המחיר הכבד של חוסר ערך עצמי – גאוה

זו לא נראית מידה בעייתית, כמו כעס, עצבות או חרדות.
אבל זו המידה שגובה את המחיר הכי כבד.
בזוגיות, בהורות, בעבודה ובעסקים.
שלמה המלך כותב שגַּאֲוַ֣ת אָ֭דָם תַּשְׁפִּילֶ֑נּוּ
כלומר הגאוה הופכת למכשול אמיתי.
ולמה?
גאוה באה מאותו מקום של כעס.
גם בכעס וגם בגאווה אני מבטל את הזולת ומגדיל את עצמי.
אבל בגאוה אני גם לא מוכן להודות בטעויות שלי,
לא מוכן לבחון את עצמי,
אני לא מצליח להתחדש כי אני מפחד להכשל
והכי גרוע, אני לא פועל לעניין ולא משיב לעניין.
אני פועל לפי מה שהגאווה שלי מכתיבה.
והעניין שהגאווה באה מערך עצמי נמוך.
אדם שמעריך את עצמו, לא צריך להתגאות.
אדם שחושב שלא מעריכים אותו, ואין לו חיבור לנקודה העצמית נדחק להתגאות.
ולכן התיקון לגאווה הוא דווקא לחזק את הערך העצמי,
ולדעת כמה ערך וחשיבות יש לכל פעולה שלנו בעולם.
וכמה לגיטימי שנטעה, ניפול ונפסיד, וכמה אנחנו צריכים להתחדש כמה שיותר.