כמה צריך לישון בשביל נפש בריאה
מצד אחד מיעוט שינה הוא ערך מובהק במחשבה היהודית, המעיד על כך שהאדם ממצה את כוחותיו ואת שליחותו. מצד שני מיעוט שינה יכול להיות מסוכן לגוף ולנפש, והרמב"ם מציע לישון עד שמונה שעות בכל יום.
איך מיישבים בין העמדות? כמה נכון עבורי לישון?
מקורות
שלמה המלך – (משלי כ יג): אַל־תֶּֽאֱהַ֣ב שֵׁ֭נָה פֶּן־תִּוָּרֵ֑שׁ פְּקַ֖ח עֵינֶ֣יךָ שְֽׂבַֽע־לָֽחֶם׃
רשי – תהיה רש, עני.
מלבי"ם על משלי כ׳:י״ג
אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם, פשוטו יאמר במשל, שאסיפת ההון צריך שקידה וזריזות, והאוהב שינה יורש, והעוצם עיניו בשינה לא ישבע לחם, והושאל מן המליצה שהסובא אינו שבע, אבל ממ"ש פקח עיניך מבואר שיש בו מליצה, כי פעל פקח לא נאמר על פתיחת עיני הראות רק על פתיחת עיני השכל, וימצא השינה המליציית גם בעת שהאדם ער ועיניו הגשמיים פתוחים,
רלב"ג על משלי כ׳:י״ג:
אל תאהב שינה. אל תתעצל ותאהב שינה כמנהג העצלים כי זה יהיה סבה שתאבד הונך ותורש ואם תפקח עיניך בזריזות תשבע לחם ומזון ערב בדעות ואולם בעצלה לא די שלא השגת שלימות אבל גם ההתחלות אשר אצלך מהחוש תאבד ותשחית ולא יהיה לך מהם תועלת:
משלי ו':ט'
עַד־מָתַ֖י עָצֵ֥ל ׀ תִּשְׁכָּ֑ב מָ֝תַ֗י תָּק֥וּם מִשְּׁנָתֶֽךָ׃
משנה אבות ו׳:ה׳
במיעוט שינה. במיעוט שיחה. במיעוט תענוג. במיעוט שחוק. במיעוט דרך ארץ. בארך אפים. בלב טוב. באמונת חכמים. ובקבלת היסורין:
משנה אבות ג׳:י׳
רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:
שולחן ערוך
סעיף ד
לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, וּמִיָּד כְּשֶׁיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (וְאָמַר "מוֹדֶה אֲנִי" וְכוּ') – יָקוּם בִּזְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בִּטְעָנוֹת וְתוֹאֲנוֹת לְבַל יָקוּם, וְיִתְחַכֵּם עָלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בַּחֹרֶף: אֵיךְ תָּקוּם עַתָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהַקֹּר גָּדוֹל? וּבַקַּיִץ יַשִּׁיאֶנּוּ: אֵיךְ תָּקוּם מִמִּטָּתְךָ, וַעֲדַיִן לֹא שָׂבַעְתָּ מִשְּׁנָתְךָ? אוֹ בִּטְעָנוֹת אֲחֵרוֹת וְכַדּוֹמֶה. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב לָצוּד בְּנֵי אָדָם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּם.
וְלָכֵן, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְלֹא יִשְׁמַע לוֹ. וְאַף אִם יִכְבַּד עָלָיו הַדָּבָר, מִפְּנֵי כְּבֵדוּת הַגּוּף וְעַצְלוּתוֹ, יָשִׂים מְגַמָּתוֹ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ, כִּי אִם הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אֵיזֶה אָדָם לְאֵיזֶה עֵסֶק שֶּׁיַּרְוִיחַ בּוֹ מָמוֹן, אוֹ לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיַּצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ מִן הַהֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם נָפְלָה דְּלֵקָה בָּעִיר וְכַדּוֹמֶה, בְּוַדַּאי הָיָה זָרִיז לָקוּם מִיָּד, מִפְּנֵי אַהֲבַת מָמוֹנוֹ, וְלֹא הִתְרַשֵּׁל. וְכֵן אִם הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה קָם בִּזְרִיזוּת וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵׁל, פֶּן יַעֲלִילוּ עָלָיו, אוֹ כְּדֵי לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲבוֹדַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר לָקוּם בִּמְהִירוּת וּבִזְרִיזוּת. וְהַמַּרְגִיל אֶת עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים, לֹא יִכְבַּד עָלָיו אַחַר כָּךְ. וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ.
