ביקורת מרחיקה. אז איך כן לעזור לילד?

אם אני מסתכל על הילד שלי
ודבר ראשון שאני רואה זה
שהוא לא מנצל את הפוטנציאל שלו
או שאני מתבאס שהוא השמין
או שהוא יותר מדי מול המחשב
או שהוא מסתובב עם חברים שלא מוצאים חן בעיני
אז הסיכוי שלי לעזור לו הוא נמוך מאוד.
למה?
כי אם מה שאני רואה בילד זה את מה שהוא לא
ואת ההישגים שהוא לא מגיע אליהם
זה אומר שאני לא רואה את האיכויות והמעלות שלו.
אני רואה בעיקר את החסרונות,
וכשאני מסתכל כך על הילד,
אין סיכוי שהוא לא מרגיש בכך
וכשהילד מרגיש ביקורת או דחייה או חוסר קבלה של ההורים
זה תמיד יגרום לו להסתגר ולסגת לאחור
ואז אין סיכוי שנצליח באמת להשפיע ולעזור.
אבל אם הילד יקבל מאיתנו את מה שהוא באמת צריך
וזה שנאמין בו, ונראה את ההצלחות שלו
ואת המאמצים שהוא כן משקיע
רק מתוך כך הוא ייפתח לקבל מאיתנו הדרכה והשפעה.