התנאי הראשון לשמחה

צריך לחדד
התנאי הראשון לשמחה הוא לא שהכל מדויק עבורי ואני מקבל בדיוק את מה שמגיע לי.
בתפילות המוסף בחול המועד ובחג אנחנו אומרים ״מפני חטאינו גלינו מארצנו״.
עכשיו ימים טובים וחול המועד נועדו לשמחה.
אם רוצים שנשמח, למה אנחנו צריכים להזכיר את חטאינו,
ושהחטאים הם הסיבה שגלינו מארצנו, שואל הרבי מלובביץ׳.
הרי אף אדם לא שמח כשמזכירים לו את הדברים הלא טובים שעשה.
ובכלל זיכרון החטאים הוא כללי ולא כולל תיקון אמיתי.
אנחנו לא באמת זוכרים במה חטאנו,
אלא רק שחטאנו.
התשובה היא שהדגש כאן הוא לא על החטאים,
אלא על כך שהכל בידיים שלנו,
מפני ״חטאינו גלינו מארצנו״,
ולכן בזכות מעשינו המציאות יכולה שוב להשתנות.
וזה התנאי הראשון לשמחה.
שהאדם מבין שהכל בידיים שלו
והחיים שלו, השמחה שלו, החג שלו, לא תלויים באף אדם אחר
ואין טעם שיצפה או יאשים או יטיל את האחריות על אף אדם אחר.