שולחן ערוך – יו"ד סי' רמו סעיף כא: 'אין דברי התורה מתקיימים במי שמתרפה עצמו עליהם, ולא בלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה, אלא במי שממית עצמו עליה ומצער גופו תמיד, ולא יתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו'.
אסתר ו':א'
בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנֹות֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
הלכות דעות הרמב"ם
הלכה ד
היום והלילה כ"ד שעות די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש.
לא יישן אדם לא על פניו ולא על ערפו אלא על צדו בתחלת הלילה על צד שמאל ובסוף הלילה על צד ימין ולא יישן סמוך לאכילה אלא ימתין אחר אכילה כמו שלש או ארבע שעות ולא יישן ביום.
קהלת ה':י"א
מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ לֹ֖ו לִישֹֽׁון׃
שמחת תורה – דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי". ונוסף לזה, גם לאחרי הקושיא והתירוץ – המסקנא היא ש"לא טעמנו טעם שינה", היינו שלא הי' להם טעם ועריבות ("געשמאַק") בשינה.
והענין בזה27:
התענוג שבשינה הוא מצד הענין הנעלה שבשינה – שאז עולה הנשמה למעלה ושואבת לה חיים28.
אמנם, בחג הסוכות לא הוצרכו לענין זה, כי, בסוכות מאירים בגילוי הענינים הנעלים ביותר, עד להענין ד"תמליכוני עליכם", ומזה נמשך גודל השמחה שפורצת כל הגדרים29, כך, שאין צורך לעלות למעלה כו', אלא כל הענינים ישנם למטה בגילוי.
והשמחה דחג הסוכות פורצת גדר על כל השנה – שהקב"ה משפיע את כל ההשפעות גם בגשמיות, ללא הגבלות כלל, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"
להורדת קובץ לקריאה
כמה צריך לישון בשביל נפש בריאה
ד"ר יחיאל הררי
היום שאלה סופר מעשית, והשאלה הזאת היא, כמה צריך לישון בשביל נפש בריאה.
כמה אדם צריך לישון?
האם יש איזשהו מדד כלשהו שיכול להגיד לי כמה שעות אני צריך לישון כדי לקום עם סיכוי רב יותר לשמחה? ולתנועה חיובית של הנפש, של התגברות על מידות שליליות. כמה אדם צריך לישון?
מהו המדד על פיו אפשר להכריע,?
מחלוקת בין שתי תפיסות מנוגדות:
שאלה הזאת נשענת על כמעט מחלוקת בין שתי תפיסות מנוגדות שמופיעות במחשבה היהודית.
האחת – מהללת את מיעוט השינה
תפיסה אחת מהללת את מיעוט השינה.
היא אומרת שככל שאדם ישן- הוא מוציא מעצמו יותר. הוא מגלה יותר את הכוחות שלו ולכן האדם צריך לדחוף את עצמו לישון פחות.
ברור לכולם שאף אחד לא מתהדר ברב שלו שיושן 9-10-12 שעות בלילה. הרי במה ההידור הגדול כשהם מספרים על אנשים גדולים? הוא ישן שעתיים בלילה, מספיקות לו.
עזבו רגע את השאלה, איך זה אפשרי? האם אנחנו מסוגלים להפחית את שעות השינה שלנו?
ממשלי שלמה המלך:
בואו נתייחס רגע לעמדה, אומר שלמה המלך, במשלי: אל תאהב שינה, פן תיוורש. ורש'י אומר תיוורש, תהיה עני. פקח עיניך שבע לחם.
