איך לא לפספס הזדמנויות
צריך שהשער יפתח, שההזדמנות תיקרה בדרכי, אבל חשוב לא פחות להיכנס בשער כשהוא נפתח.
"שערי אורה", "שערי ברכה" ו"שערי הצלחה" הם שלושה שערי הזדמנויות שדורשים מאמץ מודע כדי שניכנס בהם, והם נפתחים כעת.
מקורות
ראו למשל: תורת מנחם, ד, שנת תשי"ב, חלק ראשון, שיחת ליל שמחת תורה, עמ' עג
בהשיחה שנדפסה בהקונטרס דשמח"ת9, אומר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבשמחת תורה "תרעין פתיחין", ומוסיף ומפרט10: "שערי אורה, שערי ברכה, שערי הצלחה".
ויש לבאר הטעם שכ"ק מו"ח אדמו"ר מונה שלשה שערים אלה (אורה ברכה והצלחה) דוקא,
- אף שב"יהי רצון לליל הושענא רבה" (שאומרים בסיום כל ספר מחמשת ספרי תהלים, קודם ה"יהי רצון" ש"לאחר צאת הלבנה"11) נימנו כו"כ שערים –
שבודאי אין זה בדרך מליצה בלבד, אלא בתכלית הדיוק, כדלקמן12.
ה. הביאור בהקדמת "שערי אורה" ל"שערי ברכה" – יש לומר בשני אופנים:
א) הפעולה ד"שערי אורה" היא בענין הגילוי, שעי"ז ניתוסף גם ב"שערי ברכה", שהברכה נמשכת ובאה בטוב הנראה והנגלה.
ב) הפעולה ד"שערי אורה" היא – "מ'זאל האבן ליכטיגע אויגן" – לראות הדברים לאמיתתם, שאז יכולים לידע ולהכיר גם במעמד ומצב שלכאורה לא רואים בו ענין הברכה, שלאמיתתו של דבר ה"ז ברכה גדולה ("שערי ברכה").
ולדוגמא:
ישנם הטוענים "מדוע13 דרך רשעים צלחה"?! – היתכן, שאע"פ שהוא שומר שבת ופלוני אינו שומר שבת, מ"מ, מרויח פלוני בעסקיו (באותו עסק שעוסק גם הוא) אלפי דולר יותר ממנו?!…
אבל האמת היא שאילו היו נותנים בידו הברירה לבחור בין בריאות, למשל, לכסף רב, כדי שכאשר יחלה ח"ו יוכל להזמין אליו את גדולי הרופאים בעיר ולשלם עבור טיפולם [ואח"כ יכתבו בעיתונים שפלוני בן פלוני חלה, וטופל ע"י רופא הכי גדול תמורת סכום מופלג]… הרי מובן שכל אדם נורמלי ("אויב ער איז מער-ווייניקער נארמאל") יעדיף להיות בריא, ולא יהי' איכפת לו שאין לו כסף לשלם עבור רופאים!…
אלא, שיש צורך ב"ליכטיגע אויגן" כדי לידע החשבון האמיתי ולראות את הברכה שבמצב זה (שאין לו כסף מיותר עבור רופאים, אבל, בגלל זה הוא בריא).
וזוהי ההקדמה ד"שערי אורה" ל"שערי ברכה" (באופן הב') – שיאיר אצלו אור האמת, "אים זאל ווערן ליכטיג אין קאפ, און ער זאל האבן ליכטיגע אויגן", ואז יראה את האמת, שזוהי ברכה.
ו. ולאחרי שנמשכים "שערי אורה", ועל ידם "שערי ברכה" (בב' אופנים האמורים לעיל) – אזי נמשכים גם "שערי הצלחה":
ענין ההצלחה הוא – שגם בהענינים שצריכים להיות בדרך הטבע נעשית ההנהגה באופן שלמעלה מן הטבע.
ושני אופנים בזה: (א) הטבע נעשה למעלה מן הטבע, (ב) הלמעלה מן הטבע נמשך בטבע.
