למשמעות יש כוח מרפא, אבל מהי משמעות החיים שלי • פסיכולוגיה בפרשה, מטות-מסעי

למה חשוב לי להכיר את משמעות החיים שלי ואיך הכרת המשמעות קשורה במימוש הפוטנציאל ומשפיעה על הפעילות שלי בעולם, על סדרי העדיפויות, ועל ההתמודדויות הרגשיות שלי.

מקורות

לשיחה על קליפת מדיין ואהבת חינם

• במדבר לא, ב

וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃

• רש"י

מאת המדינים. וְלֹא מֵאֵת הַמּוֹאָבִים, שֶׁהַמּוֹאָבִים נִכְנְסוּ לַדָּבָר מֵחֲמַת יִרְאָה, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹלְלִים אוֹתָם, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא "וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה" (דברים ב'), אֲבָל מִדְיָנִים נִתְעַבְּרוּ עַל רִיב לֹא לָהֶם; דָּ"אַ, מִפְּנֵי שְׁנֵי פְרֵידוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי לְהוֹצִיא מֵהֶם — רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית (בבא קמא ל"ח):

• אור החיים על במדבר ל״א:ב׳

ואומרו אחר תאסף אל עמך נראה כי נתכוין לומר לו שקודם לכן אינו שלם התיקון יאסף אל עמיו, פירוש שיהיה לו מונע בדין

• כלי יקר על במדבר ל״א:ב׳

וביאור הדבר שהמדינים שתים רעות עשו. אחת לשמים, כי החטיאו את ישראל בע"ז ובזנות ואחת לישראל, כי הפילו בעצתם כ"ד אלף מישראל.

מה הקשר בין מות משה לנקמה, למה התלות?

הזדמנות למשה לחיות יותר

• במדבר רבה כ״ב

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ (במדבר לא, ב), רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה משֶׁה לִחְיוֹת כַּמָּה שָׁנִים הָיָה חַי, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקֹם וְאַחַר תֵּאָסֵף, תָּלָה הַכָּתוּב מִיתָתוֹ בְּמִדְיָן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, אָמַר בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְיֶה יְעַכֵּב נִקְמַת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד (במדבר לא, ג): וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא, אֲנָשִׁים, צַדִּיקִים.

להריע למשה

• במדבר רבה כ״ב

דָּבָר אַחֵר, נְקֹם נִקְמַת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב לו, ז): לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, מַהוּ לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ מִן הַצַּדִּיק מַה שֶּׁרוֹצֶה בְּעֵינָיו, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמּשֶׁה מִתְאַוֶּה לִרְאוֹת בְּנִקְמַת מִדְיָן קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו

• מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, לא, ב

ענין שתלה הכתוב מיתת משה בנקמת מדין.

דהנה תכלית בריאת האדם בעולם הזה לעשות מחומר צורה

דיש ז מדות באדם, וכל אחת כלול מעשר שהם שבעים

והנה כל המדות יש בהם טוב ורע, שצריך אותן המידות לעבודת הבורא, וגם יכול לפעול בהן רע.

דהיינו המדות אהבה ויראה ותפארת ונצחון והודיה והתקשרות שהם מתחילה ז' בכללות וכך הוא נכלל מעשר הרי שבעים.

והנה לכל אחד יש איזה בחינת רע שהוא חסרון שלו שבחינה הנ"ל נוטה אצלו דוקא לרע

ותכלית בריאתו שיכוף מידה הנזכרת,

ואם לא היה לו החסרון הנ"ל לא היה צריך להבראות

שלעבודה יותר בעולם הבא ששם אין שום מניעה,

אך תכלית כל הבריאה הוא לכוונה הנזכרת – שיתקן כל הרע שלו לטוב, והוא תקנת רפ"ח ניצוצין.

והנה נודע שכעס הוא ממידת הגבורה

ולפעמים צריכין לה לכעוס על רשעים או מדת הנצחון לדבר מצווה

והנה ה' בחינות הנ"ל נגד ע אומות וחיותם מהרע שיש בכל אחת מהמדות בכל ישראל.

והנה בחינת ישראל מדריגה גדולה וכשהם צריכים להתפרנס מעולם הזה באכילה ושתייה הם דברים גשמיים אינם יכולים להיות רק על ידי האומות,

ולכן הם נקראים אומות העולם מלשון אם – כי הם האמהות של העולם שכל הדברים הגשמיים שבאים לעולם יורדים עליהם תחלה ומשם מקבלים כל אחד מישראל פרנסתו.

והנה מי שרע לו איזו בחינה מוכרח הוא להתפרנס מהאומה שכנגד אותה בחינה

כנודע התחלקו אומות עשו הוא בחינת הגבורה, וישמעאל תאוה בחינת חסד.

ואשכנז בחינת תפארת

ובבחינת רע שיש אצל האדם כך הוא מוכרח להתפרנס מאותה האומה שחיותה הוא הרע.

והנה כאשר האדם מתקן הרע שלו מוכרח להסתלק מן העולם מפני ב טעמים:

האחד שאין צריך להיות עוד בעולם זה כי זה הוא תכלית כל הבריאה

והב' שאין לו ממה לקחת דברים גשמיים.

והנה משה רבנו היה בחינת גבוה למעלה – שהוא בחינת דין, מלשון ריב

אך הוא תיקן הכל לטוב, וזהו שחשב המ"ב מסעות שבכל אחד מהמקומות תיקן חלק אחד מבחינת הנ"ל עד שתיקן הכל,

וכנגד זה היה אומת מדין,

ולזה כשתיקן הכל אמר לו – נקום נקמת מדין – שמוכרח אתה להאסף מעמך – מחמת שתי הטעמים הנזכרים

דלא יהיה ממי ליקח צרכיו גשמיים

• ויקרא רבה יג,א

אמר רב הונא בשלושה מקומות כעס משה ונתעלמה ממנו הלכה…"