והרלב'ג. אחד הפרשנים אומר על הפסוק הזה במשלי – אל תאהב שינה? אל תתעצל! אל תהיה כמנהג העצלים, כי זה יהיה סיבה שתאבד את ההון שלך. אדם שהוא זריז – זה מעיד על החיות שלו.
זה מעיד על זה שבא לו לקום בבוקר ולעשות ולפעול. ולכן זריזות, ערנות – מעידה גם על היכולות שלי. מעידה על כך שאני, בסופו של דבר, רואה גם את ההזדמנויות שעומדות לפניי ואני רוצה לעשות יותר.
לכן, אדם שישן יותר, אומר. לא בא לי. אני יותר אוהב את השינה מאשר לפעול בעולם. ממילא הוא יהיה- פחות עשיר. ממילא הוא יהיה יותר רש.
פרשן נוסף – המלבי'ם אומר: נכון, המשל הוא שינה כפשוטו – אדם שיושן יותר. פחות הוא יעשה- יוזם- יוצר- פחות מגלה הזדמנויות. ממילא אוהב יותר את השינה.
אדם ער-ישן.
זה נכון גם לגבי אדם שהוא ער – יש אנשים שהולכים והם ישנים בתוך השעות ערות שלהם.
יש ער ישן זאת אומרת: הוא מתהלך בעולם, אבל בעצם הוא ישן בו. הוא לא מחפש הזדמנויות.
הוא לא מתעורר. הוא לא מניע את עצמו,
הוא לא עושה דברים. הוא לא מחפש יצירתיות. הוא לא מחפש לראות את הדברים באופן שונה.
החיים עבורו הם סם של שינה.
אומר שלמה המלך במשלי– אל תישן, לא בעמידה ולא במיטה – יותר מדי. ויש על זה עוד מקורות אומר, במשלי הוא אומר – עד מתי עצל? תשכב. מתי תקום משנתך? מתי אתה כבר מתעורר? יאללה… כמה אתה ישן. כאילו מה אתה מבזבז את החיים שלך בשינה? הרי כשאני יותר ישן אז אני פחות אני. ככל שאני יותר ישן אז אני פחות חי. פחות מגלה. כוחות. פחות עושה דברים.
המשנה במסכת אבות על השינה:
המשנה במסכת אבות אומרת שאחד מהדרכים שבהם קונים תורה על ידי מיעוט שינה. ועוד אומרת ששינה של שחרית מוציאה את האדם מן העולם.
זאת אומרת אדם שישן יותר מדי בשעות הבוקר, מאריך את השינה שלו על פי פשוטו, הוא לא באמת חי את החיים.
השולחן ערוך על השינה:
השולחן ערוך, 'הקודקס ההלכתי' המשמעותי של המחשבה של היהדות, פותח את הסעיף הרביעי בשולחן ערוך כך- אדם צריך להתגבר כארי מיד כשייעור משנתו, יקום בזריזות לעבודת הבורא יתברך,
קודם שאתה קם מהשינה – מתגברות כל מיני טענות של היצר…למה תקום בחורף?, הוא מנסה לשכנע אותך…איך תקום אתה? בחוץ קר כל כך?,
ובקיץ… לפעמים זה המתלה של אני חייב לישון עוד קצת כי זה לא בריא לי לא לישון…. איך אני אקום משנתי ועדיין לא שבעתי שינה? ועוד מגוון של טענות כאלה ואחרות.
בעל נפש צריך להתגבר על הרצון לישון
לכן בעל נפש (איזה מילה טובה זאת בעל נפש). בעל נפש – צריך להתגבר על הרצון שלו בלישון.
ואם הגוף כבד צריך לנער אותו לפעמים לעשות קצת מעשים. לקפוץ קצת, לנוח, לישון- ולחשוב…
אם עכשיו היה לי משהו שמעורר אותי.
