למה אני לא רואה תוצאות? – להוריד לפרקטיקה

לפעמים אני לומד, מודע, עובד – אבל לא רואה תוצאות. אני לא משתנה רגשית, לא מתמלא אנרגיות ולא משפר יחסים.

זה קורה כי "הקליפה" עדיין בתוקפה, ונדרש מאמץ מעשי גדול יותר כדי לסדוק אותה ולרתום אותה לכיוון חיובי.

מקורות

תניא, פרק כט
אך עוד אחת צריך לשית עצות בנפשו' הבינונים אשר לפעמים ועתים רבים יש להם טמטום הלב שנעשה כאבן ולא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפלה.
וגם לפעמים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו
וזאת היא עצה היעוצה בזהר הקדוש דאמר רב מתיבתא בגן עדן אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה כו'.
גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה כו'
פי' נהורא דנשמתא שאור הנשמה והשכל אינו מאיר כל כך למשול על חומריות שבגוף.
ואף שמבין ומתבונן בשכלו בגדולת ה' אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך שיוכל למשול על חומריו' הלב מחמת חומריותן וגסותן והסיבה היא גסות הקליפה שמגביה עצמה על אור קדושת נפש האלהית ומסתרת ומחשיכה אורה.
ולזאת צריך לבטשה ולהשפילה לעפר דהיינו לקבוע עתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ככתוב ולב נשבר רוח נשברה היא הס"א שהיא היא האדם עצמו בבינונים שנפש החיונית המחיה הגוף היא בתקפה כתולדתה בלבו נמצא היא היא האדם עצמו. ועל נפש האלהית שבו נאמר נשמה שנתת בי טהורה היא שנתת בי דייקא מכלל שהאדם עצמו איננו הנשמה הטהורה כי אם בצדיקים שבהם הוא להפך שנשמה הטהורה שהיא נפש הא-להית הוא האדם וגופם נקרא בשר אדם.

**

והיינו עי"ז שיתבונן במעמדו ומצבו במה הוא מונח (אין וואָס ער ליגט), אשר כל ענינו הוא רק באכילה ושתי', והוא כבהמה ממש שכל ענינה הוא באכילה ושתי' ואינה יודעת מענין אחר כלל, וכל החילוק אינו אלא שהבהמה אוכלת חציר (הֵיי) והוא אוכל מאכלים אחרים, אבל כל ענינו ועסקו הוא באכילה ושתי' או איך להשיג עניני האכילה ושתי', וא"כ הרי הוא כבהמה ממש, תמורת זה שהי' צריך לזכך את עצמו ולהגיע לאיזה מדריגה