מתי חיטוט בעבר מזיק לי ומתי מועיל
החינוך שקיבלנו, אירועים, מפגשים, טראומות – התבוננות בכל אלה יכולה לעזור לנו לצמוח, לתקן ולהתפתח ויכולה לאזוק אותנו ולהפריע לנו לחיות בהווה.
מתי נכון להתבונן בעבר ומתי לא.
מקורות
הלכות תשובה, ז, הלכה ב
לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות ושמא ימות בשעתו ונמצא עומד בחטאיו לפיכך ישוב מחטאיו מיד, ולא יאמר כשאזקין – אשוב, שמא ימות טרם שיזקין. הוא ששלמה אמר בחכמתו: בכל עת יהיו בגדיך לבנים.
הלכה ג
אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה, כגון זנות וגזל וגניבה אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה, ומן הקנאה ומן ההתול, ומרדיפת הממון והכבוד, ומרדיפת המאכלות, וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה. ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה, שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם. וכן הוא אומר יעזוב רשע ואיש און מחשבותיו.
תניא, פרק כט
ובפרט כשיזכור טומאת נפשו בחטאת נעורים והפגם שעשה בעליוני' ושם הוא למעלה מהזמן וכאלו פגם ונטמא היום ח"ו ממש ואף שכבר עשה תשובה נכונה הרי עיקר התשובה בלב והלב יש בו בחי' ומדרגות רבות והכל לפי מה שהוא אדם ולפי הזמן והמקום כידוע ליודעים ולכן עכשיו בשעה זו שרואה בעצמו דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מכלל שהיום לא נתקבלה תשובתו ועונותיו מבדילים או שרוצים להעלותו לתשובה עילאה יותר מעומקא דלבא יותר ולכן אמר דוד וחטאתי נגדי תמיד. וגם מי שהוא נקי מחטאות נעורים החמורים ישים אל לבו לקיים מאמר זה"ק להיות ממארי דחושבנא דהיינו לעשו' חשבון עם נפשו מכל המחשבות והדיבורים והמעשים שחלפו ועברו מיום היותו עד היום הזה אם היו כולם מצד הקדושה או מצד הטומאה ר"ל דהיינו כל המחשבות והדיבורים והמעשים אשר לא לה' המה ולרצונו ולעבודתו שזהו פי' לשון ס"א
הלכה ו
גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה, שנאמר: שובה ישראל עד ה' אלהיך, ונאמר: ולא שבתם עדי נאם ה', ונאמר: אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב, כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק. התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד. וכן אתה מוצא שבלשון שהקב"ה מרחיק החוטאים, בה מקרב את השבים, בין יחיד בין רבים, שנאמר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונאמר ביכניהו ברשעתו: כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך, וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו: ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם.
הלכה ז
כמה מעולה מעלת התשובה! אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל, שנאמר: עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם צועק ואינו נענה, שנאמר: כי תרבו תפלה אינני שמע, ועושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר: מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, מי גם בכם ויסגר דלתים וגו', והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר: ואתם הדבקים בה' אלהיכם צועק ונענה מיד, שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה. ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה, שנאמר: כי כבר רצה האלהים את מעשיך ולא עוד אלא שמתאוים להם, שנאמר: וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות.
תניא פרק יב
והבינוני הוא שלעולם אין הרע גובר כל כך לכבוש את העיר קטנ' להתלבש בגוף להחטיאו דהיינו ששלש' לבושי נפש הבהמית שהם מחשבה דבור ומעשה שמצד הקליפ' אין גוברים בו על נפש האלהית להתלבש בגוף במוח ובפה ובשאר רמ"ח אברים להחטיאם ולטמאם ח"ו רק שלשה לבושי נפש האלהית הם לבדם מתלבשים בגוף שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה ולא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם ולא נקרא עליו שם רשע אפי' שעה אחת ורגע אחד כל ימיו