השולחן ערוך נותן דוגמה למחשבה מעוררת – איזה רווח כספי שיביא לך ממון. מחשבה על איזה דרך לגבות חוב. איזה משהו שאתה מאוד רוצה… היית קם מהמיטה, קופץ מהמיטה, קופץ! אתה צריך כל הזמן להיות בתנועה! לחשוב איך מחכה לי משהו טוב, משהו שאני רוצה לעשות. משהו שממלא אותי חיות.
ממשיך השולחן ערוך: "אין דברי תורה מתקיימים במי שמתרפק… רפוי עליהם. כאילו שלומד מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה מרובה. (למרות שבימינו התפיסה – צריך לראות את התפיסה הזאת בעדינות).
העמדה כאן אומרת – איך דברי תורה מתקיימים? מה זאת אומרת דברי תורה מתקיימים?
שמישהו באמת מטמיע את הדברים שהוא לומד בתוכו! שהוא מבין מה רוצים ממנו. שהוא מתחבר לעניין לגמרי. שהוא לא כזה. אוקיי, הבנתי.
איך אתה קולט דברים? איך אתה מתפתח?
"כשאתה מצייר גופו תמיד. ולא ייתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו". זאת אומרת הצלה צמיחה, גדילה
אדם ישן- מזלו ישן
אפילו במגילת אסתר. מתי התחילה הצלה? שנדדה שנת המלך. זאת אומרת ערנות מובילה לדברים טובים, "אדם שהוא ישן, מזלו ישן". מה זאת אומרת ישן? אדם שהוא ישן, זה אדם שלא מגלה את הכוחות שלו. לכן, בכל רגע נתון אני צריך לחשוב איך מתגברים על העייפות ומוציאים מעצמי יותר.
שינה לצורך בריאות!
מצד שני, לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת, ולא צריך לקרוא סדרה אינסופית של מחקרים. שמעידה על כך שמיעוט שינה לא בריא. מיעוט שינה – אני פחות מרוכז ביום. זה יכול לגרום לי נזק פיזי.
אני לא אוכל כמו שצריך. יכול להיות לי בעיה בריכוז במהירות תגובה, בביצועים. שינויים מטבוליים בסדרה של דברים פיזיולוגיים, סדרה של דברים מנטליים. אני פחות מוציא מעצמי.
מחקרים = מיעוט שינה מעודד מחלות.
יש מחקרים שמעידים על הקשר בין מיעוט שינה לבין סוכרת. בין מחלות של האדם, מחלות לב ועוד סדרה של דברים כאלה ואחרים, שיכולים להיגרם בגלל מיעוט שינה.
אתם רואים ילד שלא ישן? כמו שצריך או אדם מבוגר שלא ישן כמו שצריך, הוא בא ללימוד פחות מרוכז.
הוא מפהק. הראש שלו מסתובב. הסיכוי שלו להיות ממוקד- אחרי שנה טובה, הוא סיכוי גבוה יותר.
ולכן הדרך הטובה ביותר בעצם להחלים. לתת לגוף להתחזק זה ע"י שינה. שינה עוזרת לי להחלים ממחלות. שינה עוזרת לי לקום חדש יותר.
ברכת אהבת עולם:
ויש לזה מקורות מקור אחד למשל. רבי אליעזר, אומר. על כן השם' אלוקנו בשוכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך.
הוא מפרש את ברכת אהבת עולם?
ברכת אהבת עולם – שגם השינה היא חלק מהעבודה של האדם, ואדם שהוא ניעור בלילה, מתחייב בנפשו.
אחת הפרשנויות לכך זה, אם אתה ער בלילה יותר מדי, אז אתה לא מצליח לקום בבוקר. לנצל את הכוחות ולכן, אתה מתחייב בנפשך כי אתה לא עושה מה שאתה עושה. בטח אם אתה מורח את הזמן.
הרמב"ם סוגר את העניין במספר 8.
הרמב"ם סוגר את העניין בהלכות דעות ואומר טוב כמה לישון: היום והלילה = 24 שעות, "כ"ד שעות. די לא ידען שיישן שליש מן שליש". = 8 שעות. "ויהיה בסוף הלילה", זאת אומרת שהוא צריך לקום עם שתעלה השמש. ללכת לישון מוקדם. ולקום מוקדם.
