בכל אדם יש מעלה שאין בחברו, וחברו זקוק לה לצורך שלמותו

איך צריך להיכנס לראש השנה?
הוי שפל רוח בפני כל אדם, אומרים חכמים, לפי שיש בכל אחד ואחד בחינות ומדרגות שאין בחברו. וכולם צריכים זה לזה.
נמצא שיש יתרון ומעלה בכל אחד ואחד…
ואפילו מי שחושב שהוא ראש, שהוא טוב מחברו – הרי אין לו שלמות בלי חברו.
ולעולם יימצא חיסרון בנפשו, שרק חברו יכול להשלים.
לפעמים כשכואב הראש מעסים את הרגליים (ובמקור מקיזים דם מהרגליים), וכך זוכים לרפואה.
ונמצא שאין שלמות לראש בלתי הרגליים.
כך הנה כל ישראל הם קומה אחת שלימה.
ועל זאת, ששלמותו תלויה בחברו, יהיה שפל רוח וכך, בתודעת האחדות הזו, ייכנס לראש השנה.
ומי שחושב שהוא נעלה מחברו או נפרד ממנו הרי הוא נופל בעלמא דפרודא, בעולם הנפרד שמצד הסטרא אחרא, וממילא יישאר בחסרונו.
(וראו אדמו"ר הזקן, לקוטי תורה, נצבים)