מה הערך בהכרת הבורא, ולאחרי כן נפרשת תורת האלוקות, מבואר רעיון אחדות הבורא ויחסו עם העולם הפיזי ונבחנת השאלה האם העולם הוא ממשי או אשליה.
התפיסה השאפתנית של תורת הבורא היהודית מחייבת להציב את הדברים בהקשר רחב יותר של תנועות ה'עידן החדש' והאמונות הנפוצות בחברה בת זמננו. החלק הרביעי בספר מציע דיון הבוחן סדרה של סוגיות רלוונטיות, ובהן: האם יש סתירה מובנית בין רציונליזם לאמונה; האם ניתן להוכיח באמצעות הלוגיקה את קיומו של הבורא; כיצד השפיעו המודרניות, הלאומיות והקפיטליזם על הדתות והאמונות השונות, וכיצד הפוסט מודרניות מעצבת מחדש את המושג רוחניות בתורות ה'עידן החדש'.
במסגרת ההתמודדות עם שאלות אלה מודגש האתגר הניצב בפני המחשבה היהודית, ומוצעת תשובה לשאלה המעסיקה כל אדם, מאמין וכופר: מה גורם למאמינים לבחור אמונה אחת ולדחות אחרת והאם ישנו קנה מידה או סדרת קריטריונים לברור בין האמונות השונות.
לבסוף, הכרת הבורא לא נועדה להוות רק מסד תיאורטי של ידע. הספר אינו מציע עיון מופשט בבורא בלבד, כי אם גם ובעיקר בקשר שלנו עמו. "להכיר את הבורא" הוא חלק מ"סדרת עצות התניא" מפני שהעצה אולי הטובה ביותר שהאדם יכול לקבל במהלך חייו היא כיצד להכיר את בוראו. הכרות עם הבורא עשויה לסייע בידו לצקת משמעות לחייו ולהתמודד עם האתגרים השונים מולם הוא ניצב במהלכם. החלק השלישי בספר מסביר היגיון זה ומהדק את הקשר בין ההכרות עם הבורא לבין השפעת הכרות זו על האדם.
ידיעת הבורא באמצעות ספר זה איננה בבחינת מיצויו של תהליך, כי אם רק תחילתו. "להכיר את הבורא" פותח את שער הכניסה ומצייד את הקוראים במפת התמצאות. הניווט בשבילים המתוארים במפה הוא חלק ממאמץ אישי ועצמאי. מאמץ הכרוך בעבודת התבוננות ועיון מתמידים, המתגבשים בהדרגה לכדי תצרף, ההולך ומתבהר, של המציאות והכוח המניע אותה.
מקורות רבים תרמו לעיצוב תוכנו של ספר זה, ובהם ספרים, הרצאות מוקלטות והערות של חברים ומורי דרך שקראו גרסאות מוקדמות. רוב מכריע של המקורות מצוינים בדפי הערות. לתודה מיוחדת ראוי ר' מנחם פלדמן, שהערותיו הקולעות היו לעזר רב. יחד עם זאת כמובן שהחובה הנעימה להודות למי שדברי תורתם סייעו בברור הבעיות וליבונן, מותירה את האחריות על החיבור שלפניכם על כתפי המחבר בלבד.