הרמב'ם – איך טוב לישון:
זו דעת הרמב"ם, והוא גם אומר איך לישון –
לא יישן אדם על פניו ולא על אורכו אלא על צידו.
בתחילת הלילה, על צד שמאל, ובסוף הלילה על צד ימין. ויש מלא פרשנויות. איך זה מועיל לקיבה? ולעיכול וכו', ולא יישן סמוך לאכילה, אלא ימתין אחר שבו אוכל משהו משמעותי. 3-4 שעות ואז ילך לישון. 8 שעות של הרמב"ם. (אני לא יודע, אני לא מכיר הרבה אנשים שמצליחים למצוא עוד זמן לישון לישון 8 שעות. כאילו יש כל כך הרבה עניינים ועיסוקים מי מוצא 8 שעות זמן לשמונה שעות שינה).
הדעה השניה – בלי שינה אין התפתחות
הדעה השנייה אומרת בלי שינה אין התפתחות!
איך אני מיישב? איך מיישבים בין שתי העמדות הללו שבמחשבה היהודית?
מצד אחד, מה אתה ישן כבר קום?
מצד שני תישן, כמו בנאדם תתמלא כוחות.
לא יותר מדי. 8 שעות, 8 שעות זה המון. (לא זוכר מתי ישנתי 8 שעות, מתי זה 8 שעות, מי מרשה לעצמו 8 שעות? זה חלום, לא יודע…)
יישוב העמדות במחשבה היהודית:
איך מיישבים בין שתי העמדות? (כדי ליישב לא מספיק להגיד ששינה זה דבר אינדיבידואלי. שכל אדם לפי הביולוגיה שלו, לפי הגנים שלו, לפי מגוון של דברים, פיזיולוגיים ורוחניים. יש לו שעות שינה אינדיבידואליות, לו). צריך לשאול למה אנחנו ישנים?
מה מטרת השינה? למה אדם הולך לישון? בשביל מה האדם צריך לישון? מה יוצא לו מהשינה?
ניתוק השכל בשינה
אם התשובה היא בשביל הגוף שלה, נשכב לאחור. לא חייבים לישון. לא צריך לנתק את השכל.
הרי מה קורה בזמן השינה? אני מנתק את השכל. השכל מתנתק ולא פעיל יותר. ואדם לא מודע לזה.
גם מהעולם הרגשי שלו לא עוזב.
אחד חלקי ששים במיטה
כתוב שיש אחד חלקי ששים במיטה. אדם הוא קצת כמו מת בזמן שהוא ישן. הוא לא פעיל, הוא לא מודע. הוא לא מגלה חיות. בשביל הגוף אתה עייף?… עבדת קשה? תנוח. למה צריך את הניתוק הזה של המוחים מהגוף? … בשביל הנפש? ראיתם פעם נפש ישנה? נפש זה דבר רוחני. מה הנפש צריכה את השינה? ז"א – למה נועדה השינה?
זה שאלה שאין עליה עדיין תשובה חד משמעית במחקר. אפשר להבין שזה בשביל הגוף. זה נכון שיש תהליכים שאפשר להגיד שנעשים רק שאני משחרר את הדעת שלי, את המודעות ואת השכל,
השינה = החיבור בין הנפש לגוף
אבל למה זה כך? בשביל הנפש? הנפש עצמה לא צריכה לישון, אין נפש שישנה. השינה נועדה עבור החיבור שבין הנפש לגוף. החיבור הזה של מקור חיות, מקור רוחני נפש זה מקור החיים שלנו לגוף דבר גשמי. כשאדם נפטר אתה רואה כמה גשמי הגוף אבן. מה זה דומם? כשאדם נפטר, אתה רואה את הגשמיות. החיבור בין דבר רוחני וגשמי הוא דבר קשה. זה מלאכה קשה שדורשת כל הזמן מאמץ. זה לא טבעי. מאמץ ליצור חיבור נכון והרמוני.
