מי בדרך כלל לא רוקד ולמה זקן הוא תואר המעלה
מי בדרך כלל לא רוקד?
מי שלא מצליח להסיר את הטרדות ולהימנע ממחשבות מבלבלות המכבידות על הרגליים. מי שמתקשה להשתחרר ולהיות כאן.
עכשיו אפשר להבין גם מדוע, על-פי הרמב"ם, את שמחת בית השואבה "לא היו עושין עמי הארץ אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים…"
שכן מיהו זקן? תתפלאו אבל זקנה היא לא גיל אלא מעלה.
בתואר המעלה זקן זוכה מי שמשתחרר מנפיחות עצמית ויודע להיות משוחרר ושייך לעיקר.
לכן בשמחת בית השואבה היו רוקדים זקנים ואנשי מעשה. אלה שמצליחים להסיר את הטרדות.
כך זכה הלל, נשיא ישראל, בכינוי הזקן. בזכות שמחתו הגדולה בחגיגות בית השואבה, הוא נכלל בקטגוריה של זקנים. ובזמן שהיה רוקד היה אומר: "אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן" (סוכה נג, א)
כוונתו של הלל הענו נטולת חשיבות עצמית. הוא רוצה לומר, אם אני כאן, נוכח, אזי הכל כאן. ההרהורים והמחשבות לא גוררות אותי ואת דעתי למקום אחר. ורק כך אפשר באמת לרקוד.