בריאות זה חיבור נכון והרמוני בן הנפש לגוף.
היעדר בריאות זה חיבור שיש איזה חסימה. החיבור של הנפש לגוף. אז מה המטרה של השינה?
המאמץ הזה הוא מתמיד. לחבר נכון את הנפש בגוף שהרגשות יתגלו כמו שצריך. שהשכל יתגלה כמו שצריך, ושיהיה לי מטרת חיים. שכל כוחות הנפש שלי יתגלו כמו שצריך.
שינה היא סוג של הפסקה
השינה היא סוג של הפסקה שנועדה ליצור רגע הידללות או הטענות מחדש לצורך החיבור הזה.
אני מלא במחשבות דוגמה אחת והמחשבות טורדות אותי. ומלה עניינים…. אני הולך לישון, אני מנקה את הקרב שנעשה במחשבות, בן החיות לבין עניינים שונים. קרב בין השכל לבין הרגשות. אני קם בבוקר. החשיבה שלי חדה יותר.
"המחשבה כלבוש לנפש" היא עכשיו מאפשרת לי לקבל יותר, להתבונן יותר. אני עכשיו רואה – אני קם בבוקר אחד יותר. זאת אומרת שהחיות, החיבור המחודש. נעשה בצורה טובה יותר אחרי שינה.
מטרת השינה – התחדשות!
מטרת השינה היא ליצור התחדשות בחיבור שבין הנפש לגוף. ההתחדשות הזאת ניכרת בגילוי החיות שלי בבוקר. כשאדם הולך לישון, והמטרה שלו היא לא התחדשות בחיבור החיות בן הנפש לגוף.
משהו פה לא נכון. הוא צריך לקצץ לעשות דיאטה בשעות השינה.
שינה למטרת בריחה
בואו. נתאר לנו את זה באופן יותר מובהק, כדי שזה יהיה ברור. אם אני הולך לישון כי כדי לברוח מהחיים.
החיים קשים, אני עכשיו והולך לישון.
לפעמים בצבא, כאשר הכל אפור ולא נעים.
אני בסביבה לא נוחה. אני הולך לישון. למה השינה? כדי לתת לי יותר מקום לברוח בו מן הקושי ולהתענג במקום שאני עם עצמי בתוך עצמי. אם השינה – כי אין לי כוחות לעשות דברים. אם השינה היא אפילו כדי למצוא תענוג בשינה… זאת אומרת שהשינה לא ממלאת את מה שהיא צריכה למלא. היא לא עוזרת לחיבור הזה בן הנפש לגוף. היא לא עוזרת לי להתחדש והמטרה של השינה להתחדש.
לכן השינה במקרה הזה שאני מורח שעות שינה, זה אינדיקציה שמשהו חסר לי. ב- למה שלי.
חסר לי ב- מה משמעות החיים שלי, ולמה אני רוצה יותר כוחות ומה אני עושה. במה שדוחף אותי קדימה. חסר לי משהו במה היא המטרה שלי בחיים, חסר לי משהו בהבנת השליחות שלי. החיים שלי כאילו קצת חסרים, ואני צריך להחיות אותם.
שעות שינה = אינדיקציה לעבודה רגשית
השעות שינה פה מלמדים אותי על המקום שלי, הם כאילו אינדיקציה לעבודה רגשית. לזה שמשהו חסר לי., במובן הרגשי שלי. כשילד קם מוקדם ורוצה לעשות דברים, המערכת הרגשית שלו כנראה עובדת. נכון, יש לו משהו בריא בנפש. כי הוא רצה לנוח – הוא הלך לנוח.
מצב האדם הבריא:
בוא נשרטט את המצב הבריאותי הבריא:
כשאדם פעיל, פעיל, פעיל. ואז הוא מתעייף ונופל לתוך שינה. הנפילה לתוך שינה היא כאילו חלק מהתנועה של החיות של הנפש בגוף.
תנועת והפסקה – היא המחייה את הגוף
למה זה כך? התשובה לכך היא בגלל שהנפש מחיה את הגוף, לא באופן מתמיד, אלא בצורה של פולסים,.
'דפיקוא-דליבה' (קצב דפיקות הלב). משחררת כוחות וחוזרת להיטען, נותנת כוחות וחוזרת להיטען. לכן אחרי מאמץ יש הרפיה ושזה עייפות כזאת ונפילה.
עייפות אחרי פעילות
זאת אומרת שאדם, כל אדם, גבר, אישה פעיל מגיע, פתאום, הוא צריך את המנוחה הופ נרדם, קם בבוקר התחדש, מה לקוחות? מלא חיות. חשיבה רעננה הכל רענן אצלו, הוא מוציא מעצמו יותר,
אבל אם ואז אני ישן בדיוק מה שאני צריך, כי השינה נועדה עבור משהו מסוים. השינה היא חלק ההתחדשות שלי, וזה מלמד אותנו סוד גדול שהוא דרך אגב כאן בתוך השיחה הזאת והוא לא העניין המרכזי – כל התחדשות חייבת הפוגה.
כל התחדשות חייבת פרסה
כל התחדשות חייבת הפוגה, הפסקה, 'פרסה' בלשון הקבלה. זאת אומרת כל פעם שאני רוצה להתחדש עכשיו במשהו. להתחדש בעצמי לבוא לדבר מזווית ראייה שונה לגלות כוחות אחרת. אני חייב לרגע את ההפוגה.
השרירים מתחזקים ומתארכים- אחרי מנוחה
מתי השרירים מתחזקים ומתארכים? אחרי המנוחה של האדם. הוא מתאמץ, מתאמץ, מתאמץ ואז במנוחה השרירים מתארכים מתפתחים, מתקשים.
הפוגה בגוף – כן בנפש:
אותו דבר גם בנפש. גילוי נכון של כוחות הנפש, לא יכול להיות באופן מתמיד. הוא חייב את ההפוגה. השינה היא הפוגה. ההפוגה נועדה עבור משהו – עבור זה שאני אדם ליותר חיות. זאת אומרת אם אני יישן כדי לברוח, כדי סתם כי אין מה לעשות. כי משעמם, כי נעים במיטה…, מה שאני מפספס בחיים הללו זה את החיים עצמם.
במקום כמה – למה אני ישן?
השאלה כמה צריך לישון הופכת לשאלה למה אני יישן? זו השאלה הנכונה. אני מברר לעצמי את הצורך בשינה. אדם לא עושה שום דבר- סתם. הוא צריך להבין למה הוא יישן? למה אני במיטה תקוע?
אתה רוצה להבין לגבי עצמך? תשאל את עצמך לגבי הילד שלך? למה הילד נשאר במיטה עד 12 בצהריים? כנראה שהוא לא מלא חיות והאמון בעצמו.
זה אמון בעולם. זה אמון בהשפעה שלו על העולם.
מנגד אם אני קם. אני צריך את השינה כדי להיטען להתרענן להתחדש. כדי שהכוחות שלי הולכים להיטען -אז אני חוזר אחרי שנמלא חיות, אז אני ישן כמה שאני צריך. איך אני יודע כמה? אני יודע כמה המבחן הטוב הוא בזמנים שבהם אין לי מגבלה.
מדד השינה בחופשה
בזמנים של חופש למשל, שאני לא צריך לקום לעבודה. כאילו יום של חופש, עכשיו. שבוע חופשי. נגיד, עכשיו אני שואל את עצמי בשבוע החופשי – אני בודק כמה אני ישן? אם אני מורח את השינה. זאת אומרת שאני לא באמת מלא חיות בחיים שלי. אני מלא חיות בנקודה ספציפית, אני יודע שצריך לעבוד. אני עושה מה שצריך. ואין לי התלהבות מהחיים עצמם.
תתפסו את זה, זה עדין. כי דווקא כשאני בחופש, בשבת- אני רוצה לקום הכי מוקדם, כי זה החיים.
אני רוצה לתפוס את החיים! לא בגלל שאני חייב, בגלל שאני רוצה.
קם מוקדם בחופש?! את חי יותר.
בזמן חופשה, עם ילדים, זה קל להבין – הוא מורח את הזמן עד 12, 2. 3 בצהריים. הוא עושה מה שצריך, אבל הוא לא חי את החיים באמת. ואם אני בזמן החופש קם מוקדם כאילו אני אומר לעצמי אני רואה כמה שהייתי צריך לישון, אבל אני ישנתי, אבל אני יודע לאט לאט. אני יודע… אדם מכיר את עצמו, כמה הוא צריך לעשות דיאטה בשינה. כמה מהשינה הוא מעריך יתר על המידה. כמה זה בדיוק מספיק לו?
אבל בזמן של חופש אני קם ואני רוצה לטרוף יותר. להספיק יותר, לא חופשה בחו"ל, -בבית. בסביבה שלי – אני קם כדי ללמוד יותר או לעשות משהו מעצמי. כנראה שתפסתי משהו לגבי המהות של השינה שיוצרת אצלי התחדשות, אז אני גם בדיוק יודע כמה זמן מספיק לי.
איך אני יודע? אני מנסה – קמתי עייף מדי? אז זה או שלא ישנתי מספיק, או שאני לא מלא חיות. כשמישהו לא מלא חיות אז הוא צריך יותר שינה.
סיכומו של המסר:
אם אנחנו מסכמים את מה שאמרנו עד עכשיו, ככל שאני חסר חיות אני יותר, צריך שינה. חיות במשימה שלי בחיים, חיות בשליחות שלי, בתענוג שלי.
עוד דוגמא – השינה בשמחת בית השואבה
דוגמה אחת טובה היא דווקא שמחת בית השואבה. בשמחת בית השואבה מסופר שלא היו יישנים. 'טעמו נמנום' למה? כי שינה מגלה את התענוג של הטענת הנפש. כשאדם יש לו חיות במקום שבו הוא נמצא הוא לא צריך את התענוג הזה (הטענה). יש לו תענוג בחיים עצמם. (הוא טעון בחיים, בהווה).
התענוג האמיתי- לקום מהמיטה ולחיות.
התענוג הוא לא בשינה. יש לו יותר תענוג מחוץ למיטה מאשר מתחת לשמיכה. יש לו יותר תענוג בזה שהוא קם מאשר בתוך המיטה עצמה.
תבחן את עצמך – למה לי שינה עכשיו?
זאת אומרת אדם כל הזמן צריך לבחון את הלמה שלו? למה אני יישן? אם אני צריך לישון בשביל בריאות הגוף מצוין. כל אחד יודע לאט לאט… כמה שעות הוא צריך לישון כדי לא לקום טרוד. אבל אם הוא ישן כי הוא חסר לו חיות, אז השינה לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות.
לעבוד על עצמי – להתמלא חיות
במקרה הזה, עוברים לשלב בית, להתחיל לעבוד על עצמי – להתמלא חיות בחיים, להתמלא במשמעות.
לשאול את עצמי. מה התפקיד שלי? למה אני מגלה את הכוחות שלי? כדי לחזק את המשמעות שלי בחיים. לחזק את תודעת השליחות. דברים סופר חשובים שהם בעצם גורמים לאדם, לאט, לאט, להיות- פחות נדרש ליותר שעות שינה.
אם אנחנו סוגרים את הנקודה.
העמדה הראשונה מדברת על אדם שיש לו שליחות ויש לו משמעות. והחיים אצלו היו מלאי תשוקה. אז אל תבזבז את החיים על שינה.
העמדה השנייה מדברת על כמה שצריך, בשביל ההתחדשות. בשביל בריאות הגוף.
השילוב הראוי:
בשביל בריאות הגוף צריך לשלב ביניהם, להיות מסוגל להיות מספיק חכם, פיקח להבין שהשינה היא אמצעי. היא לא העניין עצמו.
בוקר טוב.
עדכאן.
